ריאיון
"כמעט בכל תפקיד תהיה תלות בבינה מלאכותית"
בעידן שבו ארגונים מאמצים AI גם בלי לראות החזר השקעה, יונתן לבנדר מ־KPMG ישראל מזהיר מהתרחבות הפערים במיומנויות: עובדים שלא ירכשו יכולות טכנולוגיות יאבדו רלבנטיות, וארגונים ללא מתודולוגיה ברורה יגלו שה־AI לא מייצרת ערך אמיתי
יונתן לבנדר, סגן השותף המנהל וראש מערך הייעוץ KPMG ישראל, סקר המנהלים שערכתם לאחרונה הראה שמנהלים בישראל רוצים לאמץ טכנולוגיות AI בקצב מהיר בהרבה ממדינות אחרות, אבל במקביל חוששים משמעותית יותר מהרגולציה המקומית.
"בישראל יש תחושה של אובר-רגולציה. אני אומר 'תחושה', כי לא בטוח שזה נכון. הרגולציה עדיין בתהליך התהוות. אבל מהניסיון הכללי בישראל, יש רגולציה עודפת. הדנ"א הישראלי של אימוץ טכנולוגיות הוא מאוד חזק, אבל תמיד יהיה רגולטור שיעכב, יעצור, יבקש תשובות או יטיל סנקציות אם נעשה משהו לא לפי הספר. אני מעריך שיהיה מאוד קשה לרסן רגולטורית 'עד האייג'נט האחרון' בכל ארגון, ולכן דווקא פה אני לא בטוח שהרגולציה תעכב בפועל. אבל התחושה אצל מנהלים היא שהיא כן תעכב".
מה המצב בעולם מבחינת הרגולוציה?
"באירופה המצב כמעט הפוך. שם אומרים 'אין מספיק רגולציה, אנחנו מפחדים לפעול בלי הנחיות'. הם מאוד guidance-driven: בנק לא יטמיע שום דבר בלי שהמפקח על הבנקים יאשר, רכב לא יטמיע בלי שהרגולטור על תחום הרכב ינחה. בארה"ב זה מיקס: חלק מחכים להנחיות, חלק רצים קדימה. כל אחד לוקח את הסיכון אחרת".
עוד עולה מהסקר שלכם שרבים מהמנהלים מדווחים שגם אחרי שנה של הטמעה של AI בארגון, הם עדיין לא רואים ROI (החזר על השקעה) ברור.
"גם בישראל ובאירופה שומעים מנהלים שאומרים, 'אנחנו שנה בתוך המסע הזה. הכנסנו כלים, גייסנו מומחי AI, וה־ROI רחוק מאוד ממה שציפינו'. השאלה עכשיו היא מה יעשו: האם ייצאו מהשקעות ב־AI? קשה להאמין. אין גוף, בטח לא ציבורי, שיגיד 'אני לא משקיע ב־AI'. גם בעוד שנה יהיה עדיין מאוד מאתגר לראות ROI אמיתי, בארגונים שלא יאמצו גישה מאוד מתודולוגית. מה שמעניין הוא שזה חוצה ארגונים, סקטורים ומדינות. ה־ROI הוא נקודת כאב מרכזית, וכולם מדברים על שנה עד שלוש".
עוד עולה מהסקר שבישראל יש אווירה אופטימית למדי.
"כיוון שעשינו את הסקר בחודשיים־שלושה האחרונים, בישראל יש אווירה יותר אופטימית, לפחות ביחס לעולם. הישראלים רואים את אי הוודאות הגיאו־פוליטית והכלכלית, אבל מרגישים שהדברים יתפתחו לטובה. לעומת זאת, בעולם יש עניינים סביב טראמפ, מכסים, מתיחות ארה"ב-סין, אי־ודאות בהסכמים, כל זה מקשה מאוד לקבל החלטות השקעה. ועדיין, אף אחד לא יכול להתעלם מ־AI. הטרנד הוא להכניס טכנולוגיות, גם אם ה־ROI עדיין לא בשל".
"לא מאמין ב'זה יסתדר מעצמו'"
אז נקודת המוצא היא שנכניס AI ומשהו כבר יסתדר? הטכנולוגיה תבשיל, השוק יתבגר?
