סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
חרדית ש עובדת ב חברת היי טק
עובדת בהייטק. 37% מהסניורים חוששים לעתידם התעסוקתי (צילום: יובל חן)

רק 64% מהעובדים הטכנולוגיים בהייטק משתמשים בכלי AI לכתיבת קוד

סקר רשות החדשנות ומכון ברוקדייל: 95% מעובדי הטכנולוגיה משתמשים בכלי AI, מחצית מדווחים על קיצור משמעותי בזמני עבודה  - אך עובדים ותיקים ותושבי פריפריה חוששים פי שניים לעתידם

סקר מקיף חדש של רשות החדשנות, שנערך בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ־500 עובדי הייטק, חושף תמונה מורכבת של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית בעידן ה-AI: מצד אחד מהפכה פרודוקטיבית שמתרחשת כמעט בכל עמדה ומקצרת זמני עבודה בעשרות אחוזים; מצד שני תחושת איום מוחשית בקרב קבוצות מסוימות.
החדירה של כלי בינה מלאכותית ג'נרטיבית להייטק הישראלי כמעט טוטאלית: 95% מהעובדים משתמשים בכלים האלה בעבודתם, ו־78% עושים זאת מדי יום. השימוש אינו מוגבל רק למפתחים. גם אנשי מוצר, שיווק, משאבי אנוש ומנהלים משלבים אותם באופן יומיומי. 82% מהמשתמשים עושים זאת למספר משימות במקביל, וחלקם משתמשים בשישה סוגי כלים או יותר. התוצאה: 70% מהעובדים מדווחים על שיפור באיכות התוצרים, ו־50% על קיצור משמעותי בזמן העבודה, כאשר 40% מציינים שהכלים קיצרו עבורם יותר ממחצית מזמן הביצוע.
אולם לצד העלייה בפריון, נתוני הסקר מצביעים על פערי חשש חדים. 37% מהעובדים הוותיקים (סניורים) מדווחים על רמת איום גבוהה לעתידם התעסוקתי, שיעור כמעט כפול בהשוואה לעובדים צעירים. גם בקרב תושבי הפריפריה הפחד גבוה משמעותית: 40% חוששים מהשפעת הטכנולוגיה על מקום עבודתם, לעומת 24% בלבד בקרב תושבי המרכז. פער כמעט זהה נמצא בין עובדים ללא השכלה אקדמית (39% חשש) ובעלי תואר אקדמי (26.5%).
פערים מעניינים נמצאו גם בין סוגי החברות: למרות תדמית החדשנות של סטארט-אפים, רק 64% מהעובדים הטכנולוגיים בהם משתמשים בכלי כתיבת קוד מבוססי AI כמו GitHub Copilot או Cursor, לעומת 77% במרכזי מו״פ בינלאומיים ובחברות תוכנה ותיקות. מגדרית, הפערים מצומצמים, אך דפוסי השימוש שונים: גברים בתפקידים טכנולוגיים מרבים להשתמש בכלים במגוון רחב של משימות, בעוד בצד הלא טכנולוגי נשים מובילות.
לדברי מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, "המהפכה הנוכחית מחייבת ניהול מדויק של האיזון בין פריון גובר וצמיחה מהירה לבין השפעת השינוי על שוק העבודה. לצד עלייה ביעילות ובחדשנות נוצרות הזדמנויות חדשות, תפקידים משתנים ומקצועות חדשים מתגבשים אבל מקצועות אחרים עלולים להתבטל. על מנת למנוע פערים עוד יותר גדולים בין ההייטק לשאר הכלכלה הישראלית, נכון לוודא שבינה מלאכותית מאומצת בצורה נרחבת בכל ענפי הכלכלה ובשטחי הפעולה של הממשלה כגון חינוך, בריאות ועוד".