ריאיון
"ה־AI הולכת להחריב את האנושות כחברה ליברלית"
שלמה קרמר, מאבות ההייטק הישראלי, מוטרד מהשפעות ההתפתחויות הטכנולוגיות ומזהיר: "כשנותנים לבני אדם כלי עוצמתי, הוא יכול להפוך לבסיס כל הצרות שלנו"; "מדינות דמוקרטיות יצטרכו להגביל את חופש הביטוי, דווקא כדי להציל אותו"; ולמרות הביקורת על הממשלה, מעבר לפוליטיקה לא קורץ לו: "יש שם אסטרטגיה ברורה של לשים סביבך אנשים ללא יכולת"
"כשגיל ואני הקמנו את צ'ק פוינט האמנו אידיאולוגית באינטרנט כמשהו שיאחד את המין האנושי באופן על־לאומי, משהו שפותח לכל אחד אפשרות לשמוע ולהשמיע. הביטוי האולטימטיבי של חופש הדיבור, החירות והדמוקרטיה. היום אני מבין שהיינו מבינים גדולים במחשבים, אבל למען האמת לא הבנו כלום בבני אדם. מסתבר שכשנותנים לבני אדם כלי עוצמתי, הוא יכול להפוך לבסיס של כל הצרות שלנו היום. צ'ק פוינט היתה מרכיב הכרחי בבניית הרשת וההתחברות של אנשים לאינטרנט, אני רואה את עצמי כחלק ממי שבנו את הרשת. לא הבנו שאנשים ישתמשו באינטרנט והרשתות החברתיות שקמו עליו, כנשק, ככלי לצבירת כוח, לאלימות, למלחמה. מסתבר שזה הומו סאפיינס והטבע שלו. לא במקרה זה המין שזכה להיות המין השליט בכדור הארץ אף על פי שאין לו תכונות פיזיות מיוחדות. הוא לא גדול כמו פיל או חזק כמו אריה, אבל הוא מאוד אגרסיבי ובו בזמן חכם ולכן יודע איך להשתמש באגרסיביות בצורה יוצאת דופן. בחלוף השנים אני מצר על כך שמפעל חיינו, של גיל ושלי, ושל המון אנשים אחרים, הוא חורבן של כל מה שהאמנו בו - דמוקרטיה וליברליזם".
הווידוי העוצמתי והמפתיע הזה, בואכה הכאה על חטא, שייך לשלמה קרמר, וגיל הוא גיל שויד, שותפו להקמת צ'ק פוינט לפני מעט יותר מ־30 שנה יחד עם מריוס נכט. מאז הקמתה של צ'ק פוינט — שאפשר לומר כי המציאה את תחום הסייבר כאשר הסבירה לגופים כמו בנקים וחברות ביטוח שאם הן רוצות לחבר את העובדים והלקוחות לאינטרנט, צריך לעשות את זה בצורה מאובטחת, בעזרת "חומת אש" שתשמור עליהם מפני פולשים — זרמו הרבה מאוד רעיונות גאוניים בהייטק הישראלי והעולמי וגם הרבה מאוד מיליארדי דולרים. קרמר עצמו לא בצ'ק פוינט כבר 20 שנה ומאז הספיק להקים, להנפיק ולמכור את אימפרבה ולהקים ב־2015 את הבייבי הנוכחי - קייטו נטוורקס (Cato Networks) — שהוערכה בגיוס ההון האחרון שלה בקיץ 2025 בכמעט 5 מיליארד דולר. קייטו אומנם עוד לא הגשימה לקרמר את החלום של ההנפקה, שאולי תצא לפועל בשנה הבאה, אך נדמה כי לקראת חגיגות ה־60 שלו בשנה הבאה, הוא מקדיש יותר ויותר זמן ל"חיים עצמם", לחשיבה פילוסופית כמעט לא רק על עתיד ההייטק או המדינה, אלא על האנושות כולה.
