סגור
צעדה לצומת קפלן תל אביב הפגנה הפגנת מפגינים מפגינות מחאה מחאת מוחים מוחות דגלים דגלי ישראל מהפכה משפטית
הפגנה נגד ההפיכה המשטרית. לצעדי החקיקה של הממשלה יש מחיר (צילום: REUTERS/Nir Elias)

פרשנות
המחיר הכלכלי של ההפיכה המשטרית: כולם יחטפו, והאזרחים ישלמו הכי הרבה

נגידי הבנקים המרכזיים מעריכים כי האינפלציה טרם נכבשה והריבית תמשיך לעלות. אבל בניגוד לעמיתיו בעולם, נגיד בנק ישראל פועל באפלה ותחת מתקפות יומיומיות שמקשות עליו לבצע את תפקידו. את מחיר חוסר היציבות נשלם אנחנו

בימים האחרונים המשיכו להיערם נתונים ואירועים המרמזים כי הסיפור של האינפלציה העולמית רחוק מלהסתיים. כלומר, למרות ההפוגה הזמנית שראינו, יש צפי להמשך. הכוחות האינפלציוניים לא נרגעו, והכוחות הדפלציוניים (מחירי הסחורות בכלל והמזון בפרט) שסיפקו תקווה להרגעה בהעלאות הריבית – נחלשים. כלומר, הריבית תעלה ותישאר גבוהה מעבר למצופה. החדשות רעות במיוחד לישראל: אנחנו נחטוף יותר. שכן אנחנו משלמים "תוספת הפיכה משטרית".
1. "האינפלציה אכן החלה לרדת מרמות השיא כמעט בכל מקום, אבל העבודה של הבנקים המרכזיים רחוקה מלהסתיים. למרות ההידוק המוניטרי האינטנסיבי ביותר שאנו זוכרים זה כמה עשורים, החלק האחרון של המסע להחזרת יציבות המחירים יהיה הקשה ביותר". את הדברים האלה אמר פרופ' אגוסטין קרסטנס, יו"ר ה־BIS (איגוד הבנקים המרכזיים הבינלאומי), המכונה "נגיד הנגידים", לרגל השקת הדו"ח השנתי של הארגון. "הקילומטר האחרון הוא המאתגר ביותר", סיכם.
קרסטנס החליט להרוס את החגיגה שהחלה עם הפסקת העלאות הריבית בארה"ב והכריז: "ההישגים שהושגו עד כה במאבק באינפלציה נובעים בעיקר מהקלות בשרשרת האספקה (שהסתבכו מאוד בזמן הקורונה והקפיצו את מחירי התובלה - א"פ) ומירידת מחירי הסחורות. אבל שוקי העבודה עדיין הדוקים והוכח שקשה מאוד לאלף את הזינוק במחירי השירותים... ייתכן ששיעורי הריבית יצטרכו להישאר גבוהים יותר זמן ממה שהציבור והמשקיעים מצפים. הסיכונים מאי־פעולה נחושה הם לטווח הארוך".
למרבה האירוניה נראה כי ההתפתחויות התיישרו לפי ההערכות והנבואות של כלכלני ה־BIS. הנסיגה של "כוח וגנר" ברוסיה הוסיפה שקט למערכת הפוליטית הבינלאומית אבל עשתה בלגן בשוקי הסחורות: מתחילת החודש מחיר החיטה זינק ביותר מ־30% (הוא התמתן ביומיים האחרונים במקצת) שכן אזור רוסטוב־אוקראינה מרכז את רוב החיטה בעולם. הבעיה עם מחירי הסחורות היא שהם מאוד תנודתיים ולכן אין לבנות על ירידה מתמשכת שלהם לאורך זמן. הם עלולים להפתיע בסביבה של חוסר ודאות וזה בדיוק מה שקרה החודש.
