בין פסיכולוג, עו"ד ו-ChatGPT: האם שיחה עם בינה מלאכותית צריכה להיות חסויה?
סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, אמר בסוף השבוע האחרון שאין חיסיון משפטי על שיחות עם ChatGPT. כעת עולה השאלה האם הגיע הזמן לקבוע כזה?
הבינה המלאכותית חדרה לכל היבט בחיינו, והפכה לחלק בלתי נפרד מהשיח הטיפולי, האישי ואף המשפטי של רבים. אך האם התקשורת שלנו עם בינה מלאכותית כמו ChatGPT יכולה להנות מהגנת חיסיון משפטי? התייחסות לשאלה זו ניתנה לאחרונה מפי לא אחר מסם אלטמן, מנכ"ל OpenAI.
בסוף השבוע האחרון התראיין סם אלטמן לפודקאסט "This Past Weekend w/ Theo Von" והעלה חשש משמעותי הנוגע לשימוש ב-ChatGPT. אלטמן הדגיש כי "אין חיסיון משפטי על שיחות עם ."ChatGPT אמירה שהציתה שיח ער ברשתות סביב סוגיית הסודיות בשיחות עם בינה מלאכותית.
הבהרתו של אלטמן מדגישה את ההבדל הבסיסי שבין שיחות עם ChatGPT לבין תקשורת המוגנת תחת חסיונות מוכרים, המעוגנים גם בדין הישראלי, כגון החיסיון שבין פסיכולוג למטופל (עדות פסיכולוג) המעוגן בסעיף 50 לפקודת הראיות, החיסיון שבין רופא ופציינט המעוגן בסעיף 49 לפקודה, החיסיון של כהן דת שמעוגן בסעיף 51 לפקודה והחיסיון שבין עורך דין ללקוח המעוגן בסעיף 48 לפקודה .וכך, בעוד שחסיונות אלה ודומיהם קבועים מפורשות בחוק או בפסיקה (כגון החיסיון העיתונאי) ומקורם באינטרסים שנחשבים ראויים להגנה, הרי שהתקשורת עם ChatGPT אינה זוכה כיום להגנה כאמור.
כך, מעל לכל, משתמשים העושים שימוש בצ'אט לצורך משפטי, להתייעצות רפואית או לכל עניין רגיש אחר, חייבים להביא בחשבון את העובדה כי דיאלוגים שכאלה, אם ישמרו וייחשפו, יוכלו לשמש כראייה נגדם בהליכי חקירה, בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים.
השאלה המתבקשת היא האם יש הצדקה לקבוע חיסיון שיחול על תקשורת עם הצ'אט ואם כן, האם חיסיון זה יחול רק על תקשורת מסוג מסוים ולא על תקשורת מסוג אחר.
לכאורה ניתן להעלות טיעונים שובי לב לעניין זה. במה שונה ייעוץ משפטי שניתן על ידי הצ'אט מייעוץ משפטי שניתן על ידי עורך דין? מדוע "טיפול" פסיכולוגי במדיום זה אינו ראוי לחסות תחת החיסיון? טיעונים מסוג זה מקבלים משנה תוקף נוכח היכולת הגבוהה שמציגים הכלים החדשים בכל התחומים הרלבנטיים, יכולת שנתמכת במחקרים ובנתונים שמראים שהצ'אט עובר את מבחני הלשכה של עורכי הדין ומבחני ההסמכה של הרופאים באחוזי הצלחה גבוהים משל בני האנוש, ואף שלטיפול פסיכולוגי על דרך שיחה עם הצ'אט יכולה להיות השפעה חיובית על המטופלים.
אין לנו ספק, שבקרוב תעלנה הצעות לקביעת חסיונות, בחקיקה, בתקנות או בפסיקה, לשם הגנה על תקשורת עם הצ'אט. איננו פוסלים את הרעיון לחלוטין אבל יש לזכור, שעקרון העל המשפטי אמור להיות הצורך בבירור האמת. חיסיון אמור להיות חריג שבחריגים שאין להכיר בו אלא במקרים שבהם אינטרס מובהק וחשוב במיוחד המחייב זאת. לא במקרה לא חל חיסיון משפטי על חיפושיו של אדם במנוע חיפוש, על חומרים שהוא כותב למגירה או על מחקר משפטי שערך בעצמו.
וכך השאלה האמיתית שיהא צורך לברר היא במה שונה השימוש בצ'אט מכל אחת מהדוגמאות האמורות ומרבות אחרות. דרך אחת לנסות להשיב לשאלה זו תהיה דרך ההכרה בכך שמקורם של רבים מהחסיונות באישיותו של הצד שאיתו מתקיימת התקשורת: עורך דין, רופא, פסיכולוג, כהן דת, עיתונאי וכד'. מדובר באדם, צד שלישי, בעל תפקיד, בעל הסמכה לרוב, הנהנה מהכרה רשמית כזו או אחרת. וכך השאלה האמיתית מתקשרת לשאלה רחבה יותר – מתי, אם בכלל, תקבל הבינה המלאכותית מעמד משפטי מן הסוג הניתן לבני אדם. מעין אישיות משפטית נפרדת אשר, בהקשרנו, תוכל אף להנות ממעמד הדומה למעמד הניתן לכל אחד מבעלי המקצוע שצוינו קודם לכן.
עו"ד יעקב אנוך הוא ראש מחלקת M&A ומוביל תחום AI במשרד פירון. עו"ד יובל נקר הוא עורך דין במחלקת M&A במשרד פירון