הוא כמובן עדיין מנהל ביד רמה את קייטו על 1,500 עובדיה, שלאחרונה עשתה רכישה ראשונה ומתוקשרת של סטארט־אפ ה־AI הישראלי Aim Security, בן שנתיים בלבד עם 52 עובדים, בסכום שלפי הערכות הגיע ל־350 מיליון דולר. במקביל הוא מקדיש את רוב זמנו הפנוי לניתוח המציאות וזו מקשה עליו לשמור על האופטימיות הנדרשת מיזמים, שחייבים לרוץ קדימה כנגד כל אתגר או מכשול. מצד שני הוא רגיל לזה, כי אחרי הכל, קרמר במרוץ כבר 45 שנה - מאז שהחל לעבוד על המחשב הראשון שלו בחדר קטן של חבר ילדות ברמת גן, שבה גדל. ובכל זאת, משהו בתקופה האחרונה מעורר בו יותר פחדים וחששות מפני העתיד לבוא. זה קשור כמובן גם ל־7 באוקטובר ולמצב של ישראל ואולי גם קצת למצבו האישי, לאור הפרסומים האחרונים על גירושים מדורית חכים קרמר, שלה היה נשוי קרוב ל־30 שנה בנישואים שתוארו באופן מפורט למדי בספר מפרי עטה "הכיוון: מערב" שראה אור בשנה שעברה. אבל מה שמפחיד את קרמר יותר מכל זה דווקא משהו לא צפוי. זה ה־AI, ולא במישור של התקפות סייבר, אלא במישור עמוק הרבה יותר.
"בגלל ה־AI אנחנו על סיפו של אסון ענק"
בריאיון מיוחד לכלכליסט קרמר לא חושש להישמע פרנואיד עם חרדה טכנולוגית עמוקה. "הבעיה הגדולה ביותר של האנושות היום היא הבינה המלאכותית. אנחנו על סיפו של אסון אנושי ענק", הוא אומר. "כל הדיבורים על הפערים בהייטק ובעיות שנוצרו בגלל הטכנולוגיה לא קרובים ללגעת בבעיה הגדולה ביותר של האנושות שנוצרה בידי טכנולוגיה". מה שמטריד אותו כלל לא קשור בסייבר או באיום הפופולרי של רובוטים שישתלטו על חיינו אחרי שנתמסר בהכנעה לבינה המלאכותית. הפחד הגדול של קרמר הוא כולו מבשר ודם בשילוב עם הכלי העוצמתי שהוא היה בין אלה ששמו בידי האנושות מבלי להתכוון - האינטרנט.
"ה־AI הולכת להחריב את האנושות כחברה ליברלית", קובע קרמר ומסביר בפרטי פרטים את תרחיש האימה כפי שהוא רואה אותו: "לבני אדם יש צורך עמוק בעקביות והיכולת שלהם לשכנע את עצמם מה הדבר הבא שיקרה. אנשים לא באמת צריכים לדעת מה אמת ומה שקר, אלא רק שתהיה עקביות. בעבר אנשים הגיעו לזה בצורת אמונה, באמצעות הכנסייה שסיפקה להם מערכת של אמונות. זה היה עידן רווי מלחמות כי כששתי כנסיות נפגשו, היחס ביניהן היה מאוד נוקשה. אחרי מהפכת המדע הדברים השתנו, אפשר היה להפריך את השקר באמצעות ניסוי מדעי או באמצעות דיאלוג דמוקרטי ולהגיע למשהו שהוא קרוב יותר לאמת. זה עבד נפלא והביא את המהפכה התעשייתית ואת מהפכת התקשורת בהמשך עד שהגענו להיום, למהפכת הסושיאל וה־AI. ומכאן הלכנו למעשה לאחור כי הרשתות החברתיות יחד עם הבינה המלאכותית גרמו לכך שאי אפשר יותר לדעת מה האמת ומה השקר וגם לא מה יהיה הלאה. בבינה מלאכותית אתה יכול ליצור היום כל דבר, כמו מכונת הרעל של ביבי, וזה עוד בצורה הפרימיטיבית ביותר של הסושיאל, לפני יצירת תכנים עשירים שמאפשרת הטכנולוגיה של AI".
מה שמטריד את קרמר עוד יותר הוא שדווקא המדינות הדמוקרטיות הליברליות ייפגעו או יחוסלו במתכונתן הנוכחית על ידי הבינה המלאכותית בעוד שדווקא המדינות הטוטליטריות נוסח סין או רוסיה, ישגשגו. "המדינות הדמוקרטיות או ייכחדו מתוך פיצוץ פנימי או יהפכו למדינות טוטליטריות", הוא מזהיר. "כבר היום אנחנו חוזים בהתפרקות המדינות שעדיין מנסות לשמר את חופש הביטוי וארה"ב בראשן. למדינות שמחזיקות בנרטיב אחד יש יתרון א־סימטרי אדיר ולכן הן ינצחו. התהליך הזה כבר מתרחש, אבל הקריסה תגיע עם שפיכת השמן של AI למדורת הרשתות החברתיות. החברות נוהגות בחוסר אחריות מוחלט, החל ממטא ו־X ועד חברות ה־AI המקדשות את הרווחים מבלי להבין שלמה שהן בנו תהיה השפעה הרסנית".