הבעיה של נגידי בנקים מרכזיים בעולם היא שכבר אין דילמה רק בין אינפלציה לצמיחה. כעת יש "טרילמה": עליהם לבחור בין צמיחה, ליציבות מחירים וגם יציבות פיננסית
הבעיה הרצינית ביותר היא עדיין מחירי השירותים. בארה"ב, כמו בישראל, אינפלציית הליבה (האינפלציה ללא מחירי מזון ואנרגיה) גבוהה יותר מהאינפלציה הכללית, שכוללת גם את סעיפי המזון והאנרגיה התנודתיים, שהם אלו שהציתו את הגל האינפלציוני הנוכחי. מדד מאי בארה"ב היה נמוך (0.1%), מה שגרם לאינפלציה הכללית לצנוח ל־4%, אבל המדד ללא אנרגיה ומזון עלה ב־0.4%, בדומה לשלושת החודשים האחרונים. לפיכך, אינפלציית הליבה נותרה גבוהה (5.3%) – פער של 1.3 נקודות אחוז מהאינפלציה הכללית ובוודאי מטווח יציבות המחירים (2%). נכון לאפריל, יותר מ־84% מהאינפלציה בארה"ב מוסברים על ידי ההתפתחויות בשירותים.
באירופה התמונה מורכבת יותר: האינפלציה יורדת, משקל השירותים מזנק, אך למזון ואנרגיה עדיין יש תרומה משמעותית לאינפלציה. המשותף לשני השווקים הוא תנועת המלקחיים שבה נפגשות אינפלציית הליבה והאינפלציה הכללית. ולראיה: אף שבאירופה האינפלציה הכללית עדיין גבוהה יותר מאינפלציית הליבה, ושתיהן יורדות בחודשים האחרונים, הפער ביניהן מצטמצם והגיע ל־1.2 נקודות אחוז, לעומת 5.6 נקודות אחוז באוקטובר האחרון.
2. גם הפעם מי שיקבע את הטון הן הכלכלות המערביות הגדולות, ארה"ב ואירופה, שם מתחילים להתבהר האיתותים מהנגידים. כדאי להתחיל דווקא עם כריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופי (ECB), שאמרה בסוף השבוע בכנס בפורטוגל: "האינפלציה בגוש היורו גבוהה מדי והיא אמורה להישאר כזו לאורך זמן. איננו יכולים להסס". ומיד הוסיפה תובנה מטרידה: "אופיו של אתגר האינפלציה בגוש היורו משתנה. עקשנות האינפלציה נגרמת מהעובדה שהיא מפלסת את דרכה במשק בשלבים, כאשר הסוכנים הכלכליים השונים מנסים לגלגל את העלויות זה על זה".
זו דינמיקה מסוכנת. הריבית באירופה עומדת על 4% כאשר השוק מתמחר לפחות עוד שתי עליות ריבית. "אנחנו צריכים לתקשר בצורה ברורה שנישאר ברמות האלה כל עוד צריך", אמרה לגארד, שאימצה את הטון הכי ניצי מבין הנגידים. האינפלציה שם גבוהה מאוד: מעל 6% כאשר היעד הוא של 2%.



גם הנגיד האמריקאי ג'רום פאוול שיגר איתותים חזקים על חידוש העלאות הריבית – לפחות עוד שתיים לפי ההערכות המעודכנות של השוק. זאת, אחרי ההפסקה שלקח ב־15 ביוני כשהחליט להותיר את הריבית ללא שינוי על 5.25%-5%. פאוול הרחיק לכת והדגיש כי המאבק באינפלציה יכול לקחת שנים. האזהרות שזה לא הסוף היו כתובות על הקיר, אבל נתונים שהצטרפו בשבועיים האחרונים לא משאירים ספק. לא הריבית הגבוהה ולא משכה הארוך מקררים מספיק את הכלכלה האמריקאית כדי להוריד את אינפלציית הליבה. בשבוע שעבר התפרסם בארה"ב מדד אמון הצרכנים – שמודד את מצב הרוח הכלכלי הלאומי. מדד זה שבר שיא של 17 חודשים והגיע לרמה שנרשמה בינואר 2022 ושיקפה את האופטימיות של אחרי משבר הקורונה. גם נתוני מכירת בתים חדשים משקפים אופטימיות. אחרי ירידות, המגמה התהפכה ושיעור העלייה השנתית קפץ ל־12.2%. גם הבנייה של בתים חדשים זינקה במאי ב־21.7% לעומת אפריל. כאשר מוסיפים להתעוררות של שוק הנדל"ן האמריקאי את הנתונים על שוק העבודה, מבינים את מה שרוב הכלכלנים הפנימו כעת: לא רק שלא צפויה נחיתה קשה לכלכלה הגדולה בעולם, אלא שכלל לא בטוח שצפויה נחיתה כלשהי. בעקבות הנתונים, כלכלני גולדמן זאקס העלו את תחזית הצמיחה ב־0.4 נקודות אחוז לרמה של 2.2%.

