קלוד קוד ו-OpenAI ראש בראש במלחמה על עתיד התכנות - ולמה גוגל משתרכת מאחור
קלוד קוד מעורר באזז בשוק התכנות, וכשהעלויות יכולות להגיע לאלפי דולרים למפתח - גם OpenAI רוצה חתיכה ומקדמת את המוצר שלה למתכנתים, קודקס, בכל הכוח. מומחים מסבירים כי בעוד הרמה של קודקס לא נופלת מזו של קלוד קוד, המוצרים של גוגל בתחום פשוט לא מספיק טובים, ומאמינים כי בעתיד הלא רחוק נראה עוד ועוד מוצרים גם ללא מפתחים
חלקכם אולי זוכרים את הפרסומת של OpenAI לסופרבול לפני שנה (ומי שלא, יכול לצפות בה כאן). היא זכתה לתהודה חיובית בזמנו, כשהציגה מהפכות שונות בהיסטוריה - החל מגילוי האש ופיתוח החקלאות ועד המהפכה התעשייתית והמצאת האינטרנט. בסוף הפרסומת מוצגת שיחה עם ChatGPT והסלוגן "לכל התקדמות יש נקודת התחלה". כששודרה הפרסומת, רק לפני שנה כאמור, המיצוב של OpenAI כמחוללת מהפכת ה-AI היה נראה לכולם מובן מאליו. אלא שמאז זרמו הרבה מים בנהר, ול-OpenAI קם איום אמיתי בשוק הצ'אטבוטים - ג'מיני של גוגל.
הפרסומת של OpenAI לסופרבול השנה יכולה לספר לנו הרבה על הכיוון שאליו החברה הולכת. אמנם היא לא זונחת את הפעילות הקלאסית שלה, ואף משקיעה מאמצים ומשאבים רבים כדי להביס את גוגל, אך השנה היא בחרה להשקיע מיליונים בפרסומת הסופרבול שלה כדי להסתער על שוק נישתי יותר - הווייב קודינג. המוצר שהיא מציעה בשוק זה נקרא "קודקס" (Codex), ולציבור הרחב הוא מוכר פחות מהמתחרה שעורר סערה (גם בשווקים) - קלוד קוד של אנתרופיק.
"הטכנולוגיה הבשילה"
אז מה זה בכלל וייב קודינג? וייב קודינג הוא מונח שטבע מדען המחשבים אנדריי קרפטי, אחד ממייסדי OpenAI, המתייחס לכתיבת קוד באמצעות כלי AI. כך, במקום לכתוב קוד מאפס, המשתמש יכול לכתוב לכלי הנחיות מילוליות, והוא מפיק את הקוד המבוקש. אחד הכלים שסללו את הדרך בשוק היה GitHub Copilot של מיקרוסופט, תוסף שפועל בתוך סביבת הפיתוח ונועד לסייע למפתח. אחר כך הגיעו כלים כמו Cursor ו-Replit - עורכי קוד שה-AI מובנה בהם. בשלב הבא נכנסו פלטפורמות כמו Lovable ו-Base44, שמאפשרות אפילו למי שאינו מפתח לתאר אפליקציה במילים. אלא שעד כה המוצרים הללו לא סיפקו את הסחורה.
קלוד קוד של אנתרופיק הושק בפברואר 2025, אך קפיצת המדרגה המשמעותית נרשמה בנובמבר האחרון, עם השקת מודל אופוס 4.5. המודל מבין קוד גדול ומסובך, יכול לכתוב, לתקן ולשפר קוד, לפתור בעיות בכמה שלבים, להבין שפה טבעית ולבצע פעולות מסובכות. השילוב שלו בקלוד קוד הופך אותו לסוכן קוד שיכול לעבוד עצמאית על פרויקטים שלמים מהטרמינל (חלון הפקודות של המחשב) או מסביבת הפיתוח.
