לא רק דיפנס וסייבר: התחומים שיהיו מבוקשים בהייטק בעקבות המלחמה
גיימינג, אדריכלות חכמה ותקשורת - כמו כל משבר גדול, גם המלחמה עם איראן עשויה להפוך לזרז לצמיחת טכנולוגיות חדשות, להתפתחות מואצת של תחומים קיימים ולהולדת יוזמות שמגיעות מהשטח
תמיד אומרים שכל משבר הוא גם הזדמנות. המלחמה עם איראן, שממדיה והשלכותיה עדיין לא ידועים, ללא ספק עומדת בקריטריונים של משבר - וככזה, אולי גם של נקודת מפנה. במשברים כלכליים קודמים, בקורונה, ואפילו במלחמה המתמשכת בעזה - לצד הקושי נוצרו גם הזדמנויות: סטארט-אפים קמו, אחרים עשו פיבוט, ואפילו רכשו את המתחרים. באותם משברים אנשים עשו שינויי קריירה, למדו תחומים חדשים, הקימו עסקים וצמחו מתוך הקשיים.
שאלנו שותפים בקרנות הון סיכון המשקיעות בתחומים ובשלבים שונים היכן נמצאות ההזדמנויות של עולם ההייטק הישראלי נוכח המשבר, אלה שאולי אינן מובנות מאליהן.
"בעוד הקונפליקט המתמשך בין ישראל לאיראן מציב אתגר קיומי ממשי, הוא גם מאיץ טרנספורמציה עמוקה באופן שבו מדינת ישראל תופסת חדשנות – מהשוק האזרחי ועד הביטחוני", אומר מורן צ'מסי, שותף מנהל ב-Amplefields Investments. לדבריו, דווקא מתוך המצוקה והלחץ, נולדת תעשייה חדשה: 'Resilience Tech' – חדשנות אזרחית-ביטחונית שמחברת בין טכנולוגיה, חוסן לאומי וכלכלה".
המלחמה החדשה, בצל המלחמה המתמשכת תקשה על יזמים לגייס כסף בטווח הקצר, אומר רז מנגל, שותף בקרן גרינפילד פרטנרס. "למרות שידינו על העליונה סביר שמשקיעים בעולם יהיו יותר שמרניים עד שהמצב יתחיל להרגע", הוא אומר. עם זאת, בטווח הרחוק יותר, יהיה קל יותר.
"היזמות והטכנולוגיה הישראלית קיבלו רוח גבית אדירה, גם אם אלו יזמים שאינם פועלים בתחומי הדיפנס או הסייבר, ופונים לתחומים כמו AI, דאטה, תשתיות טכנולוגיות, ודיפ-טק. משקיעים יודעים שיזמים ישראליים שרתו בצבא, הם מבינים את האיכות של החומר האנושי שיש בצה"ל והתעשייה פה כבר הוכיחה בשנתיים האחרונות את החוסן העצום שלה. זה יקל על יותר אנשים לצאת לקריירת יזמות ולגייס כסף", הוא אומר.
התייעלות כלכלת המלחמה
בעוד שהמלחמה עם איראן מראה עליונות של טכנולוגיות הדיפנס הישראליות, העלויות הגבוהות שלה מדגישות את הצורך בהתייעלות - שפותחת פתח לחדשנות טכנולוגית. "כלכלת המלחמה צריכה להתייעל: מטילים שעולים עשרות מיליונים - לטכנולוגיה כמו לייזר וסייבר שכמעט ולא עולות כסף", אומר שי מישל, שותף מנהל בקרן ההשקעות Merlin Ventures. מדינה שתשלוט בטכנולוגיה זולה ויעילה תוכל להילחם לאורך זמן ולשמר תעשייה מתפקדת. "אם תהיה בידי המדינה הטכנולוגיה המתאימה לכך, העול הכלכלי יירד ממנה כי תהיה אפשרות להמשיך ולהפעיל את הכלכלה", הוא אומר.
אלו התחומים שעשויים להפוך למבוקשים בעקבות המלחמה:
הגנת עורף חכמה - בינה מלאכותית בזמן אמת
"החזון של 'כיפת ברזל דיגיטלית' לעורף כבר הופך למציאות", אומר צ'מסי. "מערכות מבוססות בינה מלאכותית מתוכננות לנהל בזמן אמת תרחישי חירום - מנתבות אזרחים למקלטים פנויים, מחשבות עומסים בבתי חולים, ומפזרות אוכלוסייה תוך התאמה ליכולות קליטה בשטח".