אבל זו הבעיה של האנושות, לא משהו שהייטק יכול לפתור. מעולם לא ראינו חברת טכנולוגיה שמגבילה את הפיתוח שלה או חברה אנושית שמגבילה מרצון את הקדמה.
"נכון, זה איום על הסדר העולמי ועל זה צריך לדבר היום מעל כל במה. המדינות הן אלה שחייבות לעצור את זה. מדינות דמוקרטיות יצטרכו להגביל את חופש הביטוי דווקא כדי להציל אותו. חייבים להכניס רגולציה לפלטפורמות סושיאל, להכניס דרישה שבכל פוסט ברשתות החברתיות יצוין המקור מאחורי הדברים. כל מי שיזוהה כבוט יהיה חייב לעוף, כל מי שיזוהה כחלק מקמפיין כלשהו, יעוף, כל מי שנתפס בשקר מספר פעמים, יעוף".
ואחרי שהציע, הוא בכל זאת מסתייג, כי בשלב זה הוא חשב בעיקר על זיהוי הבעיה ולא על פתרון עבורה. "אני לא יודע בדיוק כיצד לעשות את זה, צריכה כנראה לקום ועדה שתעסוק בזה, אבל מה שאני רואה ממקום מושבי הוא שאנחנו כמו הציפור הזאת בסרטים המצוירים שממשיכה לרוץ מבלי להבין שהיא כבר מזמן מעל תהום", הוא אומר.
3 צפייה בגלריה
מייסדי צ'ק פוינט ב־2016, מימין: גיל שויד, מריוס נכט וקרמר. "היום אני מבין שהיינו מבינים גדולים במחשבים, אבל לא הבנו כלום בבני אדם"
(צילום: דורית חכים קרמר)
אם היית יותר מבוגר בתחילת שנות התשעים, היית מזהה כבר אז את ניצני הפורענות שאתה מזהה היום ב־AI?
"הבעיה היא לא אינטרנט או AI אלא הטבע האנושי. צריך לפתח את הטכנולוגיות ואין לאף אחד יכולת או סיבה להפסיק לפתח אותן, אבל צריך לשים גידור סביבן. הטכנולוגיה מתקדמת מהר מדי ביחס למערכת המשפט והרגולציה. אם מסתכלים לאחור בהיסטוריה, תראי למשל את המצאת הרכבות. זה דבר נהדר, אבל הן גרמו למלחמת העולם הראשונה כי אפשר היה לשנע בקלות מאות אלפי חיילים. או דשנים שפותחו כדי להגדיל את התוצרת החקלאית ולהפחית את הרעב בעולם, ומשמשים גם ליצירת נשק כימי", מספק קרמר השוואה מטרידה לעומק האסון ששימוש חסר אחריות בבינה מלאכותית יכול להמיט.
ומה בישראל?
"ישראל היא דוגמה של פילוג אדיר וזה עוד בלי שרוסיה או סין עובדות בזה כמו בארצות הברית. אצלנו יש מישהו מתוך המדינה שמפעיל את המערכת בתוך המדינה".
החשש: אנחנו בדרך אל התהום"
הביקורת על ישראל מפי קרמר היא כבר פחות מפתיעה. כפי שאפשר להגדיר את קרמר כאחד האבות המייסדים של ההייטק הישראלי בכלל ושל הסייבר בפרט, הוא היה גם מי שהתחיל הלכה למעשה את מחאת ההייטק. כבר מיד עם היוודע תוצאות הבחירות של נובמבר 2022 ועוד לפני ששר המשפטים יריב לוין הציג את התוכנית שלו להפיכה המשטרית בכסות הרפורמה במערכת המשפט, קרמר התריע מפני ההשלכות. אחרי שנים ארוכות שבהן הקפיד לדבר רק על טכנולוגיה וסייבר, לפתע יצא מהקונכייה הנוחה של ההייטק והפך לדובר קולני של המחאה.
