ניתוח
ה־AI שיבש, מניות התוכנה הישראליות הגיבו בצלילה חופשית
הפיתוח של קלוד שמאפשר לייצר קוד תוכנה בקלות מאיים על החברות בתחום. החברות הישראליות בת”א ובוול סטריט צללו: מג׳יק קרסה ב־20%, מטריקס ומלם איבדו 17%. בשוק מעריכים: ״ישנו חשש שהביקושים לחברות התוכנה יפחתו משמעותית, והדרך להפיל את המניות קצרה״
גלי ההדף מוול סטריט התנפצו על מניות התוכנה הישראליות. יום המסחר בתל אביב התאפיין היום (ד') בירידות חדות בשווי מניות התוכנה המקומיות. כך, מניית מטריקס קרסה ב־17.3%, מניית פורמולה מערכות נפלה ב־13.4%, מג'יק צנחה ב־19.8%, וואן טכנולוגיות ב־15%, מלם תים ב־16.9% וחילן ירדה ב־5.40%. מניות אלו מצטרפות לירידה החדה במניות התוכנה הישראליות שנסחרות בוול סטריט שצללו אתמול בלילה. בעוד מאנדיי צללה ב־9.9%, פאלו אלטו נחלשה ב־5.2%, וויקס נפלה ב־6.8%, ופייבר ירדה ב־5%.
הירידה האחרונה במניות הטכנולוגיה בוול סטריט היא חלק מאירוע מתמשך. בשנה האחרונה מניות התוכנה צללו עשרות אחוזים (נייס ירדה ביותר מ־40%, וויקס ב־66%, מאנדיי ב־60%) תוך שהן מושכות את מדד הישראליות בחו"ל לירידה של כמעט 24%. זאת בעוד שבישראל נרשמת שנה מצוינת עם עלייה חדה במדד ת"א 125 באותה תקופה, של 64%. כלומר הפער בין המניות הישראליות לבין מניות מעבר לים בשנה האחרונה הגיע כבר לכדי 88%. ה־S&P500, מדד הדגל האמריקני, עלה באותו הזמן ב־15.5% וגם מולו נרשם פער של כמעט 40%.
הירידות החדות במניות התוכנה הישראליות בוול סטריט נובעות מווקטור כפול שפועל נגדן. ראשית, התחזקות השקל מול הדולר מצמצמת את הרווחיות של החברות הפועלות בעיקר מחוץ לישראל מכיוון שההכנסות שלהן דולריות אך הוצאות הפיתוח שלהן מורכבות ברובן משקלים. בנוסף, הזינוק ביכולות מנועי ה־AI בכתיבת קוד ופיתוח תוכנות ואפליקציות שיענו באופן ספציפי על מענה של כל חברה מציב סימן שאלה משמעותי על האסטרטגיה העסקית העתידית של החברות הישראליות.
עולם שבו הפיתוח וכתיבת קוד נעשים על ידי מנוע AI, הופך את שירותי התוכנה של מאנדיי, וויקס ופייבר שהיו עד עתה לחברות הדומיננטיות בפאלו אלטו לכל הפחות ליקרים יותר ופחות אטרקטיביים. הדבר נכון גם לגבי ספקי תוכנה ישראליים כמו מג'יק וחילן.
על פי נדב צלר, שותף מנהל קרן ספרה־טק, "יש פה שני אפקטים שפועלים נגד חברות התוכנה. ראשית, השוק חוזה שלחברות התוכנה המסורתיות, אלה שמבוססות SaaS, יקומו הרבה מאוד פתרונות נוספים על בסיס כתיבת הקוד וגם התחרות הקיימת תגדל. אתה פשוט אומר לקלוד 'תשמע, אני צריך כלי שיעזור לי לעשות שיתוף במשימות שלי יחד עם הצוות, חשוב לי שתשים לב לתכונות הבאות וכו'. מדובר על תחליף מיידי לשירות שעד היום היה יקר וניתן על ידי חברות תוכנה ובצורה הרבה יותר יעילה, מותאמת אישית או זולה. השוק מסתכל על חברות התוכנה שנהנו מגאות אדירה בביקושים, במיוחד מהתקופה בה חברות עברו משרת פיזי לשרת בענן וחושש שאולי הביקושים הללו כבר לא רלוונטיים או יפחתו משמעותית. מכאן הדרך להוריד את המכפילים ולהפיל את המניות קצרה. הרבה חברות תוכנה כבר משלימות ירידות של בין 40% ל־60% בשנה האחרונה".
