בעקבות החוק החדש: כך תקבעו מה יקרה לפייסבוק ולטיקטוק שלכם אחרי המוות
חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם שנכנס לתוקף היום, מחייב את כל פלטפורמות המדיה החברתית לקבוע ולפרסם כללים ברורים לטיפול בתוכן האישי של משתמשים שנפטרו. כך תוכלו להחליט למי תהיה גישה למידע ולכמה ממנו, וממי למנוע גישה
מה יקרה לחשבונות הפייסבוק, הטיקטוק, האינסטגרם ויתר הרשתות החברתיות שלנו אחרי 120 שנה? חוק חדש שנכנס היום לתוקף מחייב את כל פלטפורמות התוכן הדיגיטלי לקבוע ולפרסם כללים ברורים לטיפול בחשבון ובתוכן הדיגיטלי של משתמש ישראלי שנפטר. החוק נקרא "חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, התשפ"ד-2024". עד כה לא הייתה בישראל הסדרה פורמלית שנוגעת להורשת נכסים דיגיטליים.
איך החקיקה בישראל בהשוואה לעולם?
עו”ד אריאל דובינסקי, המתמחה בקניין רוחני, פרטיות ובינה מלאכותית: “בניגוד למדינות אחרות, שבהן ההסדרה חלקית או מתבססת על פסיקות, ישראל היא מהמדינות הראשונות שמובילות חקיקה כללית, ברורה ומחייבת לניהול נכסים דיגיטליים לאחר מוות”.
אילו מצבים אנושיים יקבלו מענה בעקבות החוק החדש?
עו"ד גיא אופיר, המתמחה בדיני טכנולוגיה ובינה מלאכותית, מספר על רלוונטיות הנושא במיוחד לאחר אירועי 7 באוקטובר: "גם לפני 7 באוקטובר, ובוודאי לאחר טבח מסיבת הנובה, הגיעו אלינו לקוחות, הורים לצעירים שנאלצו בצער רב לקבור את ילדיהם. הם התחננו לקבל גישה למאגרי התמונות והצ’אטים של יקיריהם. ענקיות המידע התקשו לגבש מדיניות.
1 צפייה בגלריה
מימין: עורכי הדין גיא אופיר, אריאל דובינסקי ובן ציון פיגלסון. “זהו צעד משלים וחשוב לעריכת צוואה”
(צילום: פיני סלוק, שאול גולן)
"מצד אחד, זה נחשב רכוש רוחני ואז פועלים לפי דיני הירושה, ונותנים גישה ליורשים, אבל מאידך גם למת יש זכות לפרטיות וזכות להחליט מה לחשוף למשפחתו. אם בחיי ריכלתי על משפחתי או על בת זוגי, אולי אני לא רוצה שזה ייחשף בפניהם, גם אם הם היורשים שלי. מצד שני, נכמר ליבי על הורים שפנו אליי, אחרי שבנם בן ה־15 התאבד במפתיע, והם רק חיפשו תשובות, וביקשו לעיין בתכתובות שלו עם חבריו. גם להם הזכות כיורשים ובני משפחה לקבל תשובות, וזכות זו מתנגשת עם זכות בנם לפרטיות וסודיות שהובטחה לו על ידי האפליקציה או פלטפורמה כזו או אחרת. באותו עניין הפלטפורמה קיבלה את דרישתי לאפשר למרשיי גישה".
עו"ד דובינסקי: "עד כה לא היה בישראל מענה ברור לשאלה אם למשפחה יש זכות לקבל גישה לתכנים דיגיטליים של אדם שנפטר. החוק החדש קובע שגישה כזו תתאפשר רק אם הנפטר הסכים לכך מראש. בסופו של דבר החוק נועד להקל גם על משפחות שכולות להתמודד עם היבטים דיגיטליים של האובדן, ולאפשר לאנשים שליטה רבה יותר על המורשת הדיגיטלית שלהם".
מה למעשה החוק דורש?
עו”ד אופיר: “החוק דורש מהפלטפורמות שני דברים: ראשית, ליידע את המשתמשים ולנדנד להם מפעם לפעם שיחליטו מה יקרה עם המאגר הדיגיטלי שלהם לאחר מותם ומה ייעשה במידע הדיגיטלי שלהם - האם להשמידו, האם לתת למישהו גישה אליו, ואם כן למי, אולי למסור ליורש אחד, ולהסתיר מיורש שני. שנית, הוא מחייב את הפלטפורמות לקבע מדיניות ברירת מחדל עד שהמשתמש יבחר אחרת, ומחייב אותן להביא את המדיניות לידיעת המשתמש”.
מה החוק משנה למעשה?
עו”ד דובינסקי: “החוק החדש מהווה צעד משמעותי בהסדרת הנושא המורכב של ‘ירושה דיגיטלית’. עד כה לא הייתה בחוק הישראלי התייחסות מפורשת לגישה למידע דיגיטלי של אדם לאחר מותו. מצב זה יצר קשיים רבים עבור בני משפחה ויורשים שביקשו לגשת לחשבונות מקוונים, תמונות, מסמכים ומידע אישי אחר של יקיריהם שנפטרו שהיה שמור בפלטפורמות דיגיטליות שונות (רשתות חברתיות, שירותי ענן, דוא"ל ועוד). לעיתים קרובות הם נאלצו לפנות לבתי משפט כדי לקבל צו גישה, או שגישתם נמנעה לחלוטין בשל מדיניות ספקי השירות ותלות בסיסמאות אישיות.