לפני חודש קרמר התקשר אליי ובקולו בהילות. על הפרק פרסום מאמר בכלכליסט. מאמר שנכתב מדם לבו ובו 2,000 מילים שנעות בין חשיפה אישית עמוקה לבין פחד. הפעם לא פחד מ־AI, אלא יותר מקומי ומטריד לא פחות: צלילתה הסופית של ישראל אל תוך המשיחיות.
זה היה הפתיח של המאמר: "שעון קיומה של מדינת ישראל עומד בדקות האחרונות של שעה היסטורית. מדינתנו עומדת על צומת קיומי שממנו יוצאות שתי דרכים: האחת מובילה לתהום, השנייה להמשך שגשוג המפעל הציוני. אני כותב טור זה כאזרח ישראלי, כנצר ליהדות הגולה וכחבר ותיק בקהיליית ההייטק הישראלי. אם כאומה לא נבחר את דרכנו מכאן ביחד נכון ומהר, נמצא עצמנו במקרה הטוב חיים כיהודים אבל במדינה ערבית או בגולה, ובמקרה הרע נמצא עצמנו מתים בשפיכות דמים גדולה. בדרך אל התהום הזה נחווה אוטוקרטיה, דיכוי, פשיטת רגל מוסרית וחרם עולמי. עד שנקרוס להיות מדינה מזרח־תיכונית שנואה שאינה בת הגנה וסופה חתום. הדרך השנייה מובילה לחברה לוחמת, ליברלית, דמוקרטית. להייטק יש תפקיד מכריע לא רק בהפעלת כובד משקלו בבחירת הדרך אלא מתוקף מהותו התרבותית בהתווייתה".
במאמר החריף הפתיע קרמר את קוראיו גם כשתיאר כיצד הריע למנחם בגין כשנבחר לראשות הממשלה במהפך של 1977 וניפץ את התדמית של ההייטקיסט בוגר 8200 הפריבילג האשכנזי השמאלני.
מה גרם לך להיחשף ככה?
"תמיד הייתי כזה, אבל אף אחד פשוט לא שאל אותי", קרמר כמעט נעלב, "אם היו שואלים אותי הייתי מספר ברצון.
"אנחנו, ילדי המחשבים של שנות השמונים, ראינו את עצמנו כתנועת שוליים ריאקציונית ששאבה אנרגיה מרוח הנעורים והסקרנות שלנו והקימה את ההייטק הישראלי מתוך רצון שיהיה פה משהו אופטימי, נורמלי ומעניין, לא רק חברה שנלחמת כל הזמן. אבל היום אני מבין שנשארנו יותר מדי זמן בחדרים הסגורים שלנו, ונתנו לזרמים אחרים במדינה לצבור כוח. כשיצאתי החוצה, חשכו עיניי, אבל הגענו אל נקודת השבר עם המהפכה המשטרית ובהמשך ב־7 באוקטובר, כשההייטק התעורר משנת חורף של מעורבות בחיי מדינת ישראל", מתאר קרמר את התהליך שעובר על הענף מאז תחילת 2023, שאכן הוציא אותו החוצה ממגדלי היוקרה של שרונה והסביבה היישר לתוך קפלן המושמץ על ידי הממשלה בכל הזדמנות וראש הממשלה בנימין נתניהו בראשם. מהייטקיסטים מחוזרים הם נהפכו לקפלניסטים ובדרך עברו גם בתיוגים מחמיאים כמו סרבנים ושורפי אסמים.
"הדברים שאמרתי על עתיד ישראל בוערים בי, אבל אני לא הוגה דעות או פוליטיקאי, רק ניסיתי באופן צנוע להציע משהו איך כן אפשר לחבר בין הציונות המקורית - לא המוטציה המשיחית שנוצרה פה ב־50 השנים האחרונות - לבין ההייטק ויתר החברה האזרחית. אני חושב שהיום אין יותר שמאל וימין ולכן ההצעה שלי היא ליצור חברה שמקבלת על עצמה את עול הלחימה, מה שמשה דיין כינה 'נשיאת שערי עזה על כתפיה', אך גם חברה שמתוך אחוות לוחמים בונה משהו, כי אם אנחנו נלחמים ביחד זה מאפס את כל ההבדלים. רואים אחד בשני כשווים מול הסכנה. החלופה היא האבסורד של המשיחיות שהיא למעשה זו שנמצאת בשלטון לאורך העשור האחרון, גם אם זה נעשה רשמית באמצעות נתניהו".