"אני לא מאמין גדול ב'זה יסתדר מעצמו'. זה לא יקרה בלי תהליך מתודולוגי. אנחנו רואים הבדל ברור בין ארגונים שיש להם תהליך כזה - הנהלה שיודעת מה היא רוצה, בחירה מדויקת של אזורים להתחלה, מדידה של ROI, לבין ארגונים שאומרים 'תייעצו לנו על AI' בלי מה המטרה. הארגונים שהכי כיף לעבוד איתם הם אלה שאומרים: 'מיפינו בעיה מאוד ספציפית, טכנולוגיה יכולה לפתור אותה. בואו נעבוד יחד ונראה איך. שם הבעיה ברורה והסיכוי ל־ROI אמיתי גבוה. במקומות אחרים אנחנו מתחילים משאלות בסיס: 'איפה? למה? מה מדדי הביצוע?'. כשיש לחץ מלמעלה 'להכניס משהו' אבל בלי הגדרה ברורה - הסיכון לא לראות ROI גבוה. בסופו של דבר מצפים מאיתנו להרים דגלים במקומות הנכונים. לא רק 'להביא טכנולוגיה', אלא לוודא שהיא באמת מייצרת ערך".
בוא נלך צעד אחורה. אתם פירמת רואי חשבון. איזה ייעוץ AI אתם נותנים?
"הרבה מהפירמות בעולם בעיקר נותנות ייעוץ. כלומר: מסתכלים על מצב נתון, נותנים מצגת יפה ואומרים ללקוח 'תיישמו'. בישראל, בגלל המבנה של השוק, רוב הביג four (ארבע פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם – מכ"ר) נכנסו לאזורים שבהם מבצעים גם עבודה hands-on. אנחנו לקחנו את זה רחוק יותר, במיוחד בעולמות הדיגיטל. יש לנו צוות מאוד חזק שבונה גם שירותים ופתרונות ולא רק נותן ייעוץ. אז אם מנכ"ל, CTO, חשב או מנהל תחום מגיעים עם בעיה או צורך טכנולוגי כלשהו, אנחנו כותבים את הפתרון וגם מיישמים אותו בתוך הארגון, יחד עם ה־IT".
איך זה התחיל?
"לפני עשר שנים הבאנו מ־IBM קבוצת עובדים שהתעסקה ב־Watson, שהיה אז אחד הפרויקטים המתקדמים בעולם. בקבוצה היו ממש אנשי פיתוח, DevOps ו־QA, והיא פיתחה כלים כחברת טכנולוגיה בתוך גוף ייעוצי. התחלנו מגרעין קטן שעשה פרויקט גדול בחו"ל. לאט לאט בנינו עוד יכולות וגייסנו עוד אנשים. בחמש השנים האחרונות רוב הפעילות של הקבוצה הזאת היא hands-on - כתיבה וייצור פתרונות ללקוחות. הבעיה היא לגרום לארגון לאמץ שינוי הרגלים, ליצור חוויית משתמש, לסגור פערים בהבנה. ורק אחר כך לשכנע ב־ROI".
אתה מתאר מבנה של בית תוכנה בתוך פירמת רואי חשבון. איך זה מסתדר יחד?
"בישראל זה קצת יותר קל, בגלל הדינמיקה של האקו־סיסטם. גם אנשים שמגיעים היום לסטאז' בראיית חשבון רוצים להיות חלק מארגון עם חדשנות. חשוב להם לדעת שהפירמה מאמצת טכנולוגיות, גם בביקורת וגם במס. רוב הסטודנטים שמגיעים היום שואלים אותי ישר על AI: 'מה אתם עושים? איפה אתם נמצאים?'. הם רוצים לדעת שיהיו חשופים לטכנולוגיה, כי זה נכס משמעותי לקריירה".
"מעדיפים לתעל עובדים במקום לפטר"
בוא נדבר רגע על עובדים. אנחנו רואים לא מעט סבבי פיטורים, חלקם ישירות בגלל הטמעה מוצלחת של AI. האם זה משהו שאתה מזהה גם אצל הלקוחות שלכם?
"אצל גופים שאנחנו מלווים מקצה לקצה ושמו לעצמם מטרות ברורות – כן, רואים שינויים ארגוניים. אבל רוב הארגונים לא מדברים על קיצוץ עובדים, אלא על העלאת הרמה הטכנולוגית שלהם, כדי לייעל ולשבץ אותם במקומות אחרים שחסרים בהם אנשים. ידע ארגוני הוא נכס עצום. להחליף עובד שעוזב זה יקר מאוד. לכן ארגונים מעדיפים לתעל עובדים למקומות אחרים במקום לפטר. בכל מקרה, אין בישראל אבטלה גבוהה. עובדים שמפוטרים מוצאים עבודה בארגונים אחרים. ישראל היא מדינה שמאמצת טכנולוגיה, ולכן לא רואים גל אבטלה בגלל AI.