"בהתחלה לא הייתי חסיד גדול של הטכנולוגיות האלה. עשיתי מנויים לכל מיני כלים, ראיתי מה יצא ולא התלהבתי בלשון המעטה", מספר אלון אורינג, חוקר ב-Irregular ומרצה באוניברסיטת רייכמן. החברה שבה הוא עובד היא חברת סייבר לכלי AI שמשרתת חברות כמו OpenAI ואנתרופיק. לדבריו, "בנובמבר-דצמבר התחלנו לראות שהמודלים מאוד השתפרו. קלוד קוד כבר בן שנה, ועד עכשיו הוא לא זכה להייפ הזה, פשוט כי המודלים לא היו מספיק טובים בכתיבת קוד. אבל משהו קרה, וכמה שבועות אחרי ההשקה של אופוס 4.5 כולם התחילו לדבר על קלוד קוד". בשבוע שעבר כבר השיקה אנתרופיק את אופוס 4.6.
"עכשיו אתה יכול לסמוך על קלוד קוד שברוב המקרים ייתן תוצאה שהיא נכונה", הסביר אורינג. "אם אני רגיל לעבוד כל פעם על פיצ'ר אחד בו זמנית, אז עכשיו אני יכול לעבוד על 20 בו זמנית, כי אני יכול לתת לו משימות והוא פשוט הולך ועושה את הכל. אם אני מפתח שהייתי עומד בהספק מסוים, אז היום ההספק הזה הולך וגדל". לדבריו, זה משנה לחלוטין את חוויית הפיתוח: "מי שאוהב לפתח תוכנה - היום המקצוע הזה של מתכנת כמעט לא רלוונטי עבורו, כי כמעט לא ייצא לו לכתוב קוד בעצמו. הוא רק צריך להיות שם כדי להבין שזה נכון".
אורי אליאבייב, יועץ ומרצה בתחום ה-AI, מסביר: "אין פה משהו חדש ברמה המוצרית, יש כאן הבשלה של הטכנולוגיה. הוא יודע לרוץ ולבצע משימות על המחשב שלך. זו בעצם הפעם הראשונה שאתה יכול באמת להריץ סוכנים שיוכלו לבצע מספר פעולות, גם כאלה מאוד מורכבות, ולסמוך על זה שזה יעבוד".
"זה כמו אפל נגד סמסונג"
קודקס של OpenAI הוא כלי ותיק הרבה יותר שהושק עוד לפני הפריצה הגדולה של ChatGPT ככלי השלמה אוטומטית (autocompletion) של קוד בסביבת הפיתוח. אלא שגרסת הסוכן שלו הושקה רק בשנה שעברה, וקפיצת המדרגה המשמעותית נרשמה בנובמבר, עם השקת GPT-5.1. בשבוע שעבר, באותו יום שבו הושק המודל החדש של קלוד, כבר השיקה OpenAI את GPT-5.3 לקודקס בלבד - בחירה שגם היא עשויה להעיד על המיקוד החדש של OpenAI.
לדברי אורינג, הרמה של קודקס לא נופלת מזו של קלוד קוד: "בגדול הם נורא דומים. יש אנשים שאוהבים את קודקס ולא אוהבים את קלוד קוד ולהיפך, זה כמו אפל נגד סמסונג. יש ביניהם הבדלים קטנים, למשל קודקס נוטה לחשוב קצת יותר והתשובות שלו לוקחות יותר זמן, בעוד קלוד קוד נותן בד"כ תשובות יותר קצרות ומהירות".
אורינג טוען כי סוד ההצלחה של קלוד קוד טמון בקשר של אנתרופיק עם הקהילה: "קלוד קוד מתקדם נורא מהר, אנתרופיק עושה דברים מאוד יפים בפיתוח שלו. אפשר לתייג את האדם שאחראי על קלוד קוד (בוריס צ'רני - רב"ש) בטוויטר ולהגיד לו 'חסר לי הפיצ'ר הזה', ותוך 20 דקות הוא מגיב: 'תעדכן גרסה, תיקנתי את זה'. זה גורם לקהילה נורא לאהוב את קלוד קוד, כי הם רואים את הפיתוח לנגד עיניהם והם הולכים וממליצים לאנשים אחרים להשתמש בו".
ומה עם גוגל? עדיין אין נתונים עדכניים על שיעור האימוץ של הכלים מאז החל הבאזז סביבם בסוף השנה שעברה, אך הנתונים האחרונים שפורסמו מראים כי עוד לפני כן גוגל השתרכה מאחור בשוק הווייב קודינג. לגוגל יש שני מוצרים בולטים בתחום זה: Antigravity - סביבת פיתוח מבוססת AI בה ניתן להריץ גם את ג'מיני וגם את קלוד (מקבילה ל-Cursor); וג'מיני CLI, שהוא המקבילה לקלוד קוד וקודקס.
