סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
מחאה של הייטקיסטים נגד הרפורמה המשפטית
מחאת ההייטקיסטים נגד ההפיכה המשטרית (צילום: שאול גולן)

פרשנות
שנת 2023 התחילה רע להייטק הישראלי, והמשך הדרך לא מבטיח

ברבעון הראשון השנה הושקעו 1.7 מיליארד דולר בהייטק המקומי לעומת 5.8 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד כאשר גם החברות הצעירות נפגעו קשות ברבעון האחרון. "אקזיטים קטנים או מחיקת חברות עלולים להיות תופעה בולטת השנה"

שנת 2022 הייתה שנה של התפכחות להייטק הישראלי, שנה שבה ההשקעות בחברות ההייטק המקומיות ירדה משיא של 26 מיליארד דולר לכ־15 מיליארד דולר. אבל אף אחד לא תיאר לעצמו את עומק הירידה שיביא הרבעון הראשון של 2023, שניצניו נראו כבר ברבעונים האחרונים של 2022.
1.7 מיליארד דולר של גיוסי הון אינם רק הנתון הנמוך ביותר מאז 2019, אלא הוא בעיקר מספר שיש בו מן השקר: למעלה מ־660 מיליון דולר הלכו לשלוש חברות בלבד - ויה, איטורו ו־וויז. בניכוי שלושת היוניקורנים, כ־110 חברות בלבד גייסו קצת יותר ממיליארד דולר. זהו המספר הנמוך ביותר של חברות הייטק שגייסו הון מאז 2014.

המגמות שמעיבות על ההייטק הישראלי

הנתונים של הרבעון הראשון מבוססים על שני מכוני המחקר: הראשון של מכון המחקר של סטארט־אפ ניישן סנטרל (SNPI), והשני של IVC בשיתוף עם לאומיטק. שני הדו"חות מסכימים שרבעון כזה תעשיית ההייטק לא ראתה כבר שנים רבות, והנפילה משנת 2021 היא עצומה. יתרה מכך, למרות רצונם של בכירים בתעשייה לראות אור בקצה המנהרה, שני הרבעונים הקרובים לפחות יהיו עדיין נמוכים. כותבי הדו"ח של SNPI טוענים שהסיבות לירידה הן שילוב של המיתון העולמי לצד אי־השקט המקומי הקשור להפיכה המשטרית, אבל חשוב לציין שיש עוד סיבות שהשפיעו על תוצאות הרבעון הראשון של השנה, והן בעיקר החשש של קרנות רבות להשקיע כספים ואז להתחיל לרוקן את קופת הקרן. קרנות רבות יודעות שיהיה להן קשה מאוד לגייס כעת כספים חדשים. מרבית הגופים המוסדיים עצרו השקעות בקרנות חדשות ובעיקר כאלה שאין להן עדיין תוצאות מוכחות. לכן קרנות רבות מעדיפות לשבת על הגדר ולהשקיע רק בחברות נבחרות או בחברות שלהן השקעות המשך.


לצד הקרנות היושבות על הגדר ישנה מגמה מדאיגה נוספת: הדעיכה בהשקעות של הקרנות הזרות בחברות הסטארט־אפ. עד 2022 קרנות הון סיכון זרות היו הקבוצה המשפיעה ביותר על מימון הפעילות של ההייטק הישראלי. עם העלייה בשווי החברות החל מ־2018 ומגפת הקורונה, קרנות אלו הגדילו את השתתפותן בסבבי המשך, בהתאם לצרכים של חברות הפורטפוליו. המגמה הזו השתנתה במהלך 2022, וברבעון הראשון של 2023 קרנות ההון סיכון הזרות הפעילות ביותר השתתפו באופן משמעותי יותר בהשקעות ראשונות. המשמעות היא שקרנות אלו מתרכזות יותר בעסקאות מזדמנות טובות, ומתרחקות מעסקאות עם חברות פורטפוליו שגייסו בעבר בשווי גבוה, כך שהכסף הגדול של עסקאות המשך בסבבים מאוחרים נמצא בעמדת המתנה.
תופעת לוואי של הרבעון האחרון והרבעונים שיבואו אחריו היא ההידרדרות המתמשכת ביזמות שתביא לסגירתם של סטארט־אפים חדשים. כל אלה עלולים להיות מלווים בעזיבה של כוח אדם וחברות את ישראל. אם המגמה של עזיבת עובדים וחברות הייטק לחו"ל תתגבר, יהיה זה אובדן בלתי הפיך של כוח אדם איכותי שמוביל את הכלכלה הישראלית עם פריון עבודה גבוה משמעותית משאר המשק.
כותבי הדו"ח חוששים שסטארט־אפים חדשים שהוקמו אחרי 2022 או אלה שגייסו סבבי Seed החל מ־2022 יושפעו משמעותית מהירידה בהשקעות ברבעונים האחרונים. ככל שיימשכו שתי המגמות שמעיבות על ההייטק הישראלי - המיתון הגלובלי ואי־הוודאות כתוצאה מהשינויים החוקתיים - חברות אלה יתקשו לגייס סבבי המשך.
הסבבים המוקדמים הפכו לפחות אטרקטיביים ביחס ל־2022. השקעות מסוג סיד ירדו יותר מהשאר, לאחר שאיבדו 40% בהיקף ההון המגויס לעומת הרבעון הרביעי של 2022

