מעבדות הזמן
הסטארט-אפ שרוצה להפוך את השדות החקלאיים למזגן של כדור הארץ
שבע שנים של מחקר בשלוש מעבדות שונות באוניברסיטה העברית הובילו לגילוי מפתיע: יש "חלונות" סודיים באטמוספירה שדרכם חום יכול לברוח ישירות לחלל - וסטארט-אפ ישראלי קטן מרחובות יודע לנצל אותם. Cooling Crops פיתחה תרסיס שמוריד את הטמפרטורה של צמחים ב-6 מעלות ביום שרב של 42 מעלות, מחיה קרקעות מדבריות ומשפר יבולים - ואם יצליח בהיקפים גדולים עשוי להוריד את טמפרטורת כדור הארץ כולו
"החזון והחלום הוא ממש להוריד את הטמפרטורה של כדור הארץ", אומר פרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות ברחובות. "זה נשמע לכאורה הזוי, אבל הדרך היחידה לעשות את זה היא דרך חקלאות".
פרופ' שוסיוב, יזם סדרתי שמאחוריו שורה ארוכה של סטארט-אפים והמצאות, הוא אחד ממייסדי Cooling Crops - סטארט-אפ ישראלי קטן מרחובות שחולם להגשים את הרעיון הזה. הסטארט-אפ פיתח תרסיס שמוריד את טמפרטורת הצמח בעד 6 מעלות, מחיה קרקעות מדבריות ומשפר יבולים חקלאיים.
אם Cooling Crops תצליח להפיץ את הבשורה שלה בהיקפים גדולים מספיק - טוענים אנשי החברה שיוכלו לעשות משהו שאף טכנולוגיה לא הצליחה עדיין לעשות: לקרר את כדור הארץ עצמו, בעזרת החקלאים שממילא כבר מעבדים את האדמה שלהם, ויש להם תמריץ חזק לנסות להגדיל את היבולים שלהם.
חלון סודי לחלל
כדי להבין מה עושה Cooling Crops, צריך להתבונן מסביבנו. השמש מחממת את כדור הארץ, וחלק מהאנרגיה הזאת נפלטת בחזרה כלפי מעלה. הבעיה: שכבת גזי החממה שיצרנו בעשורים האחרונים פועלת כסוג של שמיכה ומונעת מהחום הזה לברוח.
"מתברר שיש שני חלונות באטמוספירה", מסביר פרופ' שוסיוב, "שבהם יש דלת פתוחה שאפשר לברוח דרכה". זו לא מטאפורה - מדובר בטווחים ספציפיים של אורכי גל שבהם גזי החממה שקופים, ואנרגיה יכולה לעבור דרכם ולהגיע לחלל החיצון. "הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לקחת חלק מהאנרגיה ולפלוט אותה דרך החלון הזה לרקיע. אפילו ביום שהטמפרטורה בחוץ היא 42 מעלות, אנחנו יכולים להוריד את הטמפרטורה של הצמח ב-6 עד 7 מעלות שזה דרמטי".
ההורדה הזאת אינה טריוויאלית. ירידה של שש מעלות ביום שרב קיצוני יכולה להיות ההבדל בין יבול שנשרף לבין יבול שנקצר. אסף פנקס, מנהל הכרמים ביקב ברבדו - היקב המשפחתי של שוסיוב שהוא גם יינן חובב - מכיר את הנזק מקרוב: "גלי החום שפעם היו קטנים הפכו לגלים של שבוע ושבוע וחצי. על כל מעלה שהטמפרטורה עולה, אתה מקבל ירידה של כ-10% ביבול. אתה נפגע כלכלית מהסיפור הזה".
שנת שמיטה על ספידים
אבל ההתחממות הגלובלית פוגעת לא רק בצמח - היא פוגעת גם באדמה שמתחתיו. "החקלאות המודרנית השתמשה לאורך שנים בכמויות מוגזמות של אגרוכימיקלים ודשנים שהורסים את המערכת האקולוגית בקרקע", אומר פרופ' שוסיוב. "באירופה לבדה, כ-60% מהקרקעות הן מדבר".
