סייבר ביום, מדריכת אופנוענים בלילה: גם בהייטק מחפשים הכנסה נוספת
מנהל מוצר שעובד גם כמאמן כדורגל או מעצב חוויית משתמש שמעביר סדנאות AI: יותר ויותר הייטקיסטים בוחרים להיות "סלאשרים" ומקימים עסק צדדי. "אנשים שפעם סימלו ביטחון תעסוקתי והכנסה גבוהה, פונים היום לעיסוק נוסף מסיבות שונות: החל ממימוש עצמי ותחביב ועד הגדלת הכנסה"
כאשר שובל עידן מסיימת יום עבודה אינטנסיבי בסטארט-אפ סייבר, היא עולה על מעיל רכיבה, קסדה ומגפי שטח ומתחילה את המשמרת השנייה שלה: מדריכת רכיבה מתקדמת על אופנועים. "ברוב הזמן זה ג'אגלינג מטורף שמשאיר לי מעט זמן פנוי, אבל ממלא אותי באושר. אני לא צריכה לבחור בין שני צדדים שלי וגם לא לחכות לפנסיה כדי להגשים את החלום של אימון הרכיבה", היא אומרת.
עידן עובדת ב-Cyolo, סטארט-אפ שמאפשר גישה מאובטחת מרחוק למערכות קריטיות כנציגת Sales Development. בנוסף היא מדריכת רכיבה מתקדמת בחברת 'אופנוען מאומן' ורוכבת על אופנוע מסוג ימאהה Tenere 700. "התחלתי את ההכשרה כמדריכת רכיבה בינואר 2022, חודשיים לפני הצטרפותי לסיולו, בידיעה שלא בטוח שאצלח את ההכשרה לתפקיד שמאוד רציתי. בתפקידי הקודם בחברת פרוייקטים בתחום משאבי האנוש, כאשר עבדתי במשרה מלאה עם חברות הייטק בלבד, הרגשתי שאני כבויה. התחושה העיקרית הייתה שאני מסוגלת ורוצה לעשות יותר", היא אומרת. היא הרגישה שהעבודה שברובה מול המסך היא רק חלק מ"פאזל הקריירה" שהיא רצתה להרכיב לעצמה ולכן כאשר הגיעה ההזדמנות לעבודה ב'אופנוען מאומן' היא הרגישה ש"זכתה בלוטו".
השכר בתחום האופנועים "לא מתקרב למה שיש להייטק להציע" אמנם, אבל הערך שהיא מקבלת, באפשרות להביא לידי ביטוי עוד חלק משמעותי מהכישורים וההנאה שלה, הופך את העבודה בשני מקומות למתגמלת, למרות האתגרים.
"האתגר העיקרי הוא עומס. גם ביום שיש לי משמרת של מספר שעות ב'אופנוען', אני חוזרת הביתה ומשלימה את יום העבודה והמשימות שלי בסיולו על המחשב עד הלילה. זה בהחלט מתיש וסוחט אנרגיות, אבל האהבה לשני התחומים והתשוקה מניעה אותי להמשיך לתת את המקסימום גם במחיר של פיהוקים מול המסך. מעבר לעומס, מצטרף הצורך באיזון הצרכים של כל אחת מהחברות בהן אני עובדת ותיווך המגבלות בין החברה הזו לאחרת. אני יכולה להגיד שבשני המקומות מאוד מבינים ומתחשבים, כי יודעים שברמת תפוקה אני לא מתפשרת", היא אומרת.
עידן עובדת בשתי משרות כמעט מלאות והיא לא היחידה. יותר ויותר עובדי הייטק - מתכנתים, מנהלי מוצר, אנשי מכירות, פונים לעיסוק נוסף - "סלאשרים". לפעמים זה נעשה מתוך רצון למשמעות או ביטוי אישי אבל לאחרונה, בעקבות יוקר המחיה, יותר ויותר עושים זאת גם מסיבות כלכליות.
