כלכלת מבצעים: הוצאות הציבור באשראי ירדו באפריל, לראשונה מאז יוני 2025
שמונת ימי הלחימה באפריל ועיתוי חג הפסח צמצמו את ההוצאה החודשית, בהובלת ענפי הפנאי. היקף הקניות בכרטיסי אשראי ירד ב־1.1% לעומת החודש המקביל. למרות השמיים הסגורים, קטנו ההוצאות גם על נופש בארץ ועל ביגוד
בחודש אפריל נרשמה ירידה בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, לעומת אפריל 2025. כך לפי נתוני חברת שבא, המנהלת את מערכת התשלומים הלאומית באשראי, שהגיעו לידי כלכליסט. זאת הפעם הראשונה מאז המבצע הראשון מול איראן שנרשמה ירידה בהוצאה חודשית, לעומת החודש המקביל.
עד הפסקת האש, שנכנסה לתוקף ב־8 באפריל, מבצע “שאגת הארי” השפיע על הצריכה דרמטית, ובעטיו צומצמה הפעילות בענפים שאינם חיוניים. על פי הנתונים, הוצאות הציבור בכרטיסי אשראי ירדו בחודש שעבר ב־1.1% לעומת אפריל 2025. בסך הכל גיהצו הישראלים 45.3 מיליארד שקל, שגילמו ירידה של יותר מ־512 מיליון שקל בהשוואה לאפריל שנה שעברה. לא רק בהשוואה לאפריל הקודם ההוצאה ירדה, אלא גם בהשוואה לחודש מרץ 26', שבכולו היתה מלחמה. בהשוואה למרץ, באפריל ירד ממוצע ההוצאות היומי ב־2.3%, והסתכם ב־1.51 מיליארד שקל.
באפריל ההוצאות הצרכנים ברשתות המזון עלו במעט בשל ההכנות לסדר פסח, אך ערב החג חל ב־1 באפריל, ומרבית הקניות לקראתו נעשו כבר בסוף חודש מרץ. השהייה הממושכת בבית בזמן המלחמה בכל זאת אילצה את הציבור להגדיל קניות בתחום המזון, אבל נראה כי הצרכנים העדיפו לקנות בסמוך לבית מחשש מהטילים והאזעקות, וזה חיזק את ההוצאות המעדניות והמכולות, על חשבון רשתות השיווק הגדולות.
ביטולי טיסות וסגירת השמיים הובילו לירידה בהוצאות על תיירות חוץ ועל נופשים, שמהווים נתח משמעותי מהצריכה באפריל. למרות ההישארות בארץ, פחתו ההוצאות גם על מסעדות ובתי קפה בהשוואה לאפריל אשתקד, וכך גם בנוגע להוצאות על ביגוד והנעלה.
הענפים העיקריים שנפגעו בחודש אפריל הם מלונאות, שהוצאות הציבור עליו ירדו ב־19% ל־859 מיליון שקל, וענף הבידור והפנאי, שהוצאות הציבור עליו ירדו ב־17% והסתכמו ב־270 מיליון שקל. גם בסוכנויות הנסיעות נפגעה הפעילות באפריל ב־15.5% ועמדה על 869 מיליון שקל. מנגד, ההוצאות על טיסות זינקו ב־72% בהשוואה לאפריל שנה שעברה, והגיעו ל־688 מיליון שקל — בעקבות טיסות חילוץ לארץ. על מסעדות הוציא הציבור 1.7% פחות, וההוצאות הסתכמו ב־3.1 מיליארד שקל, והשהייה בבתים הובילה להקטנת ההוצאות על דלק ב־2.7%, והן עמדו על 1.65 מיליארד שקל.
עונת הפסח נחשבת לעונת הקניות החזקה בחנויות ההלבשה וההנעלה, אבל השנה הרשתות עבדו באופן חלקי גם בגלל הירידה בביקושים וגם בשל בעיות תפעול וקושי להביא עובדים מהבית. מצב הרוח השפוף וביטולי ארוחת החג המרובים בשל התרעות מקדימות לירי מסיבי בליל הסדר — הובילו את הציבור לצמצם גם את הקניות על ביגוד והנעלה, והמכירות בקטגוריה ירדו ב־6.4% באפריל ל־2.5 מיליארד שקל.
על מה הציבור כן הוציא כסף באפריל? על מזון, מעדניות ומאפיות, תרופות ומוצרי פארמה ומוצרי חשמל שבתקופות של סגר, כמו בתקופת הקורונה, רושמים עלייה במכירות. השינויים בהרגלי הצריכה של הציבור בעקבות המלחמה באו לידי ביטוי גם בצניחה של קניות בחנויות הפיזיות ובעלייה בקניות באתרי האונליין. באפריל 2026 הציבור הפחית קניות בחנויות הפיזיות ב־667 מיליון שקל, שגילמו ירידה של 3.3% בהשוואה לתקופה המקבילה, והוצאות בעסקאות שהתבצעו בבתי העסק עצמם, עמדו על 19.9 מיליארד שקל.
אף על פי שמרבית החנויות כבר נפתחו באפריל, עדיין ממוצע העסקאות בעסקאות בחנויות היה נמוך ב־2 מיליון שקל, בהשוואה לאפריל אשתקד, וב־0.3% בהשוואה לחודש מרץ. מנגד, באונליין עלה היקף העסקאות באפריל ב־166 מיליון שקל, והסתכם ב־25.3 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין הגיע בחודש שעבר ל־845 מיליון שקל, נמוך ב־6.3% לעומת ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין במרץ 2026.
