אביגדור וילנץ שם את ההייטק הישראלי על מפת השבבים העולמית
חברת השבבים לחוות שרתים דאסט פוטוניקס ממודיעין תימכר לקרדו האמריקאית. החברה הישראלית שהוקמה ב־2017 כחברת ייצור רכיבי קצה, שינתה ב־2021 מיקוד לפיתוח שבבים, שהתברר כמוצלח עם פריחת תעשיית שבבי ה־AI. אביגדור וילנץ, שעומד בראש החברה, רושם עוד הצלחה ויכניס לכיסו 50 מיליון דולר מהאקזיט
עוד הצלחה מבית היוצר של אביגדור וילנץ: חברת השבבים לחוות שרתים דאסט פוטוניקס הישראלית (Dust Photonics), שווילנץ משמש כיו"ר שלה, נמכרת בעסקה גדולה. חברת credo האמריקאית תשלם 750 מיליון דולר במזומן ועוד 123 מיליון דולר במניות עבור הסטארט־אפ הישראלי. בהמשך, ובהתאם לעמידה ביעדים, העסקה עשויה לגדול בעוד 3.2 מיליון מניות קרדו, שלפי מחירה הנוכחי של המניה מדובר בכ־430 מיליון דולר. קרדו נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 24 מיליארד דולר. היא מתמחה בפתרונות קישוריות בדאטה סנטרים ורכישת דאסט אמורה להאיץ את הכניסה שלה לתחום האופטיקה.
דאסט פוטוניקס הוקמה בשנת 2017 על ידי קבוצת מומחים מתחום התקשורת האופטית והשבבים: בן רובוביץ' ששימש בעבר כמנכ"ל והגיע ממלאנוקס; ד"ר קובי השרוני שהגיע מ־Compass Networks: אמיר גרון שהגיע מ־Compass Networks ויואל שטרית המשמש כסמנכ"ל פיתוח, שהגיע מאינטל. מאז הקמתה גייסה דאסט פוטוניקס כ־150 מיליון דולר. בין המשקיעים נמנים אביגדור וילנץ (היו"ר), וקרנות כמו Greenfield Partners, Sienna Venture Capital, Exor Ventures ו־Atreides Management. בסבב הגיוס האחרון שנערך בדצמבר 2025, בהובלת קרן ההשקעות הישראלית KEY1 של יוצאי גולדמן סאקס יחד עם אטריידס, הוערכה דאסט בחצי מיליארד דולר. על כן מדובר בינתיים בעליית שווי לא משמעותית, אך כזו שיכולה לגדול במידה ודאסט תעמוד באבני הדרך שהוגדרו בעסקה. בעלת המניות הגדולה ביותר בדאסט היא קרן הון סיכון גרינפילד קפיטל אשר נכנסה לדאסט ב־2021 וצפויה לרשום רווח של פי 10 על ההשקעה. אינטל קפיטל, שהיתה בין המשקיעים החיצוניים הראשונים בחברה, מחזיקה בכ־7% ממניות החברה ואביגדור וילנץ הוא בעל המניות השלישי בגודלו (6%) וצפוי להכניס לכיסו כ־50 מיליון דולר. שלושת המייסדים מחזיקים בכ־3% כל אחד וצפויים לקבל כ־35 מיליון דולר.
דאסט מעסיקה כ־80 עובדים במשרדיה במודיעין. בשנת 2021 החברה עברה שינוי אסטרטגי משמעותי ("Pivot") – היא עברה מייצור רכיבי קצה (טרנסיברים וכבלים) להתמקדות טכנולוגית טהורה בפיתוח השבבים עצמם. במסגרת המהלך מונה רונן לווינגר למנכ"ל החברה. אחרי המיקוד החדש וסיום הפיתוח, בשנה האחרונה נרשמה האצה במכירות שהובילה גם לתשומת לב מצדה של קרדו. החברה האמריקאית פנתה לדאסט לפני כמה חודשים והעסקה נחתמה סופית עם היציאה להפסקת אש. קרדו צפויה להקים מרכז פיתוח בישראל על בסיס הפעילות של דאסט.
למרות שדאסט, כחברת סטארט־אפ לא גדולה ממודיעין, לא מוכרת למשקיעים בוול סטריט, מניית קרדו זינקה ביותר מ־18% בעקבות ההודעה על הרכישה. הסיבה לכך טמונה בתחום הפעילות הרותח של דאסט שעד לא מזמן היה שולי למדי בעולם השבבים וחוות השרתים אשר נקרא סיליקון פוטוניקס (Silicon Photonics). דאסט מפתחת טכנולוגיה המשלבת רכיבים אופטיים ישירות על גבי שבבי סיליקון, מה שמאפשר תעבורת נתונים במהירות גבוהה מאוד בצריכת אנרגיה נמוכה. השבבים שלה (סדרת Carmel) מאפשרים להעביר נתונים בקצבים של 400Gbps, 800Gbps ואף 1.6Tbps.