לפי הלמ"ס השכר הממוצע בהייטק הוא 32,774 שקלים ביוני, עלייה מהחודש הקודם אבל ירידה לעומת שיא השכר שנרשם במרץ - 36,731 שקלים. השכר הממוצע במשק נמוך בהרבה ועומד על 14,133 שקלים. מכיוון שהשכר בהייטק גבוה בהרבה מהשכר הממוצע במשק, בעבר היה מאוד נדיר לראות הייטקיסטים שמחפשים עיסוק צדדי על מנת להגדיל הכנסות.ההייטק ספג פגיעה משמעותית עם המלחמה וכן בעקבות שינויים עולמיים ביניהם מהפיכת ה-AI, וחברות רבות נקטו בפיטורים.
"אנשים שפעם סימלו ביטחון תעסוקתי והכנסה גבוהה, פונים היום לעיסוק נוסף", אומרת חוה ניסנבוים, בעלת גולדה, פיתוח עסקי, מחברת הספר "מרעיון לעסק". לדבריה, הם עושים זאת מסיבות שונות, ממימוש ותחביב ועד הכנסה צדדית. יוקר המחיה בישראל לא מדלג גם על עובדי ההייטק.
עבור לירן זבלו, Content Architect בחברת AutoDS, העבודה הנוספת מספקת מקור הכנסה משמעותי שמייצר חופש וביטחון כלכלי. "זה לא רק כסף אלא נכס לטווח ארוך שמייצר יציבות וגיוון בהכנסות", הוא אומר. הוא עובד בחברת ההייטק שפועלת בתחום האוטומציה למסחר אלקטרוני כבר חמש שנים ובמקביל מנהל עסק עצמאי בתחום האיקומרס והדרופשיפינג, שבו הוא בונה חנויות מקוונות ומריץ מערכי תוכן ומכירה.
"הייתי לקוח של החברה הרבה לפני שהפכתי לעובד בה. אני מכיר מחברים ומכרים שלא תמיד מעסיקים רואים בעין יפה עובדים שמחזיקים בעבודה נוספת אבל אצלנו אפילו מעודדים את זה - במקרה שלי כי זה ממש עוזר לי בתפקיד, אבל גם באופן כללי ה-DNA של החברה הוא כזה ששואף להנגיש לאנשים עצמאות כלכלית והזדמנויות עסקיות - גם ללקוחות וגם לעובדים", הוא מספר.
את העסק העצמאי הוא הקים כאמור לפני ההצטרפות לחברה בזמן שעבד בתפקיד מכירות בחברה אחרת. "רציתי אז להתנסות בעצמי, לבנות חנויות, למכור אונליין ולייצר הכנסה נוספת. זה נתן לי הבנה מעשית מעמיקה הרבה יותר וחיזק את היכולת שלי להדריך אחרים. גם אחרי שהצטרפתי ל-AutoDS, שמרתי על העסק כי חשוב לי להישאר מחובר לשטח ולדעת שהעצות שלי מבוססות על ניסיון אמיתי", הוא אומר.
באופן דומה , גם דניאל בוארון, Senior Product Designer בחברת הפינטק Remitly מגלם את "הסלאשר החדש": זה שבונה עולם מקצועי חדש בין שתי הזהויות. בעבודתו בהייטק הוא עוסק ביום יום בעיצוב חוויית משתמש ובשילוב כלים מבוססי בינה מלאכותית במוצר, ומעביר סדנאות לעובדי החברה בארץ ובחו"ל; במקביל, הוא יועץ לחברות ועוזר לצוותי מוצר ועיצוב לשפר תהליכי עבודה באמצעות AI ומייסד Design A - הבית הפרקטי לעיצוב ובינה מלאכותית בו הוא מוביל סדנאות וכנסים מקצועיים.
את העיסוק הנוסף הוא התחיל אמנם לא מתוך מניע כלכלי אלא מתוך "שליחות מקצועית, הרצון להוביל תחום חדש ולשתף ידע". עם הזמן, זה הפך גם לערוץ הכנסה נוסף עבור בוארון, דרך סדנאות, הרצאות וייעוץ לחברות.
