ה-AI כבר נוגס בשוק העבודה: זינוק באבטלה של מתכנתים ונציגי מכירות טלפוניים
מחקר של מרכז טאוב מראה כי הבינה המלאכותית כבר אחראית לעד 15% מהעלייה באבטלת מתכנתים ועד 18% בקרב נציגי מכירות; מקצועות שבעבר נהנו מביקוש גבוה נפגעים, שיעור המובטלים שמגיעים מהם עולה במהירות – והג’וניורים נדחקים החוצה כשמעסיקים מעדיפים עובדים מנוסים שמנצלים את הטכנולוגיה לייעול העבודה
הבינה המלאכותית מתחילה להשפיע על שוק העבודה ולהעלות את האבטלה של מקצועות החשופים אליה. היא אחראית לכ-15% מהעלייה באבטלה שנרשמה בשנים האחרונות במקצוע התכנות ולכ-18% מהעלייה בקרב נציגי מכירות טלפוניים. כך עולה ממחקר חדש של הכלכלן מיכאל דבאוי והפרופסורים לכלכלה גיל אפשטיין ואבי וייס ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית.
ההשפעה של הבינה המלאכותית מתמקדת במקצועות שבעבר נהנו מביקוש גבוה מאוד, שיעורי פיטורים נמוכים וקושי רב של מעסיקים לאייש משרות פנויות. מדובר בענף כתיבת התוכנה אבל גם ביצירת תוכן או במקצועות בשכר נמוך יותר כמו נציגי מכירות טלפוניים. מקצועות אלה נהנו משיעורי אבטלה נמוכים במיוחד בשנת 2022 וחווים כעת את הגידול המוחשי ביותר באבטלה.
ע"פ סקר הערכת מגמות העסקים של הלמ"ס, נכון ליוני 2025 מעסיקיהם של כ-3% מהעובדים בישראל דיווחו על ירידה בביקוש לעובדים בשל שימוש בבינה מלאכותית. כמחצית מירידה זו מתבטאת באי-גיוס עובדים חדשים וכמחצית ממנה בצמצום במספר העובדים הקיים. ההשפעה בולטת במיוחד בענפי ההיי-טק והפיננסים, שם דיווחו מעסיקים על הקטנת מצבת העובדים ב-5.5%.
הממצאים מעלים כי חלקם של המובטלים המגיעים ממקצועות בסיכון גבוה להחלפה ע"י בינה מלאכותית גדל באופן משמעותי. בעוד בשנים 2019–2022 המובטלים ממקצועות אלה היוו כ-14%-16% מכלל המובטלים בישראל, בשנת 2025 חלקם כבר נע בין 20% ל-25% – ושיעור המשרות הפנויות במקצועות אלו ירד גם הוא בהתאם.
דבאוי אומר ש"ההרכב המקצועי של המובטלים בישראל הולך ומשתנה לנגד עינינו. אנחנו רואים (ביניהם) יותר ויותר אנשים שעד עתה עסקו בהיי-טק, בפיננסים, במכירות ושירות לקוחות טלפוני, יצירת תוכן ועוד תחומים שבהם הבינה המלאכותית מתחילה לשחק תפקיד משמעותי".
החוקרים מציינים שהעלייה באבטלה בהייטק נובעת גם משורת גורמים מלבד הבינה המלאכותית; כגון ההאטה בענף ההיי-טק, העלייה בחלקם של המקצועות שבסיכון להחלפה בשוק העבודה (בקרב המועסקים והמובטלים כאחד) ועוד. בקרב מפתחי התוכנה, הבינה המלאכותית מסבירה בין 12% ל-20% מהעלייה באבטלה שנרשמה בין שנת 2022 לשנים 2024–2025. בקרב נציגי המכירות היא מסבירה בין 10% ל-26% מהעלייה. ראש תוכנית מדיניות שוק העבודה במרכז טאוב פרופ' גיל אפשטיין אומר ש"תם עידן החסינות של עובדי ההיי-טק. הנתונים שלנו מראים שהבינה המלאכותית טורפת את הקלפים".
תופעה שנלווית להופעת הבינה המלאכותית היא העדפה גוברת לעובדים עתירי ניסיון וקושי של ג'וניורים להשתלב בענף. בינה המלאכותית מאפשרת לעובדים ותיקים ומיומנים להפוך ליעילים הרבה יותר. מחקר שנערך בארה"ב גילה ירידה של 13% בתעסוקה של עובדים צעירים (בגילי 22–25) במקצועות בסיכון להחלפה, בעוד עובדים ותיקים כמעט לא נפגעו. בישראל מגמה זו בולטת במיוחד בקרב מתכנתים. "'ג'וניורים' הם הראשונים שמשלמים את המחיר", אומר אפשטיין
נשיא מרכז טאוב וממחברי המחקר פרופ' אבי וייס: "אנחנו רואים כאן תהליך שבו הטכנולוגיה לא רק מחליפה ידיים עובדות אלא משנה לגמרי את כללי המשחק. המשמעות עבור המובטלים היא שהתחרות על המשרות הקיימות נעשית קשה בהרבה, ומי שלא יתאים את מיומנויותיו לעידן ה-AI עלול למצוא את עצמו נדחק החוצה".