על פי דו"ח IVC ולאומיטק לסיכום הרבעון הראשון של 2023, סבבי הגיוס המוקדמים (Pre-Seed, Seed, A) הסתכמו ב־531 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, ירידה של 62% לעומת ההון שגויס בסבבים מסוג זה ברבעון הראשון של 2022. השינוי במגמה, שזוהה לראשונה ברבעון הרביעי של 2022, מנוגד למגמה שראינו במשך רוב 2022, שבה הסבבים המוקדמים נראו אטרקטיביים יותר עבור המשקיעים. השקעות מסוג סיד ירדו יותר מהשאר, לאחר שאיבדו 40% בהיקף ההון המגויס לעומת הרבעון הרביעי של 2022.

"הנתונים לא מפתיעים"

תימור ארבל־סדרס, מנכ"לית לאומיטק, אמרה ל"כלכליסט": "השנה החלה בהאטה משמעותית בהשקעות, הן במספר העסקאות בשוק והן בנפחן. בנוסף לכך, אנו רואים ש־38%, נתח משמעותי מההשקעות ברבעון, הגיע למספר מצומצם מאוד של חברות. ניכר כי המשקיעים והקרנות נמצאים עדיין מהססים בביצוע השקעות וכן בביצוע עסקאות מיזוג ורכישה. זאת, ככל הנראה כדי לבחון כיצד תתפתח הכלכלה העולמית והאם יהיה שינוי בשוויין של החברות באופן שמשקף טוב יותר את המצב הנוכחי. אנו צופים כי במחצית השנייה של השנה נתחיל לראות התחדשות של פעילות והתייצבות שתביא בטווח הארוך יותר לצמיחה מחודשת".
לדברי ניקול פריאל, שותפה בקרן Ibex, "הנתונים שהדו"ח מתאר לא מפתיעים. הגורמים המרכזיים למצב הזה הם האטה כללית בכלכלה העולמית, אי־היציבות הפוליטית בישראל, וקריסת בנקי ההשקעות של SVB וקרדיט סוויס שעוד יותר ערערו את המשקיעים. לכן, אנו צופים שהרבעונים הקרובים יישארו יחסית חלשים מבחינת פעילות ההשקעות בישראל, אבל עדיין יש מקום לאופטימיות מאחר שמצבים כאלה מהווים הזדמנות מצוינת למשקיעים. אני מאמינה שאלו שיהיו להם האומץ והמשאבים להשקיע היום ירוויחו ובגדול בצד השני של המשבר, ובאשר לתעשיית ההייטק, מדינת ישראל מייצרת את המוחות הטובים בעולם, ואנו, כפירמה וכאינדיבידואלים, מאמינים שהיא תמשיך לייצר הזדמנויות למשקיעים גם בעתיד.

1 צפייה בגלריה
מימין שותפה בקרן Ibex ניקול פריאל מנכ"לית לאומיטק תימור ארבל סדרס
מימין שותפה בקרן Ibex ניקול פריאל מנכ"לית לאומיטק תימור ארבל סדרס
מימין: שותפה בקרן Ibex ניקול פריאל, מנכ"לית לאומיטק תימור ארבל־סדרס. ארבל־סדרס: "גם באקזיטים המצב של התעשיה בשפל"
(צילומים: טל שחר, Elisa Szklanny)

"גם באקזיטים המצב של התעשייה בשפל, כאשר בכל הרבעון האחרון היו אקזיטים במיליארד דולר בלבד לערך. על פי IVC,‏ 23 אקזיטים של חברות הייטק ישראליות התבצעו ברבעון הראשון של 2023 והסתכמו ב־1.087 מיליארד דולר. את עסקאות המיזוגים והרכישות הובילו ארבע עסקאות מעל ל־100 מיליון דולר כל אחת, שהיו אחראיות על 85% מסך האקזיטים ברבעון החולף. רק שתי הנפקות ראשוניות התבצעו ברבעון הראשון, שגייסו 18 מיליון דולר. האקזיטים הם הדלק של תעשיית ההייטק וללא אקזיטים משמעותיים לא יזרום כסף חזרה לקרנות וליזמים אשר רואים פרי לעמלם. אקזיטים קטנים או מחיקת חברות עלולים להיות תופעה בולטת בשנה הקרובה, כאשר הרבה חברות ייאלצו לבחור מכירה בסכום נמוך מהגיוסים שלהן על פני סגירה".