בדיקת כלכליסט
משתלם בלי להצטיין: POCO F7 הוא מתחרה רציני בשוק מכשירי הביניים
הדגם החדש של שיאומי כולל מעט פשרות, הוא עדיין מספיק חזק ומהיר, עם סוללה לטווח ארוך ומחיר סביר מול המתחרים
איך יצרניות מציעות מכשירים שונים כשהן משתמשות באותם רכיבים? המקרה של ה-POCO F7 החדש של שיאומי מספק תשובה והדגמה לשאלה הזו. הדגם החדש הושק בעולם כמעט במקביל ל-Phone 3 של Nothing, והם דומים מאוד, גם חיצונית וגם במפרט, אבל גם שונים כמובן.
המעבד זהה, הם מציעים נפח אחסון וזיכרון זהים, אבל עדשות מצלמה שונות, גם חלק מהתכונות ויש גם הבדל בגישה או בחשיבות המכשיר לחברה.
מבחינת Nothing מדובר במכשיר הדגל שלה, לא פחות, עם גימיק ייחודי של מסך קטן בגב המכשיר, והמחיר מתחיל בכ-3,300 שקל. עבור שיאומי מדובר בעוד מכשיר ביניים, בלי גימיק ייחודי, שעולה 1,900-2,100 שקל, תלוי במפרט.
אז מה יש ל-POCO F7 להציע? לקחנו אותו לבדיקה באדיבות המילטון, יבואנית מוצרי שיאומי.
מבנה ועיצוב: שיאומי מסתירה את העיצוב
בחזית ה-POCO F7 די משעמם וסטנדרטי - מסך שטוח, פינות מעוגלות, בקיצור סמארטפון מודרני רגיל. המכשיר גדול וכבד, עם מסך של 6.83 אינץ', קרוב מאוד לגודל של S25 אולטרה או אייפון 16 פרו מקס, וגם המשקל מתקרב אליהם - כ-216 גרם. הנתונים האלה מורגשים היטב: המשקל של הפוקו נוכח מאוד וגם הגודל הפיזי, ולשניהם לא לגמרי התרגלתי בזמן שבדקתי אותו.
גב המכשיר קצת יותר מעניין, לפחות בדגם האפור-שחור שהגיע לבדיקה, עם קווים אלכסוניים ועיטורים שונים - שקצת מזכירים מדבקות שמגיעים עם ערכת לגו או פליימוביל. כרגיל אצל שיאומי, ערכת המכשיר כוללת כיסוי מגן בסיסי וטוב, והפעם הוא שחור, כך שהחברה מסתירה את העיצוב של עצמה. זה לא נורא, לא מפריע לתפקוד המכשיר, אבל אם כבר דאגתם לעיצוב לא שגרתי וגם למגן למכשיר, אפשר היה לדאוג לכיסוי שקוף.
המסך עשוי זכוכית Gorilla Glass 7i, שנמצאת בעיקר במכשירי ביניים, גם הגב מוגן בזכוכית והמכשיר עומד בתקן IP68, מה שאמור לספק הגנה טובה מאוד מחול ואבק וגם להבטיח עמידות של המכשיר לטבילה במים עד לעומק של 1.5 מטר למשך 30 דקות.
חומרה: מפרט נדיב
את המכשיר מפעיל מעבד Snapdragon 8s דור 4, הגרסה העדכנית של קוואלקום למכשירי ביניים, והדגם שהגיע לבדיקה כלל גם 12 גיגה בייט זיכרון ו-512 גיגה לאחסון, ואפשר להרחיב את הזיכרון על חשבון נפח האחסון. יש גם גרסה זולה יותר, עם 256 גיגה לאחסון.
זה אמנם מעבד חלש יותר מזה שתמצאו במכשירי דגל, אבל ה-F7 עדיין הרגיש זריז ומספיק חזק להתמודד עם משימות יום-יומיות שונות וגם עם משחקים.
המסך טוב מאוד ומגיע לרמת בהירות גבוהה, כך שאין בעיה להשתמש בו גם בשמש, הרמקולים בסדר מינוס - הצליל חזק אבל האיכות טעונה שיפור. עדיף להשתמש באוזניות או רמקול.
המכשיר לא תומך ב-eSIM, וחבל שכך. אפשר להניח שזו אחת הפשרות שאיפשרה מחיר נמוך יותר, ובכל זאת מדובר בתכונה שנראית כבר די בסיסית וברמת מחיר של כ-2,000 שקל אפשר לצפות לאפשרות כזו במכשיר. מנגד יש תמיכה ב-NFC, תכונה שכבר הפכה למובנת מאליה ומאפשרת תשלום באמצעות הסמארטפון במקום בכרטיס אשראי.