"האתגר המרכזי הוא ניהול הזמן, לדעת לאזן בין מחויבות מלאה לעבודה בהייטק לבין העיסוק הנוסף. זה דורש משמעת גבוהה ותעדוף מתמיד, כדי שכל תחום יקבל את תשומת הלב הראויה. יחד עם זאת, היתרונות משמעותיים מאוד: העיסוק הנוסף שומר אותי כל הזמן בחזית הכלים והטכנולוגיות החדשות ביותר, ואני מביא את הידע הזה בחזרה לעבודה היומיומית שלי. זה מאפשר לי להציע רעיונות חדשים, להעשיר את הצוות בכלים ובשיטות עבודה מתקדמות, ולפתח כיווני חשיבה שמחזקים גם את המוצר וגם את תהליכי העבודה הפנימיים. במובן הזה, השילוב לא רק שמתקיים במקביל הוא ממש תורם באופן ישיר לעשייה שלי בחברה", הוא אומר.
העבודה בהייטק היא אמנם מתגמלת כלכלית, עם שכר ממוצע הגבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק, אבל היא גם מאוד תובענית: שעות ארוכות, זמינות גבוהה, עבודה תחת לחץ, יעדים ודדליינים נוקשים. לכן, בחלק מהמקרים העיסוק הנוסף מאפשר מרווח נשימה, הגשמה מקצועית שהיא מעבר לתחביב.
כך, עבור רועי אמיד, מנהל מוצר בחברת הפינטק ארניקס (Earnix) ומאמן קבוצת נערים א בשמשון תל אביב העיסוק באימון הוא "בשביל הנשמה". "כמו שאנשים יוצאים לריצה או הולכים לחדר כושר, אני מאמן". הוא התחיל כבר בגיל 14 להדריך קבוצות ילדים, תחילה בכדורסל ובהמשך גם בכדורגל. "זו המתנה שקיבלתי", הוא אומר, "לראות את הצד השני, לדעת להסביר וללמד, ולרתום את מי שנמצא סביבי". לאחר הפסקה של כמה שנים בעקבות השירות הצבאי, הלימודים והעבודה, החליט רועי לחזור לאימון לפני כעשור, זאת במקביל לניהול סטארט-אפ שהקים. "הבנתי שאני לא רוצה לחכות לאקזיט אלא לשלב בין שני העולמות כבר עכשיו", הוא מספר. "אני אוהב לעבוד עם ילדים ונוער, לעזור להם להתפתח כשחקנים וכבני אדם. זה חלק עמוק מהמשמעות של אימון בשבילי".
האתגר העיקרי עבורו הוא השילוב והאיזון. "הנפגעת המרכזית היא המשפחה. אחרי יום עבודה אני ממשיך לאימון ובסוף שבוע יש משחק, זה דורש זמן ואנריגה. לאורך השנים גם ויתרתי על תפקידים שלא איפשרו לי לשמור על השילוב הזה. אבל מבחינתי זו בחירתה מודעת, זה מי שאני", הוא אומר.
איך להיות ל'סלאשרים' מצליחים
"להיות 'סלאשר' זה לא רק לעבוד במקצוע אלא גם להיות עצמאי שזה מקצוע בפני עצמו", אומרת ניסנבוים. "צריך ללמוד לתמחר, לנהל, לבנות תהליכי מכירה. אלה שמצליחים הם כאלה שמבינים את זה ואז אני פוגשת אותם בקורסים והדרכות - הם משקיעים בלמידה".
לדבריה, אם מחליטים להוסיף עיסוק בשל יוקר המחיה צריך לעשות את זה בצורה הכי יעילה שיש. "הנוסחה ליעילות היא כמות המשאבים כמו אנרגיה וכסף שמושקעת ומה התשואות - מה מקבלים. לכן, מומלץ לחפש את הדרך הכי יעילה להשקיע כמה שפחות משאבים ולקבל כמה שיותר".
בעוד שהיא מתריעה מפני הקשיים בעיסוק נוסף כעצמאים לצורך הגדלת הכנסה, במקרה של שכיר ששוקל הקמת עסק עצמאי לדעתה זהו פתרון ביניים מצויין. "אני תמיד אומרת שכדאי לחכות שנייה לפני שעוזבים מקום עבודה לצורך הקמת עסק. נסו להקים עסק מהצד גם כדי לראות אם זה מתאים וגם כדי שתהיה לכם הכנסה בזמן הקמת העסק, כי לא מיד מגיעים ליעד ההכנסות".
