סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
לאופולד אשנברנר קרן גידור Situational Awareness
לאופולד אשנברנר, מנהל קרן גידור Situational Awareness (צילום: Josh Edelson courtesy of Situational Awareness)

חוקר ה-AI שהפך פיטורים מ-OpenAI לקרן גידור של 5.5 מיליארד דולר

לאופלד אשנברנר בן ה-24 פוטר לפני שנתיים מענקית ה-AI בטענה להדלפת מידע רגיש, אך זה לא עצר מבעדו לפרסם מניפסט של 65 עמודים, שטוען שהעתיד תלוי בחברות האנרגיה. קרן הגידור שהקים, Situational Awareness משקיעה בחברות חשמל וקריפטו


השם לאופולד אשנברנר (Leopold Aschenbrenner) אולי לא אומר הרבה למרבית האנשים, אבל בתעשיית ה-AI הוא כבר על תקן סלב. הוא התפרסם לראשונה לפני שנתיים, כשפוטר מתפקידו כחוקר בסטארט–אפ הבינה המלאכותית המוביל OpenAI בטענה להדלפת מידע רגיש. פיטורים שהוא מינף להקמת קרן גידור שמנהלת נכסים בשווי של כ-5.5 מיליארד דולר, ולביסוס מעמדו כנביא הרשמי של המהפכה התעשייתית הבאה.
הצעד השני בדרכו של אשנברנר, בן ה-24 בלבד בדרך לתהילה אחרי הפיטורים, היה הפרסום ב-2024 של מסמך בן 65 עמודים תחת הכותרת "Situational Awareness" (מודעות מצבית). במניפסט הזה הוא טען כי העולם, ובמיוחד הממשל האמריקאי, נמצאים בתרדמת. וכי בזמן שרובנו רואים ב-AI כלי נחמד לכתיבת מיילים, אשנברנר ראה את העקומות שמראות כיצד כוח המחשוב הופך ליכולות אינטלקטואליות אקספוננציאליות. הוא חזה את בואו של ה-AGI (בינה מלאכותית כללית) תוך שנים ספורות, והזהיר: מי שלא יתכונן לתשתית הפיזית של העידן הזה, יפסיד את הרווח הכלכלי הגדול ביותר של המאה.
היום, הקרן שהקים, הקרויה על שם אותו מאמר - Situational Awareness , מוכיחה שהוא לא הסתפק בנבואות זעם. דיווחי הקרן האחרונים מחודש פברואר חושפים אסטרטגיה חדה וחסרת רחמים. בעוד שמשקיעים רבים רצים אחרי חברות התוכנה והמודלים, אשנברנר מהמר על ה"צנרת".
התזה שלו פשוטה: המודלים של הבינה המלאכותית יהפכו לחכמים כל כך, שהם יזדקקו לכמויות אנרגיה ומחשוב בקנה מידה דמיוני. לכן, הקרן שלו לא משקיעה בסטארט-אפים נוצצים אלא בחברות תשתיות כבדות. ההחזקה הגדולה ביותר שלו כיום היא Bloom Energy, חברת אנרגיה המתמחה בתאי דלק. לצידה, הוא מחזיק בפוזיציות ענק ביצרניות חשמל כמו Vistra ו-Constellation Energy.
מבחינת אשנברנר, "חשמל הוא הנפט החדש". הוא מבין שהדאטה סנטרס של הדור הבא יעמיסו על רשת החשמל האמריקאית וידחפו אותה עד לקצה גבול היכולת שלה. לכן, הוא גם מהמר על חברות כריית קריפטו כמו Core Scientific ו-Cipher Mining. הסיבה לכך היא שהחברות מחזיקות בנכס היקר ביותר כיום: גישה מאושרת לחשמל במתח גבוה ודאטה סנטרס שכבר בנויים ויכולים לעבור הסבה מהירה לאירוח של שרתי AI.
סיפור ההצלחה של אשנברנר מרשים לא רק בגלל התיאוריה, אלא גם בגלל התמיכה שהשיג. למרות הפיטורים המתוקשרים מ-OpenAI, ענקי עמק הסיליקון התייצבו מאחוריו. המשקיעים הראשונים שלו כוללים את מנכ"ל GitHub לשעבר, נת פרידמן, שמשמש כיום כמנהל בכיר במטא, דניאל גרוס והאחים קוליסון, מייסדי ענקית התשלומים Stripe.
כך השלים אשנברנר את המהפך מ"הילד שפוטר מסם אלטמן" ליועץ מבוקש למקבלי החלטות ולמנכ"לים של החברות הציבוריות הגדולות ביותר. בכתבת פרופיל שפורסמה עליו באוקטובר במגזין פורצ'ן, המרואיינים דיברו עליו בתערובת של הערצה וחשדנות. "אינטנסיבי", "חכם בצורה מפחידה", "חצוף" ו"בטוח בעצמו", היו בין שמות התואר שחולקו לו. עם זאת, יש גם מי שציינו כי החשיבה שלו לא חדשנית במיוחד, אלא ארוזה היטב ומגיעה בתזמון מושלם.
במגזין סיכמו כי ההצלחה שלו משקפת שילוב יחודי: מאגרי ענק של הון גלובלי המשתוקקים לרכוב על גל ה-AI, ההיקסמות של עמק הסיליקון מהסיכוי להשיג בינה מלאכותית כללית, כזו שמשתווה או עולה על האינטליגנציה האנושית; ורקע גיאופוליטי הממסגר את פיתוח ה-AI כמרוץ חימוש טכנולוגי מול סין.
עם זאת, כדאי לזכור שמדובר בקרן גידור, כך שישנם סיכונים נלווים בהתאם. אשנברנר השקיע כמעט את כל הונו האישי בקרן, מהלך שמשדר ביטחון מוחלט – או יהירות מסוכנת. התיק שלו חשוף מאוד לתנודות במחירי האנרגיה ולרגולציה על הדאטה סנטרס. אם הפיתוח של ה-AGI יתעכב, או אם יימצא פתרון תוכנתי שיפחית משמעותית את הצורך בכוח מחשוב, ההימור על "הצנרת" עלול להתברר כיקר מדי.
אבל עבור אשנברנר, זו לא שאלה של "אם", אלא של "מתי". מבחינתו, המציאות היא משוואה מתמטית שמובילה לנקודה אחת ברורה. בזמן שהכלכלנים המסורתיים מנתחים את הריבית והאינפלציה, הוא מתמקד בקווי המתח הגבוה, מחשב מה הולך לפגוע בנו, ומוודא שיהיה לו את הכבל שיחבר אותנו לחשמל כשזה יקרה.