2 צפייה בגלריה
ג'רום פאוול
ג'רום פאוול
הנגיד פאוול. "האינפלציה תישאר גבוהה"
(צילום: EPA/JIM LO SCALZO)
כדאי להסתכל גם על הבנק המרכזי האנגלי (BOE), שם הנגיד אנדרו ביילי הפתיע את השוק, והזניק את הריבית ב־0.5%. האנליסטים חזו העלאה של 0.25% בלבד. הוא הסביר: "אנחנו חייבים לעשות את העבודה שלנו – להוריד את האינפלציה". באנגליה האינפלציה הגיעה במאי ל־8.7%, אך מה שהטריד את הנגיד היה עליית אינפלציית הליבה – מעל 7%, הגבוהה ביותר מאז 1992.
3. הבעיה הגדולה של כל הנגידים היא שכבר אין דילמה מוניטרית - מצב שבו הבנקאים המרכזיים חייבים לתעדף בין אינפלציה לצמיחה, אחד על חשבון השני. כעת יש "טרילמה" (Trilemma): הם צריכים להחליט בין צמיחה (יציבות תעסוקה), אינפלציה (יציבות מחירים) או יציבות פיננסית. "קיים סיכון מהותי ללחץ פיננסי נוסף כאשר המערכת הפיננסית נאלצת להסתגל לסופו של העידן של הריבית האפסית", הזהיר קרסטנס. לדבריו, הבנקים המרכזיים מעלים ריבית כאשר ברקע החובות ומחירי הנכסים הגבוהים, מורשת של נטילת סיכונים בשווקים הפיננסיים בתקופה של ריבית נמוכה. "קריסת בנקים בתחילת 2023 היתה הדוגמה הבולטת ביותר להתממשות של אותם סיכונים, אך לבטח רחוקה מלהיות היחידה. מינוף יתר שלא נראה לעין ונזילות לא מתאימה במגזר הפיננסי החוץ־בנקאי מהווים נקודת תורפה נוספת למערכת. אם הבנקים המרכזיים יצטרכו להעלות ריבית או למשך זמן ממושך יותר כדי להשיג יציבות מחירים, הסיכון ללחץ פיננסי יגדל", אמר.
4. מי ששמע את הדברים האלה היה יו"ר קבוצת הכלכלות הקטנות והפתוחות (Small Open Economies - SOE) ב־BIS, שישב על הבמה המרכזית בבאזל בין לאגארד לקרסטנס. זהו פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. המצב שלו לכאורה פשוט יותר, אך למעשה הרבה יותר מורכב. הסיבה לפשטות לכאורה היא כי הנתונים המאקרו־כלכליים "היבשים" של המשק הישראלי לא משקפים דרמה גדולה בכל הקשור ליציבות הפעילות הריאלית (צמיחה), יציבות המחירים (אינפלציה) והיציבות הפיננסית. זה לא שאין תמרורי אזהרה, אבל אין "תרחישים קיצוניים". עם זאת, חוסר היציבות שמגיע מהזירה הפוליטית והגיאו־פוליטית משבש כל יכולת חיזוי, תכנון וביצוע. זה מה שהופך את עבודת הנגיד לכמעט בלתי אפשרית ומכאן המסקנה כי בסופו של דבר המשק הישראלי עלול לחטוף חזק.