היא משרטטת מפת דרכים פרקטית להפיכה לסלאשרים מצליחים:
- הסדרה מול המעסיקים לפני שיוצאים לדרך
פותחים את חוזה העבודה ובודקים סעיפי אי תחרות, היתרי עבודה נוספת והיקף שעות מותר. מייצרים הסכמה קבועה על מה עושים, כמה שעות ומתי. כאשר מבקשים את האישור מגיעים עם תיאור ממוקד ככל האפשר של העיסוק, מסגרת זמן ושקיפות מלאה.
"התקופה השתנתה, גם מנהלים ומנהלות בארגון בעצמם הרבה פעמים משלבים עוד עבודה. זה לא זר להם שאדם מבקש להוסיף ולשלב אבל זה צריך להיות בצורה חכמה".
- מינוף נכסים קיימים ובדיקת התאמה לשוק
מכיוון שהיקף הזמן מצומצם, בונים שירות או מוצר שנשענים על חוזקות, ידע וקשרים שכבר קיימים. לא מתחילים מאפס כדי שנקודת הפתיחה תהיה כמה שיותר טובה וניתן יהיה להגיע לתוצאות כמה שיותר מהר. כמובן שצריך לבדוק שהמשאבים האלה, השירות או המוצר, צריכים לפגוש את הצורך של השוק - לבדוק שמדובר במוצרים שאנשים או ארגונים קונים כבר היום.
- יעילות וחיסכון
מומלץ לחפש לקוחות כמו מאגרי ספקים, חברות קבלניות שהסלאשר יכול להיות קבלן משלהם. למשל, אם מוכרים הרצאות אז כדאי להיות במאגר של מרצים או אם מדובר בהרצאות לבתי ספר אז ב'גפ"ן'. "נכון שהם גוזרים קופון, אבל אם אני מתחילה כסלאשרית בעצמי לבנות את השיווי - אגיע לאותו רווח. אדם שהוא שכיר לרוב לא מיומן במכירות ולכן כדאי לו להעביר את העשיה הזו למישהו חיצוני".
הסלאשרים המצליחים הם אלה שידעו לחסוך בעלויות בהתחלה ולצמוח לאט. למשל, ניתן לחסוך בעלויות של מקום או ביטוחים כמו במקרה של נגר אשר עבד אחה"צ בנגריה שהייתה סגורה וכך חסך לעצמו את עלויות השכירות והביטוח. באופן דומה קונדיטורים או בשלנים חוסכים עלויות באמצעות שכירת מקום במטבחים מורשים, או כניסה כקבלן משנה לעסקים גדולים יותר.
- הקצאת זמן ייעודי לקידום העסק
הרבה פעמים אנשים מעריכים יתר על המידה את הזמן שיהיה להם על מנת להשקיע בעסק הצדדי שלהם. בנוסף, לא מדובר רק בזמן אלא ברמת המשאבים, במיומנויות החדשות שנדרשות מהם. מעבר לזה הקמת עסק דורשת מיומנויות חדשות. "אנשים לא רגילים להפעיל מיומנויות יזמיות, לנהל את עצמם, להגדיר מטרות, יעדי מכירות, להגיד אמכור כך וכך עוגות או סדנאות. הם נדרשים להחשף בכובע חדש והם מפתחים מיומנויות חדשות".
- להבין את הנטו והברוטו
4,000 שקל בנטו מצריכים ברוטו גבוה יותר שמשתנה בהתאם לאופי העסק. אם מדובר בעסק מורכב ויש חומרי גלם, הציוד הופך את ההכנסה הנדרשת לגבוהה יותר.
- תוכנית עבודה וצמיחה אורגנית
מומלץ לקבוע זמן קבוע ביומן שבו מקדמים את העסק והוא חייב להיות ריאלי. יש עייפות, ובית, ומשרה - הרבה כובעים שהסלאשרים חובשים. צריך להבין את הסכומים ולבנות תוכנית עבודה ריאלית. "אל תבטיחו לעצמכם שיהיה לכם כל יום שעה להשקעה בעסק. עדיף להגיד 'אני לא יורד משלוש שעות בשבוע", היא אומרת.
- לא טוב היות הסלאשר לבדו
לבסוף, מומלץ לבדוק קבוצות של עצמאים, קורסים או ליווי. "סלאשרים לא רגילים לעבודה העצמאית, וגם חסר להם המון ידע ולכן אלה שמקפידים על תהליך, על פגישות או למידה משותפת מגדילים את סיכויי ההצלחה".
