חמישה אירועים, שבוע אחד - והוכחה שההייטק הישראלי לא עוצר
אחרי שבוע של אקזיטים, רישום היסטורי למסחר, מרכז מו״פ חדש וגל יזמות מפתיע - ברור שההייטק הישראלי לא נחלש, אלא מעמיק את היתרון שלו
השבוע האחרון סיפק רצף אירועים שקשה להתעלם ממנו: השלמת עסקת WIZ, סגירת עסקת CyberArk, הודעת Palo Alto על רישום למסחר בבורסה בתל אביב, החלטה על הקמת מרכז המו״פ לשבבים של Astera Labs בישראל – ולראשונה אחרי עשור של ירידה מתמשכת, עלייה במספר הסטארטאפים החדשים. כל אחד מהאירועים הללו משמעותי כשלעצמו, אבל יחד הם מציירים תמונה רחבה וברורה יותר על מצבו האמיתי של ההייטק הישראלי.
בשיח הציבורי יש לעיתים נטייה להלקות את עצמנו. מהר מאוד קובעים שאיחרנו את הרכבת, שהעולם כבר יצא לדרך ואנחנו נשארנו בתחנה; שהבינה המלאכותית דוחקת את התוכנה הצידה ושמרכז הכובד של החדשנות עבר למקום שבו היתרון הישראלי נשחק. זה נרטיב שחוזר שוב ושוב - לעיתים בלי לבדוק את העובדות ובלי להבין איך חדשנות באמת מתפתחת.
המציאות מורכבת בהרבה. חדשנות אינה טרנד חולף אלא תהליך מתמשך של התאמה, העמקה ובניית יכולות. ישראל לא מפסידה משום שהתבססה על תוכנה, והיא בוודאי לא מאחרת את הרכבת בעידן הבינה המלאכותית. להפך – ה-AI רק מגדילה את הערך של תוכנה עמוקה, אלגוריתמיקה, סייבר, תשתיות מחשוב ויכולת הנדסית גבוהה: בדיוק התחומים שבהם נבנה היתרון הישראלי לאורך שנים.
העסקאות שנחתמו השבוע אינן רק אקזיטים מרשימים, אלא עדות לבשלות של חברות שבנו ערך אמיתי, מוצרי ליבה ויתרון תחרותי גלובלי. כשחברות ישראליות מגיעות להיקפים כאלה, זה לא מקרי ולא חד פעמי - זה תוצר של אקוסיסטם שמסוגל לייצר עומק טכנולוגי והצלחות עסקיות לאורך זמן.
גם הבחירה של Palo Alto להיסחר בתל אביב היא הצבעת אמון משמעותית. היא מחזקת את שוק ההון המקומי ומבהירה שישראל איננה רק חממה לסטארטאפים צעירים, אלא גם בית טבעי לחברות גלובליות שמבקשות לשמר זיקה עמוקה לאקוסיסטם הישראלי.
ההודעה על הקמת מרכז המו״פ לשבבים של Astera Labs בישראל משתלבת באותה מגמה: בישראל קיימות יכולות טכנולוגיות עמוקות עם פוטנציאל להניע את העולם. החברות הגלובליות מבינות זאת היטב - ולכן הן ממשיכות להעמיק כאן פעילות.
ואולי הנתון המשמעותי ביותר הוא העלייה במספר הסטארטאפים החדשים. בעשור האחרון, מאז 2014, נרשמה ירידה עקבית בפתיחת חברות חדשות - מגמה שחזרה על עצמה גם בעולם ולא הייתה ייחודית לישראל. דווקא לכן העלייה בשנת 2025 היא חריגה ומפתיעה. נראה שהקריאה של ישראלים רבים לשירות מילואים או לפעילות התנדבותית פתחה אצלם זוויות חדשות: הם ראו צרכים שלא הכירו, פגשו אנשים שלא היו נפגשים בהם אחרת - ומתוך המפגש הזה צמח גל יזמי חדש. אלו חדשות מצוינות לאקוסיסטם הישראלי.
וכאן חשוב לחדד נקודה שמוחמצת לעיתים בדיון הציבורי. השיחה על בינה מלאכותית נוטה להתמקד במודלי שפה גדולים (LLMs), אבל זה רק הקצה הגלוי של התחום. החדשנות האמיתית ב-AI נשענת על שכבות העומק: תשתיות חומרה, תשתיות תוכנה ומסדי נתונים, תקשורת, אבטחה ואלגוריתמיקה מתקדמת. בדיוק כאן, בשכבות הקריטיות שמאפשרות להפעיל בינה מלאכותית בקנה מידה תעשייתי, ישראל בנתה יתרון יציב ומתמשך.
במובן הזה, ההייטק הישראלי עובר תהליך ברור של התרחבות והעמקה. ממערכת שהתבססה בעיקר על תוכנה ואפליקציות, הוא נע כיום לעבר תחומי הדיפ־טק - תחומים שנשענים על מחקר ארוך טווח, פריצות דרך מדעיות ושילוב הדוק בין חומרה לתוכנה. לא במקרה: ההייטק הישראלי נולד בעולמות הדיפ־טק, בעיקר באלקטרוניקה, והוא ממשיך להיות מרכז עולמי חזק בהם גם היום. כל זה מציב אותו בעמדה מצוינת לקראת גלי החדשנות הבאים.
אין מקום לאופוריה. הטכנולוגיה מאיצה והתחרות הגלובלית מחריפה - אבל הבסיס שעליו נשען ההייטק הישראלי רק הולך ומתחזק. זה הזמן לחדד אסטרטגיה, להעמיק את ההשקעה בתחומי הליבה, ולהמשיך להצמיח כאן חברות שמובילות שינוי עולמי. השבוע האחרון מזכיר דבר פשוט: ישראל עדיין אחת הזירות המרכזיות לחדשנות טכנולוגית - ותישאר כזו אם נמשיך להעז.
דרור בין הוא מנכ"ל רשות החדשנות