הבעיה היא שהדולר משתולל לפי ההחלטות חסרות האחריות של הממשלה. שער החליפין הוא מתדלק מרכזי של האינפלציה. כל 1% פיחות גורם לעלייה של 0.2 נקודות אחוז באינפלציה
יש האטה ניכרת בפעילות הריאלית – אך אין מיתון ואין חשש למיתון. נכון שיש ירידה דרמטית בהייטק, האטה ניכרת בפדיון הכללי של המשק (בעיקר בגלל הירידה בבנייה) וקיפאון בייצור התעשייתי, אך מנגד שוק העבודה הישראלי הדוק מאוד והאבטלה "תקועה" כמו יתד סביב רמת שפל היסטורית (3.7%-3.5%) זה חודשים רבים. גם הייצור התעשייתי מעל רמת הפוטנציאל של המשק (קו המגמה ארוך הטווח), כמו גם הפדיון של ענף המידע והתקשורת (הרבה הייטק) והמסחר.
המשק הישראלי צומח על רקע הזינוק ב־2022, אז הצמיחה היתה עצומה ועוצמתית בכל קנה מידה. ב־2023 הצמיחה תרד. התחזיות נעות בין 2.5% ל־2.9%, נמוך מהפוטנציאל. השאלה היא מה יהיה ב־2024, וזה מביא אותנו לסוגיית היציבות הפוליטית וההפיכה המשטרית.
2 צפייה בגלריה
כנס מטרו 2023 פרופ' אמיר ירון נגיד בנק ישראל
כנס מטרו 2023 פרופ' אמיר ירון נגיד בנק ישראל
הנגיד ירון. התמודדות עם מתקפות פוליטיות
(צילום: אוראל כהן)
האינפלציה למשל נמצאת תחת שליטה והיא יורדת (4.6%), אך היא גבוהה (הרבה מעל הגבול העליון של טווח יציבות המחירים – 3%). מתחילת השנה אינפלציית הליבה גבוהה מהאינפלציה הכללית, והפער הולך וגדל והגיע ל־0.7 נקודות אחוז. כלומר, גם בישראל רוב האינפלציה היא במחירי השירותים. הבעיה הגדולה שהדולר משתולל כל שני וחמישי בהתאם לטרלולים של הממשלה כאשר שער החליפין הוא המתדלק הגדול ביותר של האינפלציה. למרות ההמלצות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' "להתנתק מהדולר", הכלכלה פחות מקשיבה לו. בעשרת הימים האחרונים, הדיבורים על האצת ההפיכה הביאו לפיחות חד של 3.5% בשקל מול הדולר, כאשר לפי בנק ישראל כל 1% פיחות גורם לעלייה של 0.2 נקודות אחוז באינפלציה.
המסקנה היא כי העלאות הריבית יימשכו והריבית תישאר גבוהה זמן ממושך גם בישראל. העובדה שהממשלה הנוכחית מתחילה רק כעת לטפל ביוקר המחיה (אחרי אישור תקציב וחוק ההסדרים) לא מרגיעה ומבשרת כי ההתייקרויות במוצרים הסחירים, לרבות מזון, יכולות להאיץ שוב את האינפלציה הכללית. המערכת הפיננסית של ישראל יציבה מאוד יחסית אך ההידוק המוניטרי שמבצע בנק ישראל ישפיע גם על היציבות הפיננסית.
ההתקפות החוזרות ונשנות מצד חברי ממשלה על המערכת הבנקאית, שעשתה הכל כדי להביא את זה על עצמה, שר אוצר שרוצה עכשיו גם לקבוע את הריבית וממונה על התחרות שגילתה פרצה לפקח על הבנקים, רק מוסיפים עוד כאב ראש וחוסר יציבות פיננסית לנגיד, שחייב להתמודד עם אותה "טרילמה". אבל בניגוד לעמיתיו בעולם, הוא פועל באפלה מוחלטת ובכל יום נאלץ להתגבר על הצעות ומתקפות חסרות אחריות חדשות. יש לכל זה מחיר, ומי שישלם אותו הם אזרחי ישראל.