הפתרון לבעיה הזאת הגיע ממקום בלתי צפוי - מחיידק זעיר שנקרא ציאנובקטריה. "הוא מסוגל לקחת את הטל של הבוקר ולעשות פוטוסינתזה", מסביר פרופ' שוסיוב. "הוא קולט CO2 ומייצר כמות גדולה של רב-סוכר שגורם לחלקיקי הקרקע להידבק זה לזה, מונע חולות נודדים, ומאפשר לזרעים שבקרקע לנבוט". בטבע, התהליך הזה שנקרא ביוקראסט לוקח שבע שנים לאחר שריפת יער. Cooling Crops קיצרה אותו לכמה חודשים.
"אנחנו מביאים פה בשורה חדשה שהיא לא פרקטיקה אלא טכנולוגיה, חומר חדש שלא היה קיים לפני זה", אומר שגיא שנקמן, מנכ"ל החברה. "ממש כמו שמיטה מואצת". כאן עולה שאלה שמי שפוגש אותה בפעם הראשונה לרוב תוהה: איך מגינים בפטנט על חיידקים וצלולוז - חומרים שנמצאים בטבע?
"השאלה היא לא איך מגינים על קירור צמחים", מסבירה ד"ר רויטל גרין, ראש מחלקת כימיה ופארמה בקבוצת ארליך-פנסטר. "אלא איך מגינים על הטכנולוגיה הספציפית שהחברה משתמשת בה. נוצר פה מבנה חדש שגם הארגון המבני שלו חדש, לא קיים בטבע, וגם הפעילות שלו שונה". לדברי ד"ר גרין, בטבע אין חיידקים שמפוזרים בצורה הומוגנית בין שכבות של צלולוז, אבל ברגע שמגדירים את אופן ההסתדרות הייחודי הזה - אפשר לקבל פטנט. "הטכנולוגיה מנצלת פעילות ביולוגית קיימת, אבל יוצרת איתה מבנה חדש שמאפשר להשתמש בפעילות הזאת בצורה יעילה על מנת לשמור על כדור הארץ", מוסיפה ד"ר גרין.
אייל בגון, מייסד-שותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, מוביל את ניסויי השדה הראשוניים, שכרגע מתנהלים על גג הפקולטה לחקלאות ברחובות. "התחלנו לבדוק על עציצי גזר, ריססנו במינונים שונים. במינון המלא רואים נביטה מלאה וטובה לעומת העציצים שלא טופלו, שבהם יש הרבה פחות נביטה".
במקביל, החברה בודקת שילובים שונים של חומרים - מה עמיד, מה מקרר בצורה יעילה יותר, מה ניתן לייצר בעלויות סבירות. התוצאות עד כה מעוררות עניין: קירור של 3 עד 6 מעלות תחת שמש ישירה, שיפור של יותר מ-80% ביציבות הקרקע, שימור מים של עד פי שלושה, ושיפור של 3%-12% בשיעורי ההצצה - כלומר, בזרעים שנבטו והפכו לצמחים. פנקס כבר הביע עניין לנסות בכרמיו: "מקווים שמה שהם עשו במעבדה מראה כיוון טוב".
שוק של 900 מיליארד דולר
"הנזקים שנגרמים בעולם בגלל הידרדרות פוריות הקרקע נאמדים בכ-900 מיליארד דולר בשנה", אומר שנקמן. "אם ניקח רק את הנזקים לחקלאות - 200 מיליארד דולר בשנה. אנחנו רוצים להגיע לכמה שיותר שטחים, לייצר אפקט גם של קירור כדור הארץ וגם של שיקום אדמות".
מה שיפה בטכנולוגיה של Cooling Crops זה שהחקלאי עצמו הוא המנוע. הוא לא צריך להיות אידיאליסט ירוק כדי להשתמש בתרסיס - הוא צריך רק לרצות שהיבול שלו יהיה גדול יותר. "האינסנטיב של החקלאי הוא שהיבול שלו יהיה גדול יותר", אומר שוסיוב. "על הדרך הוא עוזר לכל העולם לצנן את כדור הארץ. בחינם".