לפי אליאבייב, "הקונבנציה היום בתחום זה שהמודלים של קלוד ו-OpenAI פשוט הרבה יותר טובים בכתיבת קוד. יש פה גם עניין מוצרי של איך הם עטפו את זה". אורינג מוסיף: "יש שם משהו שכרגע לא עובד מספיק טוב. הוא עושה יותר טעויות, הוא פחות מבין מה אתה רוצה, לוקח לו יותר זמן. זה פשוט נורא כיף שאתה מבקש משהו וזה קורה בפעם אחת, וזה לא קורה עם ג'מיני. אבל מההיכרות שלי את גוגל זה לא משהו שהוא בלתי פתיר, הם יפתרו את זה".
"זה יכול להגיע לסכומים של אלפי דולרים למפתח"
כשבוחנים את העלויות של המוצרים הללו, אפשר להבין את ההחלטה של OpenAI להסתער על פלח השוק הזה. ג'מיני CLI היא היחידה שמציעה תוכנית חינמית, בעוד שכדי לקבל גישה לקלוד קוד וקודקס נדרש המנוי הבסיסי לפחות (בעלות של כ-20 דולר לחודש). אלא שלמפתח הממוצע זה לא מספיק, והוא צריך את המנוי הרחב יותר שעולה 200 דולר. רבים אף עוברים את המכסה הזו, ואז עוברים לשלם לפי טוקנים, כאשר הטוקנים של קלוד קוד הכי יקרים בפער. "זה יכול להגיע לסכומים של אלפי דולרים בלי לשים לב", אומר אליאבייב.
הכלים ששלטו עד היום בארגונים היו GitHub Copilot ו-Cursor, אך לפי אורינג החברות מעכלות את ההתפתחויות הטכנולוגיות די מהר וכבר מאמצות יותר ויותר את קלוד קוד וקודקס. "רוב החברות שכותבות קוד, אין להן ברירה אלא להכניס את זה לתוכן. סטארט-אפים מאמצים את זה יותר מהר, לארגונים גדולים לוקח יותר זמן. אבל יש לחץ מהמפתחים עצמם. ארגונים שלא יתאימו את עצמם יישארו מאחור". אליאבייב מוסיף כי להערכתו, ככל שיתפתחו מודלים חדשים, העלויות של המודלים הישנים יותר יירדו: "יכול להיות שלחלק מהמשימות אתה לא צריך את המודל הכי חזק".
נתונים שפרסמה אמש אנתרופיק, עם השלמת סבב גיוס של 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד, ממחישים את קצב האימוץ של קלוד קוד: מאז תחילת השנה, הכפיל את עצמו קצב ההכנסות השנתי של קלוד קוד ל-2.5 מיליארד דולר, כשגם מספר המשתמשים הפעילים הכפיל את עצמו (לשם השוואה, ההכנסות של ChatGPT בשנתו הראשונה עמדו על כמיליארד דולר). מספר המנויים העסקיים גדל פי 4, והשימוש הארגוני מהווה כעת יותר ממחצית מההכנסות של אנתרופיק.
במבט קדימה, אליאבייב מעריך כי השוק הזה יתאים את עצמו יותר ויותר גם ללא מפתחים. הראשונה להבין את הפוטנציאל הייתה אנתרופיק. אחרי שראתה שמפתחים, וגם לא מפתחים, מאמצים שימושים שונים לקלוד קוד שאינם פיתוח, היא שחררה לאחרונה מוצר ללא מפתחים בשם Cowork - סוכן AI שמשתלט על המחשב וניתן לבצע עמו משימות. "החברות מבינות שיש עוד שוק עצום של אנשים שהם לא מפתחים שעדיין רוצים להשתמש ביכולות האלה ככלי עבודה יומיומי שלהם. הקבוצה המשלימה של הלא מפתחים היא הרבה יותר גדולה, ולכן יש לה גם פוטנציאל עסקי גדול יותר. העתיד זה שנוכל להגדיר סוכנים סביב המוצרים הדיגיטליים שלנו".