"החוק החדש, שנכנס היום לתוקף, משנה זאת בכמה דרכים עיקריות: הוא מאפשר לבני משפחה ויורשים לקבל גישה לתוכן דיגיטלי של נפטרים, תוך שמירה על איזון בין זכות הגישה לבין פרטיות הנפטר. כמו כן החוק מאפשר לאדם לקבוע בחייו מה יעלה בגורל התוכן הדיגיטלי האישי שלו לאחר מותו. כלומר הוא יכול להחליט למי תהיה גישה למידע, לאיזה חלק ממנו, ואף למנוע גישה לחלוטין. כמו כן ספקי שירותי תוכן דיגיטלי (כמו רשתות חברתיות, שירותי דוא"ל ואחסון בענן) יחויבו לקבוע ולפרסם באופן נגיש כללים ברורים לגבי הטיפול בתוכן דיגיטלי אישי לאחר פטירת המשתמש. הם יצטרכו גם לאפשר למשתמשים לבחור מי יוכל לקבל גישה לתוכנם לאחר מותם. חשוב לציין שהחוק אינו חל על שירותי תקשורת בין־אישית (כמו ווטסאפ), ושר המשפטים יוכל לקבוע החרגות נוספות באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
איך מגנים על פרטיות וזיכרון דיגיטלי לאחר המוות?
עו"ד דובינסקי מציע לקבוע הנחיות מראש: "חלק מהשירותים (כמו גוגל ופייסבוק) מאפשרים לקבוע "איש קשר לניהול חשבון לאחר מוות". כמו כן ערכו מסמך דיגיטלי בצוואה. ניתן לכלול בצוואה הוראות לגבי מה ייעשה עם החשבונות, הקבצים והתכתובות. בנוסף לכך, הימנעו מהשארת סיסמאות פתוחות, אבל שקלו שירותי ניהול סיסמאות עם הרשאה לגורם מהימן בעת חירום".
איזו סיטואציה עלולה להוליד תביעה לאחר כניסת החוק?
עו”ד דובינסקי: “נניח שאדם נפטר ומשפחתו מבקשת גישה לתכתובות רגישות, אך בן זוג לשעבר או שותף עסקי מתנגד בטענה שהדבר יפגע בפרטיותו. החוק לא רק מגן על פרטיות המת, אלא גם על צדדים שלישיים שהיו חלק מההתכתבות. כאן תיתכן מחלוקת משפטית שתגיע להכרעת בית המשפט.
“החוק מציב מסגרת פורצת דרך שמכבדת את רצון הנפטר ואת זכויות החיים. בעידן שבו הזיכרון הדיגיטלי הופך לחלק מהמורשת האישית, כדאי לכל אחד לחשוב על מה יקרה לו אחרי, ולקבוע מראש מה ירצה להשאיר. אם לא — יידרש צו מבית משפט, והוא יכריע לפי עקרונות של פרטיות, כבוד המת, רצון הנפטר ואינטרס ציבורי".
האם החוק החדש חל גם על אדם בחיים שלא מסוגל עוד לטפל בענייניו או בנכסיו הדיגיטליים?
עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים: "החוק עוסק בגישה לנכסים דיגיטליים לאחר מותו של אדם בלבד. הפתרון במקרה זה הוא לערוך מראש ייפוי כוח מתמשך כשאדם כשיר. ייפוי כוח מתמשך מסדיר מי מוסמך לקבל החלטות בחיי האדם אם הוא לא יהיה מסוגל לעשות זאת בעצמו. כך ניתן לשלב הנחיות בנוגע לניהול נכסים דיגיטליים בייפוי הכוח המתמשך".
טיפים מעשיים?
עו”ד אופיר: "הצעתי לכולם היא שתחליטו איזה מידע אתם רוצים שייחשף בפני יורשיכם, ואיזה לא. אפשר גם למנות מישהו שלאחר מותכם יחליט בשבילכם, מה יגולה ומה לא. חשוב למנות חבר או בן משפחה או איש אמון אחר (למשל עורך דין או רואה חשבון), שיכריע בסוגיות מורכבות מה לחשוף ומה לא. מצד אחד, קל להגיד שלא יחשפו כלום, אך מצד שני, איננו יודעים כמה המידע שם יהיה חיוני לאהובינו. אולי מותנו לא מוסבר, אולי יש שם זכויות כספיות וכדומה. לכן ממליץ להיזהר מקביעות נחרצות, ולמנות מנהל עיזבון דיגיטלי".
מדוע חשוב להגדיר איש קשר לניהול החשבון הדיגיטלי כבר היום?
עו"ד פיגלסון: "הגדרת איש קשר בחשבונות הדיגיטליים, כפי שמאפשר החוק החדש, מבטיחה שהתמונות, הסרטונים והקבצים שלנו, למעט תוכן אישי, לא יאבדו ויועברו לאדם קרוב על פי בחירתנו. זהו צעד משלים וחשוב לעריכת צוואה, שמאפשר לנו להסדיר לא רק את הנכסים הפיזיים, אלא גם את הנכסים הדיגיטליים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהמורשת שלנו.
“לאחרונה גם נערך תיקון חקיקה המאפשר הפקדת צוואה בחינם פעם בחמש שנים. הפקדת צוואה יכולה להתבצע מרחוק באופן מקוון או בלשכות רשם הירושה לפי בחירת המצווה".