לדבריו, חברות סטארט-אפ ישראליות מפתחות כלים שמבוססים על דאטה עירוני, תחזיות בזמן אמת, ושילוב עם מערכות התרעה ביטחוניות – זהו שוק חדש שמגלם גם פוטנציאל כלכלי וגם ערך לאומי.
תקשורת
"בימים האחרונים ראינו תחום משמעותי שמי ששולט בו שולט בהרבה מהיבטי המלחמה והוא - התקשורת. הדוגמא לך היא Starlink של אילון מאסק לספק אינטרנט בכל מקום", אומר מישל. במלחמה הנוכחית עם איראן הודיע אילון מאסק כי הוא מפעיל את מערך האינטרנט של סטארלינק במדינה על מנת לספק חיבור לאזרחים תוך עקיפת הצנזורה של המשטר. במלחמת רוסיה אוקראינה ביקשה אוקראינה ב-2022 להפעיל את Starlink וכך הצליחה לשקם את התקשורת במהלך המלחמה. השירות שימש הן את הכוחות הצבאיים והן את האזרחים כולל לשימוש ברחפנים ותחזוקת תשתיות חיוניות.
"העובדה שיש יכולות טכנולוגיות לחברה אמריקאית ולתת אינטרנט גם שהממשל סוגר אותה זה שיבוש ענק ויתרון גדול. טכנולוגיות בתחומים האלה ילכו ויתפתחו במיוחד בתקופה הקרובה", הוא אומר.
גיימינג
תחום מפתיע שנהנה מרוחות גבית במצב הנוכחי הוא הגיימינג. היסטורית, גיימינג נחשב לתחום שפועל בניגוד למחזור הכלכלי – בזמני משבר, בין אם כלכליים או גיאופוליטיים, אנשים נוטים לבלות יותר זמן בבית, ופונים למשחקים כמפלט, לצורכי קהילה ולהפגת מתחים. התוצאה היא מעורבות גוברת, עלייה בהוצאות בתוך המשחקים ודינמיקת רכישת משתמשים נוחה יותר למפיצים ולפלטפורמות.
"באופן כללי, ניתן לומר שהמשקיעים מרגישים כעת יותר בנוח, כיוון שסיכון שבעבר היה קשה לכמת – הסיכון למלחמה עם איראן – התממש, וישראל הוכיחה עמידות. לכן, הסיכון הזה נחשב כעת למתון יותר בכל הנוגע להשקעות חדשות", אומר ברק רבינוביץ', שותף מנהל בקרן הון הסיכון F2.
בישראל, אקוסיסטם הגיימינג נמצא בעמדה טובה במיוחד להפיק תועלת. המדינה נחשבת כבר היום למעצמה עולמית בתשתיות גיימינג ומונטיזציה – עם חברות כמו Playtika, Moon Active ו-Overwolf שמובילות את התחום. כך למשל, Playtika מייצרת הכנסות שנתיות של מעל 2.5 מיליארד דולר, ו-Coin Master של Moon Active חצה את רף ה-2 מיליארד דולר בהוצאות שחקנים מצטברות. זה לא רק בידור – מדובר בתעשייה עשירה בנתונים והכנסות, שממשיכה לשגשג גם כששווקים אחרים מתכווצים.
"מזווית הון סיכון, אנו מזהים הזדמנויות ייחודיות להשקיע ביזמים ישראלים שמפתחים כלים לגיימינג מהדור הבא, מנועי תוכן מבוססי בינה מלאכותית ופלטפורמות מולטיפלייר בזמן אמת – לרוב עם צוותים רזים יותר וכלכלה הניתנת להרחבה. למעשה, אחת ההשקעות החדשות שלנו מבוססת על שימוש בנתוני משחקים ולמידת מכונה ליצירת פרסומות וידאו אוטומטיות המותאמות לכל שוק, תוך הפחתת עלויות רכישת משתמשים והגברת המרות", הוא אומר.
טכנולוגיות נדל"ן (Prop-Tech)
"נדל״ן מסחרי ממוגן יהפוך להיות הדבר החם הבא, והביקוש הגובר לחללים ממוגנים – חניונים, מרתפים, מבני חירום – הוא רק קצה הקרחון", אומר צ'מסי. החדשנות האמיתית טמונה בשילוב מערכות נדל”ן חכמות:
לדוגמא, חיישנים שמנטרים תפוסה ומזרימים מידע למערכות ניהול עירוניות; מבנים מודולריים שניתן להקים או לפרק תוך שעות; ותכנון אדריכלי שמאפשר “שינוי מצב” – מעבר משימוש שגרתי (למשל חניון או אולם ספורט) לחלל חירום (מקלט קהילתי, מרכז חלוקת ציוד רפואי) בלחיצת כפתור.