"מה שרואים עכשיו זה בעיקר טלטלה בעולמות הטכנולוגיה: סטארט־אפים שלא מצליחים לגייס, חברות בינוניות מצטמצמות. בגופים הגדולים עדיין לא רואים שינוי מבני עמוק שמקורו רק ב־AI. אבל עדיין חשוב להגיד, מי שלא ילמד להשתמש בטכנולוגיה יישאר מאחור. כמעט בכל תפקיד תהיה תלות גוברת בטכנולוגיה. אם אין רצון או נכונות ללמוד, יהיה קשה להישאר במקום העבודה".
אחד הסקטורים שעליו אומרים שה־AI יחליף הוא דווקא הסקטור שלכם. ביקורת חשבונאית, ניתוח דו"חות, זיהוי חריגים, הצלבת נתונים. מבחינתך זה איום על המקצוע, או הזדמנות?
"איום זה תמיד דבר טוב, הוא גורם לך לרצות לעשות שינוי. אתה לא יכול להתעלם ממנו. אני דווקא רואה בזה הזדמנות. גם אנחנו נאמץ טכנולוגיות במקומות שאנשים לא באמת נהנים מהעבודה בהם. אם אפשר לבצע אותן עבודות בצורה יותר מהירה, יותר ממוכנת, עם פחות שעות עבודה – מבחינתנו זה מעולה. אנחנו מאמצים את זה, וגם העובדים רוצים שנאמץ את זה כמה שיותר מהר.
"יש שני גורמים שיכולים לעכב מיכון מלא של עולם הביקורת: אחד הוא הרגולטורים. גם להם יש ציפייה שהדברים ייעשו בהדרגה, באחריות ועם בקרות. כשיגיע רגולטור לבדוק, הוא ירצה לראות שלא רק תוכנות ו־AI ואייג'נטים עבדו, אלא שבסוף השותף שחתם על דו"ח הביקורת היה מעורב במקומות הנכונים, ווידא שהעבודה נעשתה כמו שצריך. הגורם השני הוא אמון. ראינו את זה בדו"ח של אחד המתחרים שלנו שהשתמשו ב־AI, ציטטו מקורות לא נכונים. יצא דו"ח שגוי והכל נכנס לתסבוכת. לכן אחד התחומים שיגדל מאוד הוא איך מאמצים AI ובו בזמן מבטיחים שהמידע שיוצא ללקוח או מחוץ לארגון נכון. יהיה צורך בתהליך מסודר של Trust in AI: בקרות אנושיות שעוברות על הדו"ח ובמקרה של תקלה - לעשות reverse engineering למה שה־AI עשה".
"עבור עובד, השימוש ב־AI הישרדותי"
בזמן האחרון אנחנו שומעים יותר ויותר דיבורים על כך ש־AI היא בועה שמזינה את עצמה, בכלכלה מעגלית. מה דעתך? הכל יתפוצץ לנו בפרצוף?
"המציאות היא איפשהו באמצע. מצד אחד, כן, יש גל שמזין את עצמו. מצד שני, הכלים האלה באמת משנים עבודה, באמת נותנים מענה למקומות שבהם אין מספיק אנשים ואין מספיק מיומנויות. זה לא רק הייפ אבל חברות טכנולוגיה רוכבות על ההייפ. בתוך הארגון שלנו, אני רואה את הכמיהה, בעיקר של החבר'ה הצעירים, אבל לא רק. כולם רוצים להתנסות, להבין איפה זה פוגש אותם ביומיום. פעם היית שומעת הייפ סביב טכנולוגיה אחרת, עכשיו זה AI. עוד כמה שנים אולי הפוקוס יעבור לקוונטום. גם שם אנחנו עושים את הצעדים הראשונים שלנו, מלווים גופי השקעה שנכנסים לתחום. אם וכאשר העולם יילך חזק לכיוון קוונטום, יכול להיות שהשאלה אם AI בועה כבר תהיה שולית".
איזו עצה אתה נותן לדור הצעיר שנכנס עכשיו לשוק העבודה?
"ראשית תחפשו ארגון שלדעתכם מאמץ טכנולוגיה, עוסק בחדשנות והמנהלים שלו באמת רוצים ורואים בזה כיוון – זה מה שיקבע את התפתחות היכולות שלכם. שנית, אתה, כפרט, חייב לעשות הכל כדי להבין את הטכנולוגיות האלה יותר מהר מאחרים. השווי שלך כעובד לארגון תלוי בזה. החשיבות של שימוש בטכנולוגיה היא גם הישרדותית. יש גופים שיחליטו שהם קולטים רק אנשים עם יכולות טכנולוגיות. מי שלא שם, יהיה לו קשה בכלל להיכנס לארגון".
