כולל תוספת שטחים לממ"דים: 194 מבנים בתוכנית השימור של פתח תקווה
הוועדה המחוזית מרכז תדון השבוע לראשונה בתוכנית, שקובעת את כל מרכז העיר כ"מכלול עירוני לשימור" ומחלקת את האתרים לארבע דרגות רגישות. זכויות בנייה שלא ניתן לממש במבנים יועברו לאתרים אחרים - בין היתר לאזורי תעסוקה ולתחנות דלק המיועדות לפינוי
הוועדה המחוזית מרכז תדון השבוע, לראשונה, בתוכנית השימור של העיר פתח תקווה. התוכנית, שהוכנה ביוזמת העירייה וחתומה עליה האדריכלית לילך הראל, קובעת את כל מרכז העיר כ"מכלול עירוני לשימור", כולל 194 אתרים בדרגות שונות של שימור. כחלק ממנגנוני השימור, התוכנית קובעת באלו מקומות ניתן יהיה לקלוט את זכויות הבנייה שינוידו מהמבנים לשימור. למימושה של התוכנית יש חשיבות ברורה לטיפוח המורשת העירונית, אך גם תפקיד מהותי בהתחדשות המרחב, ובמיוחד של מרכז העיר פ"ת, כולל הסדרת נושא המיגון.
נספח הרקע ההיסטורי עירוני של התוכנית מציין שלושה מעגלים המאפיינים את התפתחות העיר פ"ת: הלב ההיסטורי של המושבה שהוקמה ב-1878, שאותו מגדירה התוכנית כ"אזור מוטה שימור מרקמי" - כלומר, שימור לא רק של מבנים אלא של שלד הרחובות והמרקם; שימור מוקדים במעטפת השנייה שכוללת, בין היתר, את השכונות מחנה יהודה וכפר אברהם; ו"שימור הסטורקטורה" (האופי) של היישובים שסופחו לעיר, כמו כפר גנים, שעריה וקיבוץ גבעת השלושה ההיסטורי.
התוכנית מחיייבת הכנת תיק תיעוד לכל אחד מ-194 האתרים ומניעת פגיעה באתרים מוכרזים לשימור. כל שינוי במבנה המוכרז לשימור - כמו תוספת מעלית או הנגשה - ידרשו את אישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רשאית לשלול תמריצים מכוח תוכנית השימור במקרים של הריסת מרכיבי האתר.
המבנים והאתרים חולקו לארבע דרגות רגישות הקובעות את מידת השימור של המבנה או האתר. שימור א' - דרגת השימור החמורה ביותר - לא מאפשרת תוספת בנייה; שימור ב' מאפשרת מימוש זכויות בנייה במגרש; שימור ב1 רלוונטית רק למושבה ומאפשרת תוספת מבנים במגרש; ושימור של מתחמים ציבוריים בעלי חשיבות.
בין המבנים והאתרים לשימור בלב המושבה ניתן לציין את בית יהלום, ברחוב מונטיפיורי 10, שמוגדר כ-ב1, ובו לא ניתן יהיה להוסיף קומות; את בית גודמן רוטברד, ברחוב רוטשילד 62, שמוגדר לשימור א'; את בי"ס פיק"א ברחוב רוטשילד 84, שמוגדר כמבנה ציבורי לשימור בדרגה א'; וגם את השיכון הציבורי ברחוב עולי בבל, המוגדר כ"מרקם לשימור". ב"כלל העיר", מצוינים, בין היתר, משק הפועלות במחנה יהודה, שהוא "מרקם לשימור"; בית משפחת מכנס, ברחוב אחד העם 5, המוגדר לשימור ב'; בריכת המים בעין גנים, המוגדרת לשימור ב', ובתי החולים גהה ובילינסון כ"מרקם לשימור".
התוכנית קובעת סל זכויות בנייה שיאפשר את מימוש השימור: תוספת שטח בהיקף 2.65 קומות, בניית מרתפים, תוספת שטח אם נדרשת פתיחת מרפסות שנסגרו ועוד. בצל הביקורת על כך שמדיניות שימור באה לעיתים על חשבון שיקולים של ביטחון, התוכנית של פ"ת מציעה תוספת שטח אם לא ניתן להוסיף ממ"ד בבנייה חדשה ויש אילוץ להפיכת חדר קיים לממוגן. זכויות שלא ניתן יהיה לממש ינוידו לאתר אחר עם תמריץ נוסף של תוספת של שטחים עיקריים. בין מתחמי קליטת הזכויות המנוידות ניתן לציין גם את אזורי התעסוקה של העיר ואתרים של תחנות דלק המיועדות לפינוי.
שמאי המקרקעין אריה קמיל ממשרד קמיל טרשנסקי רפאל, שהיה שותף בהכנת תוכניות השימור של הרצליה, גבעתיים ורמת גן, ועתה גם של פתח תקווה, מסביר כי המלחמה האחרונה מעצימה בעיניו את השאלה של אופן שימור המבנים: "בעיניי, יש לשקול אופציה של הריסה, בעיקר של מבנים שנפגעו מירי טילים, ושחזור. כך נעשה בוורשה, פראג וברלין אחרי מלחמת העולם השנייה. רבים מהבניינים שהוכרזו לשימור, לפחות בת"א, נבנו בסטנדרט נמוך. אורך החיים של בטון הוא כ-50 שנה, וגם פג תוקף ברזלי הזיון. כדי לחזק את המבנים האלה נדרשת פעילות מאוד יקרה. זה נכון שהמבנה לא יהיה זהה במאה אחוז לאורגינל, אבל בניין הוא לא מוזיאון".