"גם כאן, מדובר בשוק צומח עם הזדמנות ליזמים, אדריכלים וחברות טכנולוגיה כאחד", הוא אומר.
GPS
בעקבות התקיפה באיראן דווח בישראל על שיבושים ב-GPS ברחבי הארץ. השיבושים, שנעשים באופן יזום על ידי הצבא כאמצעי התגוננות בעת לחימה, משפיעים על אזרחים שמשתמשים באפליקציות ניווט או אפליקציות להזמנת אוכל. "אם עד עכשיו היה צורך לשבש את ה- GPS לכולם, אני מעריך שבתקופה הקרובה יפתחו טכנולוגיות שיאפשרו לשבש באופן ספציפי רק למי שמכוונים אליו ולא לכולם באופן הפוגם באיכות החיים", אומר מישל.
שימוש דואלי: מהצבאי לאזרחי ולהיפך
"אנחנו רואים דפוס שהתפתח במהלך המלחמה ויתעצם עכשיו במלחמה מול איראן: חברות שפיתחו טכנולוגיה מסחרית מוסיפות לה גם פיתוחים לעולמות הדיפנס - מה שנקרא שימוש דואלי", אומר מנגל. "למשל, חברות בתחום הרכב שמוסיפות את הפיתוחים שלהן לעולמות הדיפנס וכן חברות שפונות יותר למכירה לממשלות, לא רק לגופים אזרחיים".
תחבורה ורובוטיקה אוטונומית בשדה הקרב
רובוטיקה ישראלית כבר נמצא בחזית: רחפנים, רכבים אוטונומיים ורובוטיקה צבאית מבצעים היום פעולות שבעבר דרשו סיכון חיי אדם: לחימה מרחוק, פינוי פצועים, איסוף מודיעין והכוונה מדויקת של כוח אש. "ישראל נמצאת בחזית הפיתוח של כלים לא מאוישים שמסוגלים לתמרן בשטח אויב, גם בתנאים משתנים ומורכבים. החזון? שדה קרב חכם שבו מערכות אוטונומיות משתלבות עם קבלת החלטות בזמן אמת – מודל שכבר מושך עניין בינלאומי ומשקיעים זרים", אומר צ'מסי.
פתרונות 'מהשטח'
"כמו שראינו מאז פרוץ המלחמה בעזה, כשאנשים יתחילו לחזור מהפעילות בחזית, הם יחזרו עם בעיות שדורשות פתרון ולענות על צורך שהם ראו בשטח", אומר אלון קנטור, שותף בקרן 10D המוביל השקעות בתחום הדיפנס. לדבריו, במידה והמערכה מול איראן תתארך, נראה שנוצרות אינטראקציות עם המגזר העסקי במקביל למלחמה. "כפי שראינו שהמשרתים בעזה פיתחו במקביל למלחמה פתרונות כגון ראייה ממוחשבת, פתרונות אנרגיה, פתרונות בתחום הרחפנים ועוד".
הידע הנצבר בשדה הקרב אשר מיתרגם ליזמות טכנולוגית הפכו את ישראל למעין עמק הסיליקון של הדיפנס-טק, אומרת ליטל לשם, מייסדת-שותפה בקרן Protego המתמקדת בהשקעות בדיפנס-טק בלבד. "המערכה מול איראן מציפה ביתר שאת את התלות הגדלה של מדינות, בעיקר של מדינות המזרח התיכון, בחדשנות טכנולוגית ביטחונית כדי לשמור על יציבות, הרתעה וריבונות. היזמים הישראלים פועלים במקום שבו איום מבצעי מידי - הופך תוך חודש לפתרון טכנולוגי בר יישום".
הייתרון המרכזי של יזמים ישראלים הוא ההיכרות העמוקה עם השטח: "כשאתה בשטח אתה לא מחפש פתרונות תיאורטיים – אתה צריך טכנולוגיה שעובדת, ומהר. זו בדיוק ההזדמנות שנפתחה ליזם הישראלי שצובר ניסיון ויכולת לעבור מבעיה מבצעית לפתרון יישומי בקצב שאין לו תקדים בעולם".
לעליונות טכנולוגית יש ערך אסטרטגי לא רק עבור ישראל במערכה הנוכחית מול איראן, אלא עבור שותפותיה באיזור - ממשלות וצבאות זרים.
"מדינות רבות שחלקן היו עוינות בעבר מבקשות ללמוד מישראל, לשתף פעולה, ולרכוש פתרונות שאי אפשר להשיג בשום מקום אחר. החל ממערכות יירוט מבוססות AI, דרך פתרונות תקשורת מבצעית ועד למודיעין מבוסס דאטה".
