הפיטורים של 2025 אינם משבר - הם שינוי פרדיגמה
בכל שנה בדצמבר אנו עדים לגל של קיצוצים בהייטק. אבל סוף 2025 מסמן משהו אחר. לא עוד תיקוני תקציב או סגירת פרויקטים כושלים, אלא שינוי מבני שמתחיל לחלחל לכל שוק העבודה. העובדה שכ-1,800 עובדי הההייטק הישראלי פוטרו בחודש אחד בלבד היא לא ״עוד חורף קשה״. זהו קו פרשת המים בין עולם תעסוקה ישן - לזה שהבינה המלאכותית מעצבת.
אמזון פיטרה 14 אלף עובדים; מיקרוסופט צמצמה כ-7,000; אוטודסק חתכה 1,350 איש; Salesforce פיטרה אלפים. וכולן מציינות במפורש את אותה הסיבה: התארגנות מחדש לעידן שבו AI לא רק מייעל עבודה - אלא מבטל אותה. כל זה לא התרחש בעקבות משבר כלכלי או קריסת ביקושים, אלא בגלל שינוי אסטרטגי טכנולוגי. במילים אחרות: אם בעבר עובדים סבלו מפיטורים בגלל המקרו, היום הם סובלים בגלל האלגוריתם.
לפי Pew Research Center, למעלה ממחצית מהעובדים בארה״ב מודאגים מההשפעה של AI על עתידם התעסוקתי, ו-32% סבורים שהוא יפחית עבורם הזדמנויות. לפי הסקר האחרון של רויטרס - 7 מתוך 10 אמריקאים חושבים ש-AI הולך להחליף את העבודה שלהם לצמיתות.
הפחתת ההזדמנויות הזו ניכרת בההיעלמות ההולכת וגוברת של תפקידים שהיוו במשך שנים את נקודת הכניסה לשוק העבודה: אנליסטים מתחילים, אנשי שירות לקוחות, נציגי מכירות, אנשי QA ותפקידי מוצר שאינם בליבת הפיתוח; כל אותם מקצועות שמערכות AI כבר מסוגלות לבצע חלק ניכר מהם.
לפי דו״ח Future of Jobs של ה-World Economic Forum - עד 2030, כ-22% מהמשרות בעולם ישנו את אופיין; 170 מיליון משרות חדשות ייווצרו, אך 92 מיליון ייעלמו. לכאורה - מאזן חיובי, אך בפועל מדובר בשני שווקים שונים: אחד נולד, אחד מת. מועסקים שאיבדו את מקום עבודתם אינם בהכרח האנשים שהספיקו להכשיר את עצמם למקצועות החדשים שיפתחו.
ודווקא כאן נכנס הנתון הדרמטי והמפתיע ביותר. לפי ה-U.S. Census Bureau, מספר בקשות פתיחת העסקים החדשים בארה"ב זינק בכ-124 אלף מתחילת השנה ועד אוגוסט, ביחס לשנה שעברה. לפי נתוני Tailor Brands, יותר מרבע מהעסקים שנפתחים מציינים שה-AI היה הסיבה שהביאה אותם לצאת לדרך עצמאית. זהו אחד הגידולים החדים שתועדו, והוא לא נובע מפרץ אופטימיות יזמית, אלא מחשש קיומי: מאות אלפי מפוטרים שמבינים שמה שהיה פעם ״תעסוקה יציבה״ הפך למונח ריק. מי שאינו יכול לסמוך על המעסיק - מנסה לבנות לעצמו מקור הכנסה שאינו תלוי באחרים.
השאלה שחוזרת בכל שיחה שאני מנהל עם הורים לילדים בגילאי 20 עד 25 היא ״מה להגיד לילד שלי ללמוד״. בעשור האחרון, העתיד הבטוח שבעבר סימנו לימודי משפטים או חשבונאות - התחלף בהנדסת תוכנה. אלא שתפקידי כניסה נחתכים, והמסלול הקלאסי של צבא או תואר שמובילים לתפקיד ג׳וניור - מתחיל להישחק. כמו בכל מהפך, גם זה יתייצב, והמסלולים יחזרו להיות ברורים יותר בעוד עשור. אבל מי שנכנס לשוק העבודה בשלב הנוכחי מוצא עצמו בבלבול אמיתי. אז מה עושה מי שלא סיים ביחידה טכנולוגית מובחרת ולא נולד להורים שיכולים לסדר עבודה ראשונה? לפי המגמות, מתחילים להסתמן שלושה נתיבים.
בצד אחד של מודל סיכון מול תגמול - נמצאים מקצועות פיזיים מבוססי נוכחות, כמו חשמל, אינסטלציה, בנייה ותחזוקה. הקמה והרחבה של תשתיות מחשוב ובינה מלאכותית מייצרות ביקוש אדיר לעבודה פיזית שלא ניתנת לאוטומציה. הנתיב השני הוא הטמעת AI בארגונים גדולים. בזמן שחברות טכנולוגיה נעות מהר, ארגונים מסורתיים כמו בנקים, חברות ביטוח ותעשייה כבדה נדרשים לשינוי עמוק - אך חסרים את האנשים שיודעים לבצע אותו. הנתיב השלישי הוא יזמות, ולא בהכרח טכנולוגית. ישראל מובילה במספר היזמים לנפש, ולא בכדי. והיום, יותר מתמיד, קל יותר להפוך רעיון למציאות. בינה מלאכותית מצמצמת דרמטית את עלויות הכניסה ומאפשרת לבנות שירות, מוצר או מקור הכנסה עצמאי במהירות ובגמישות.
נכון, AI מייצר חלל עמוק שאליו נופלים מאות אלפים, ויש סיבות טובות לתסכול. מערכות החינוך והרווחה לא הקדימו להסתגל, וייקח להן זמן להשלים את הפער. אבל כמו בכל שינוי, לצד אי הוודאות - נוצרת גם תנועה חדשה. העתיד בחמש השנים הקרובות יהיה שייך לא למי שנאבק בשינוי, אלא למי שמשכיל להבין את הכללים החדשים ומוכן לשחק לפיהם.
יהלי סער הוא מייסד ומנכ"ל Tailor Brands
