מדד של MIT חושף: AI מסוגלת כבר לבצע 12% מהמשרות בארה"ב
מדד Iceberg שפותח בעזרת מחשב העל Frontier מגלה כי הבינה המלאכותית מסוגלת לבצע היקף משימות גדול פי 5 מכפי שדווח עד כה. במדינות יוטה, צפון קרוליינה וטנסי כבר אימצו את המודל כדי להיערך לשוק התעסוקה החדש
הבינה המלאכותית היא עתה מפותחת וזולה מספיק על מנת לבצע עבודות בהיקף של 12% בקירוב מהמשרות בארצות הברית — כך עולה ממחקר חדש של MIT.
הנתונים הללו צפויים, קרוב לוודאי, להמשיך ולהגביר את הלחץ המופעל על מעסיקים, עובדים וקובעי מדיניות, להיערך לשינויים מהירים במודלים עסקיים של חברות, כמו גם בכלכלה הרחבה.
המחקר של MIT, שנכתב באוקטובר אך תוצאותיו פורסמו רק בשבוע שעבר, מעריך כי מערכות הבינה המלאכותית הקיימות מסוגלות כבר להשתלט על משימות הנמצאות בידי 11.7% משוק העבודה האמריקאי, נתון המייצג כ־151 מיליון עובדים וכ־11.7% מכלל ערך השכר של העובדים הללו, כלומר כ־1.2 טריליון דולר. שלא כמו הערכות קודמות שהתמקדו בחשיפה התיאורטית לאוטומציה, המחקר החדש מתמקד במשרות שבהן הבינה המלאכותית יכולה לבצע את אותן המשימות בעלות דומה או זולה לעומת כוח האדם האנושי.
הממצאים מגיעים מפרויקט אייסברג, סימולציה רחבת ממדים שפותחה על ידי MIT בשילוב עם Oak Ridge National Laboratory שם פועל מחשב־העל Frontier, אחד המהירים בעולם. החוקרים יצרו את מדד הקרחון (Iceberg Index), שחישב את פוטנציאל האוטומציה עבור כל תפקיד שנבדק במסגרת הפרויקט. כך, המודל סיווג את הכישורים הספציפיים של העובדים בקרוב ל־1,000 מקצועות על פני 3,000 מחוזות בארצות הברית והשווה אותם ליכולות של יותר מ־13 אלף מערכות AI קיימות. קצה הקרחון, המתייחס לפיטורים והחלפות תפקידים בתחומי הטכנולוגיה, המחשוב וה־IT על ידי AI, מייצג 2.2% בלבד משווי המשכורות, המיתרגמים ל־211 מיליארד דולר.
החוקרים הדגישו, כי המודל לא נועד לחשב כמה עובדים כבר הוחלפו או יוחלפו בהמשך על ידי הטכנולוגיה, אך ציינו כי השימושים ב־AI התרחבו כבר מעבר ליישומים הבסיסיים, ששימשו בעיקר במגזר הטכנולוגיה, ובראשם כתיבת קוד. לדבריהם, ל־AI יש כבר את היכולות הקוגניטיביות והטכניות לבצע מגוון משימות בתחומים נוספים מעבר לטכנולוגיה, בהם פיננסים, בריאות ושירותים מקצועיים. יתרה מזאת, ההערכה היא כי בחלק מהמקרים, הטכנולוגיה משמשת כחיזוק לעבודת בני האדם, ואילו במקרים אחרים היא השתלטה על טווח רחב בהרבה.
המחקר מפרט דרכים שונות שבהן משתמשות חברות ב־AI. כך, למשל, חברות המעניקות שירותים פיננסיים משתמשות בטכנולוגיה לכתיבת מסמכים וניתוח נתונים, בעוד מרפאות ובתי חולים מאמצים בינה מלאכותית עבור מטלות מינהלתיות, ובכך מאפשרים לעובדי הרפואה להתמקד במטופלים ובטיפולים. בדומה, חברות לוגיסטיקה משתמשות ב־AI לליקוט הזמנות.
"אנליסטים של שוקי ההון לא ייכחדו, אבל מערכות ה־AI יוכלו לבצע חלק מהמטלות, כמו עיבוד מסמכים או עבודת ניתוח נתונים שגרתית", נכתב במחקר. "היכולות הללו יעצבו מחדש את האופן שבו תפקידים נבנים, ויקבעו אילו כישורים יהיו בביקוש, ולא בהכרח יובילו לצמצום מספר העובדים". מחקרים קודמים מחזקים את הטענה הזו. כך, מחקר שערכו בפקולטה למדעי המחשב ב־MIT מצא כי עבור תפקידים רבים החלפת העובד באופן מלא ב־AI היא יקרה מדי או לא ישימה בעתיד הקרוב, גם במקרים שבהם הטכנולוגיה מסוגלת כבר לבצע את המשימות הנדרשות. מחקר נוסף שערכו בבית הספר למינהל עסקים ב־MIT, מצא כי בשנים 2010-2023 החשיפה ל־AI לא הובילה לאובדן נרחב של משרות, אלא היתה קשורה דווקא לצמיחה מהירה יותר בהכנסות ובגיוסי עובדים.
כמיליארד שורות קוד ביום
עם זאת, העתיד בשלב זה עבור העובדים האנושיים הוא בעיקר מדאיג. החוקרים הודו כי הבינה המלאכותית אכן מחליפה במידה מסוימת את התפקידים הזוטרים שנועדו עד כה לבוגרי אוניברסיטאות טריים וחסרי ניסיון. "מערכות AI יוצרות מעל מיליארד שורות קוד בכל יום, ובכך גורמות לחברות לארגן מחדש את אופן גיוס העובדים, ומביאות לירידה בביקושים למתכנתים זוטרים", סיכמו.
מדינות מסוימות בארצות הברית מעדיפות שלא לטמון את הראש בחול וכבר אימצו את מודל הקרחון כדי להיערך לעידן החדש. כך, בטנסי, צפון קרוליינה ויוטה מבקשים להעריך באמצעותו את האופן שבו אימוץ בינה מלאכותית עשוי לעצב מחדש את כוח העבודה, ובהתאם, לקדם מדיניות מתאימה להטמעת AI, כולל הקצאת המימון הדרוש לכך.