הסוללה גדולה משמעותית מזו שתמצאו אצל רוב המתחרים, עם קיבולת של 6,500 מיליאמפר, שיכולה להספיק ליום וחצי-יומיים בין טעינות. שיאומי מספקת בערכה גם מטען מהיר, בהספק של 90 וואט, ובעזרתו טעינה מ-15% ל-50% נמשכה כרבע שעה והסוללה הגיעה לטעינה מלאה כעבור כ-40 דקות בלבד.
תוכנה וממשק: יש AI, עם תמיכה חלקית בעברית
הפוקו מגיע עם אנדרואיד 15 וממשק HyperOs של שיאומי, שלא כוללת חידושים ושינויים. ברירת המחדל היא תצוגה של מסך בית ומסך נוסף עם אפליקציות שהותקנו מראש, לצד אלה שתתקינו עם הזמן, ומגירת אפליקציות שנפתחת בהחלקת אצבע כלפי מעלה ומציגה ברשימה ארוכה את כל האפליקציות במכשיר. במגירה הזו יש גם חלוקה לקטגוריות, כמו תקשורת, צילום, בידור ועוד - והסינון האוטומטי לא תמיד עובד, למשל משחק שלא נכנס משום מה לקטגוריית המשחקים.
שיאומי מעמיסה כאן, כהרגלה, כמה וכמה אפליקציות שמגיעות עם המכשיר בלי לשאול אתכם - משחקים, אפליקציות שונות של שיאומי, Temu, בוקינג, לינקדאין ועוד.
הניווט במכשיר נעשה באמצעות מחוות אצבע, ללא כפתור בית וחזרה, ואפשר לשנות את הבחירה הזו במסך ההגדרות.
יש גם יכולות AI: באפליקציית הפתקים אפשר להתחיל לכתוב הערות ואז להפעיל כלי הגהה, לבקש סיכום של טקסט שכתבתם או שמישהו שלח אליכם, להרחיב טקסט שהתחלתם לכתוב, לקבל הצעות לסגנון כתיבה מקצועי או ידידותי, בין היתר, ועוד ועוד. התכונה הזו זמינה גם בעברית.
אפשר גם לקבל תמלול אוטומטי של הקלטה באפליקציית הרשמקול תוך כדי ההקלטה, אבל כאן אין עדיין תמיכה בעברית.
באפליקציית התמונות אפשר לשדרג אוטומטית תמונות באמצעות עורך AI, להרחיב תמונה עם תוספת שמייצרת הבינה המלאכותית, למחוק פרטים מתמונות, להסיר השתקפויות ועוד. הביצועים לא תמיד מוצלחים: שדרוג אוטומטי של התמונה נמשך כחצי דקה-דקה ובסוף התהליך לא תמיד רואים הבדל בולט וניסיון להרחבה של תמונה נתקל בהודעת שגיאה, למשל.
ומעבר לכל היכולות האלה, ג'מיני של גוגל היא אחת האפליקציות שמותקנות במכשיר מבלי לשאול אתכם, כך שהיא תמיד זמינה לעזרה.
מצלמה: טובה, עם מקום לשיפור
שיאומי הסתפקה בשתי מצלמות - ראשית, עם חיישן של 50 מגה פיקסל, ומצלמת זווית רחבה עם חיישן של 8 מגה, כשבנוסף להן יש גם מצלמת סלפי עם חיישן של 20 מגה.
המצלמות מפיקות תמונות טובות בסך הכל, גם בצילום לילה. במבט כללי התוצאה בסדר גמור וכשמתמקדים בצילומים מגלים קצת רעש וחלקים שלא בפוקוס. יכול להיות שהיה צריך לכייל קצת אחרת את המצלמה או להוסיף לה אפקט צבעוניות, כי חלק מהתמונות נראו קצת חיוורות ואנמיות.
באפליקציית הצילום אפשר לבחור בין פילטרים שונים, להפעיל מצב "צילום דינמי" שלוכד כמה שניות של וידאו בכל צילום סטילס, לבחור במצב ניטור תנועה כדי לעקוב אחרי מצולם מסוים ועוד.
סיכום
ה-POCO F7 לא מצטיין במשהו מיוחד, אבל מציע חבילה לא רעה - כפי שאפשר לצפות ממכשיר ביניים. הוא מהיר וחזק, המצלמות טובות גם אם לא מבריקות, המסך טוב מאוד והוא מכשיר נוח לשימוש, גם אם הוא כבד וגדול.
אחד היתרונות שלו הוא התמחור - 2,000 שקל נראה כמו מחיר סביר והגיוני תמורת מה שיש ל-F7 להציע. זה גם מחיר תחרותי מול האלטרנטיבות וזול באופן משמעותי ממכשירי דגל שונים.