ועל עוד דבר מסתבר שקרמר מעולם לא נשאל וחבל, ואלה הם השירים שהוא כותב ומפרסם לאחרונה בעמוד האינסטגרם שלו. "פרסמתי באחרונה ספר שירה באינסטגרם כי זה תחביב שלי כבר המון שנים, אני עושה את זה במקביל לעבודתי בהייטק מאז ומתמיד", הוא מספר. "הלוך ושוב כתבתי לאורך כל השנים, זה לא נראה לי מספיק טוב אף פעם, אבל האינסטרגם סובל הכל. הוא סבל את הצילומים שצילמתי לאורך 13 שנה והעליתי שם, אז הוא יסבול גם את השירים. כתבתי גם כשהייתי בן 16 כשעבדתי על המחשב וגם בגיל 30 כשעשיתי הנפקה בוול סטריט".
לא קיבלת פניות מהוצאות ספרים?
"אף הוצאה לא הציעה לי כלום, אבל אנשים מגיבים. קיבלתי תגובות טובות, זה סגור לקבוצה מצומצמת של אנשים שמכירים אותי במידה כזאת או אחרת וכל אחד מתחבר לשיר אחר".
אתה למעשה נפש אמנותית שכלואה בגוף של הייטקיסט?
"אני מתפלא עלייך. הייטק זה אמנות. בדיוק עכשיו, כחלק מקפיצת גדילה בקייטו, שכבר הגיעה לקצב הכנסות של 300 מיליון דולר בשנה, ואמורה באבן הדרך הבאה להגיע למיליארד דולר, עם 1,500 עובדים, שרובם מחוץ לישראל, אני מנסה לגבש עם מחלקת ההנדסה שלי מדדים כמותיים (KPI - ס"ש). מנהלי מחלקת ההנדסה נחרדים מהרעיון שלי: 'איך נמדוד את העשייה? כיצד נכמת את האיכות', הם אומרים לי. מה זה אם לא גישה של אמן? כל מהנדס תוכנה טוב רואה את עצמו כאמן, לפחות במידה מסוימת".
אם נגענו בקייטו וסייבר ומחברים אותם ל־7 באוקטובר, בוא נדבר על המצב הנוכחי. אם מישהו היה אומר לי ואני בטוחה שגם לך, שדווקא בשנתיים האלה של המלחמה הקשה והפגיעה העמוקה על גבול החרם בתדמית של ישראל, ההייטק ישגשג - לא היית מאמין. ספציפית בסייבר, גם אתה בקייטו גייסת 450 מיליון דולר לפי שווי של 5 מיליארד דולר וגם הענף רשם שיאים היסטוריים בקנה מידה עולמי עם מכירת Wiz לגוגל ב־32 מיליארד דולר ומכירת סייברארק לפאלו אלטו ב־26 מיליארד דולר. איך אתה מסביר את זה?
"הרבה מאוד עבודה קשה של הרבה אנשים. המון עמידות ועוצמה. כשאני מסתכל על העובדים של קייטו שממשיכים לעבוד וסוגרים סבב גיוס, מוציאים מוצרים חדשים, תומכים באנשי מכירות בכל העולם והכל כשטילים נופלים ליד המשרדים, אני מבין איך הכל קורה. וזה אחרי שנתיים של מלחמה, אחרי משבר פיננסי, אחרי קורונה.
"זה רק מראה כמה ההייטק הישראלי עמיד ומחויב ולכן אני אוהב אותו, אבל הוא לא מושלם. זו לא התמונה של הייטק שאוהבים לצייר בחוץ של גברים לבנים שעושים הרבה כסף ומתבוססים בפריבילגיה שלהם. זה לא מה שראיתי בחמש וחצי השנים האחרונות בבניית קייטו לאורך הקורונה, ההפיכה המשטרית והמלחמה שנמשכת שנתיים בחמש חזיתות".
את צד העובדים - שרוצים לשמר את הנורמליות ככל הניתן - אפשר להבין, אבל איך אתה מסביר את צד המשקיעים שלא בורחים?
"לא לעולם חוסן. אם נמשיך ככה, זה כן יפגע במותג שנקרא ישראל וסטארט־אפ ניישן. אני מוטרד מזה כבר מאז היבחרות הממשלה הנוכחית".