התחום שבו פועלת דאסט רותח בתקופה האחרונה שכן טכנולוגיית הפוטוניקה הפכה למרכיב קריטי בדאטה סנטרים שאחד מצווארי הבקבוק הגדולים שלהם הוא העברת כמויות מידע גדולות במהירות וללא תופעת ההשהיה (latency). עד היום רוב החיבוריות נעשתה על תשתית ותיקה יחסית של חוטי נחושת שנולדה בטרום עידן ה־AI, אבל הם לא מסוגלים לעמוד בעומס המידע שעובר ב־GPU, שבבי AI מהסוג שמוכרת אנבידיה. הטכנולוגיה החדשה־ישנה מאפשרת לחסוך בחשמל וזאת כאשר יש מדינות שכבר החלו להגביל הקמת דאטה סנטרים חדשים בגלל העומס המוגבר שהם מייצרים על תשתיות החשמל. שיעור החדירה שלה כיום הוא רק ב־20%–30% משום שהיסטורית היא נחשבה ליקרה יותר, אך ההערכה היא שבשנים הקרובות היא תהפוך לסטנדרט.
קרדו הרוכשת רוצה להגביר גם היא את הנוכחות שלה בטכנולוגיית הקישוריות האופטית החדשנית ומעריכה כי בעקבות הרכישה היא תגיע לקצב הכנסות של חצי מיליארד דולר מפעילות זו ב־2027. מדובר בקפיצה משמעותית עבור החברה שכל הכנסותיה ב־2025 (שנה פיסקאלית שהסתיימה במאי) הסתכמו ב־436 מיליון דולר. השנה היא אמורה להגיע להכנסות של 800 מיליון דולר, על רקע הצמיחה המהירה בתשתיות AI. לקרדו יש יחסים מסחריים מפותחים עם שחקניות של חוות שרתים אבל לא היה לה מענה מספיק טוב בתחום של דאסט. קרדו נהנית היום מסנטימנט חיובי שמאפיין את כל השחקניות בשוק הסיליקון פוטוניקס והשלימה זינוק של כ־300% בשנה האחרונה שמביא אותה כעת לשווי של 28 מיליארד דולר בנאסד"ק. למעשה כל החברות שנוגעות היום בטכנולוגיית הסיליקון פוטוניקס נסחרות במכפילי רווח תלת־ספרתיים חלומיים שגבוהים בהרבה מאלה של יצרניות שבבי AI כגון אנבידיה או ברודקום שהיו בחזית הזינוקים עד לאחרונה.
אחת ההתפתחויות הדרמטיות של התקופה האחרונה בשוק הזה נרשמה בוועידה השנתית המרכזית של אנבידיה (GTC) שהתקיימה לפני כחודש. שם סימן ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל ענקית שבבי ה־AI, את טכנולוגיית הפוטוניקה כמרכיב ליבה של תשתיות הבינה המלאכותית. אם עד אז היו עוד שאלות לגבי טכנולוגיות אחרות שעשויות להתמודד על החלפת חוטי הנחושת שעליהם בנויים דאטה סנטרים כיום, הואנג אותת כי מדובר בחלק בלתי נפרד מן האסטרטגיה העתידית שלה. הואנג גיבה את ההכרזה במעשים והכריז על השקעה של 4 מיליארד דולר בשתי שחקניות אמריקאיות בולטות בתחום: lumentum האמריקאית שקפצה ב־130% מתחילת השנה לשווי של 64 מיליארד דולר ו־coherent שנסחרת בשווי דומה לאחר עלייה של 60%. חלק מהעלייה נרשמה בעקבות ההשקעה של אנבידיה, כאשר כל חברה קיבלה 2 מיליארד דולר. שתי החברות מתחרות גם בדאסט.
גם יצרנית השבבים הישראלית טאואר נהנית מהתעוררות בשוק זה כמי שזיהתה את מה שעתיד לבוא וכבר השקיעה 650 מיליון דולר בקווי ייצור חדשים לשבבי סיליקון פוטוניקס בשנה האחרונה. בעקבות כניסתה לשוק זה והצמיחה המוגברת שהיא מציגה כתוצאה מכך, זינקה מניית טאואר פי 6 בשנה האחרונה והיא נסחרת כעת בשווי של 23 מיליארד דולר. בכך היא הפכה לאחת מהחברות הישראליות הגדולות ביותר הן בוול סטריט והן בבורסה בתל אביב.