יותם עירוני, ראש תחום מניות חו"ל באלטשולר שחם אומר כי “קלוד, בניגוד לשאר מנועי ה־AI, מתמקד בעולמם של המתכנתים, ובעצם נותן כלי AI שעוזר בכתיבת קוד, ומחליף לחלוטין את המתכנת בכתיבת הקוד. כלומר גם אני וגם אתה יכולים לבקש ממנו לייצר לנו איזושהי תוכנה, והוא ייצר אותה, יעלה אותה וישפר אותה תוך כדי תנועה, לפי מה שאתה רוצה. הפיתוח הזה הגיע לאחר תקופה שבה חברות התוכנה ממילא לא ליקקו דבש וסבלו ממומנטום שלילי. פרסום של המודל החדש של קלוד כבר לווה בהיסטריה לתוך קבוצת המניות הזאת ויש לכך סיבה. יש פחד שחברות ייצרו מוצרי תוכנה חדשים ביתר קלות, ויתחרו בחברות תוכנה קיימות. התחרות בתוך התחום עצמו תלך ותתגבר”.
לדבריו, “אם פעם לחברת תוכנה שהתמחתה בתחום מסוים נדרשו עשרות שנות התמחות של עשרות מתכנתים שיושבים וכותבים שורות קוד כדי לאפיין מוצר לשוק מסוים, היום אותו חסם כניסה בדמות זמן והשקעה נשחק בצורה משמעותית”.
הוא הוסיף כי “יש גם את נושא התמחור. איך אנחנו כמשקיעים מתמחרים את החברות שאנחנו משקיעים בהן. כשאתה מתמחר חברה, אתה לוקח בחשבון את איכות המוצר או השירות, את אחיזת השוק שלה, את פוטנציאל הצמיחה העתידי, ועל בסיס נתונים אלו אתה קובע את שווי החברה בבורסה. ככל שאתה פחות בטוח בעתיד, אתה תקבע מחיר נמוך יותר. כשיש שינוי טקטוני בתוך עולם הטכנולוגיה, בדמות חדשנות ה־AI, העתיד שהיה מאוד ברור נהיה מעורפל. בחברות תוכנה זה היה הסיפור הקלאסי, איכות הכנסות גבוהה, לקוחות גדולים, מינויים שנתיים, עדכוני מחיר קבועים, רווחיות גולמית גבוהה ועד כה הן נהנו משווי גבוה מאוד בבורסה האמריקנית של מיליארדי דולרים”.
לדבריו, ”מה שקרה עכשיו זו איזושהי עננה של ערפל מול העיניים. המשקיעים לא רואים קדימה, ובאופן טבעי הם לא חייבים לעשות חישוב מדויק — הם פשוט אומרים: כאן אני כבר לא יודע מה אקבל. אולי יש סקטור אחר בשוק שבו ברור לי יותר מה אני מקבל ולא חסר כאלו, חברות בנייה, חברות מזון, שם התמחור נמוך ויודעים מה מקבלים והכסף עובר לשם עכשיו".
האם הגורל של חברות התוכנה נקבע כבר? על פי צלר, "זה מאוד תלוי בסגמנט שבו חברת התוכנה עובדת. ככל שהפתרון שלך יותר רלוונטי למקומות רגולטוריים, כמו אינטואיט האמריקאית שנותנת פתרונות להגשת דו”חות מס, אני לא בטוח שמישהו ילך ויפתח את זה לבד, כי זו עבירה פלילית אם אתה טועה. לחלופין, אם השירות שלך ממש זול, כנראה שעדיין יש לך זכות קיום”.
מי יהיו החברות הבאות שייפגעו? על פי עירוני, כל חברה שהשירות שלה עובר דרך מסך מחשב תחווה שינוי בשנים הקרובות בעקבות יישומי AI. האם יש פה הזדמנות? לדבריו, "אין ספק שמתוך המהפכה הזאת יצאו מנצחות. יכול להיות שבעוד שנתיים נסתכל אחורה ולא נבין על מה היתה כל המהומה. הבעיה היא שכרגע, בגלל קצב הפיתוח המואץ, אנחנו לא יודעים לזהות מי יהיו המנצחות. תראה את גוגל — לפני חצי שנה סומנה כמפסידה, והיום מסומנת כמנצחת הגדולה, לאחר שפיתחה AI משלה – ג'מיני. אז אין ספק שיש מנצחות, אבל עוד קשה להכתיר אותן".