"חס וחלילה שהממשלה הזו תיבחר שוב"
אבל לכאורה כל הסיכונים כבר התממשו, מה עוד יכול לקרות שיפחיד את המשקיעים יותר?
"את אופטימית. את מכירה את השיר של אורי זוהר 'זה לא כלום אמא, יש דג גדול יותר, זה שאכל את אבא?'", צוחק במרירות קרמר, "מה שראינו זה עוד כלום לעומת מה שיכול להיות".
תן לי את התרחיש הגרוע ביותר שלך.
"אני לא רוצה לתת, אבל יכולה להיות הידרדרות של ישראל באינדקס הדמוקרטיה, כבר ארבע שנים אנחנו בירידה, אבל יכולים לרדת עוד אם חס וחלילה הממשלה הזאת תיבחר פעם נוספת".
ניר צוק, שהיה איתך ב־8200 ואחד העובדים הראשונים של צ'ק פוינט, שהקים את פאלו אלטו, שבה גם אתה השקעת, אמר לאחרונה שדווקא עמדות והתבטאויות כמו שלך, ועצם הכניסה של ההייטק למחאה, היו ירייה ברגל, מעין נבואה שמגשימה את עצמה שגילתה למשקיעים מחו"ל שיש לנו פה בעיה בישראל.
"ניר צוק אמר הרבה דברים ב־40 השנים שאני מכיר אותו, ולא כולם היו חכמים או נכונים. זה אחד מהם. אבל אני מאוד מחבב אותו והוא גם אמר ועשה הרבה דברים נכונים. פה אני ממש לא מסכים איתו. ההייטק הוא קבוצה מאוד משמעותית בחברה הישראלית שזכותה להביע את דעתה. כשאני מדבר, אני מדבר גם כהייטקיסט וגם כאזרח. אני כן חושב שכהייטיקסט יש נקודת מבט מסוימת שמאפשרת לי לראות דברים, אני לא צריך להחביא את זה מתחת לבלטות".
אבל איך ממשיכים ליזום, לגייס עובדים פה, לחשוב על הנפקת קייטו אם מהשיחה איתך עולה תחושה שהכל סוגר עלינו - החל מהבעיות הפנימיות ועד הענן הגדול של ה־AI שמרחף מעל החברה הדמוקרטית? מאיפה אתה שואב אופטימיות שמספיקה לך כדי לדחוף קדימה 1,500 עובדים?
"אתה לא יכול להיות יזם מבלי להיות מאוד אופטימי. אני מאמין שאפשר למצוא פתרונות לכל הבעיות האלה. לכן גם חשוב לי להציג אותן, כדי לקרוא לכולם לעבוד ביחד על הפתרון. בינתיים נדאג להשפעת ה־AI על אבטחת רשתות במסגרת קייטו, זו הפינה הקטנה שלי בחיי היום יום. אנחנו נהיה מובילים בתחום אבטחת AI, בגלל זה עשינו את הרכישה של Aim".
עם כל המחשבה שאתה מקדיש לנושאים שאינם קשורים בהכרח לטכנולוגיה והתשוקה לתקן שבוערת בך, לא מתבקש שתלך לפוליטיקה?
"כל עוד בקייטו ירצו בי, אני נשאר שם. בטח שמת לב לאור ההתבטאויות שלי, שאני מאוד לא מוכשר בפוליטיקה".
3 צפייה בגלריה
קייטו נטוורקס. 1,500 עובדים וקצב הכנסות של 300 מיליון דולר בשנה, "אמורה באבן הדרך הבאה להגיע למיליארד דולר הכנסות בשנה"
(צילום: Yifat Yogev)
בסופו של דבר אנשים מוכשרים מההייטק לא ששים להיכנס לפוליטיקה וזה מה שמשאיר אותנו עם פרופיל מאוד מסוים של דמויות שכן. מדוע?
כי יש בפוליטיקה הישראלית אסטרטגיה ניהולית ברורה של לשים סביבך אנשים ללא יכולות, כדי שאתה תוכל להמשיך לנהל הכל".
מ־1 עד 10 כמה אתה מוטרד ממצב ההייטק הישראלי וכמה ממצבה של מדינת ישראל?
"ממצבה של מדינות ישראל - 8, וממצב ההייטק כשלעצמו אני לא מוטרד, אבל מכיוון שהוא נמצא בישראל ומצבו נגזר ממצב המדינה, אז 4".
