גלנט: "ממשל צבאי בעזה יעלה בדם ומחיר כלכלי כבד"
גלנט: "ממשל צבאי בעזה יעלה בדם ומחיר כלכלי כבד"
שר הביטחון תקף את המדיניות שמקדם רה"מ נתניהו ברצועת עזה וקרא להקים אלטרנטיבה שלטונית בדמות שליטה פלסטינית בליווי כוחות בינלאומיים: "סופה של המערכה הצבאית - המעשה המדיני". גלנט תקף גם את סמוטריץ', שמעכב עסקאות רכש של מטוסים בתגובה לסירובו לכנס את הוועדה לבחינת תקציב הביטחון: "זה מסוכן"
שר הביטחון יואב גלנט יצא הערב (ד') בתקיפות נגד המדיניות אותה מקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו ברצועת עזה וקרא להקים אלטרנטיבה שלטונית בדמות שליטה פלסטינית בליווי כוחות בינלאומיים. לפי גלנט, בהיעדר חלופה שלטונית ייוותרו רק שתי אפשרויות גרועות - שלטון חמאס בעזה או שלטון צבאי ישראלי בעזה: "אי החלטה כמוה כבחירה באחת משתי החלופות הגרועות. היא תשחוק את ההישג הצבאי, תפחית את הלחץ על חמאס ותחבל בסיכויים להגיע למתווה לשחרור החטופים".
גלנט הוסיף כי הוא מעלה את הנושא עוד מאוקטובר אך לא קיבל על כך תשובה והתוכנית לא נדונה: "סופה של המערכה הצבאית - המעשה המדיני. היום שאחרי חמאס יושג רק על ידי שליטה של גורמים פלסטיניים בליווי בינלאומי שיהוו חלופה שלטונית לחמאס. זה לפני הכל אינטרס ישראלי".
עוד הוסיף גלנט כי משטר צבאי הוא חלופה מסוכנת למדינת ישראל - אסטרטגית, ביטחונית וצבאית. לטענת גלנט, "אנחנו ניצבים בפני איום ביטחוני רב-זירתי במשאבים נתונים. לצה"ל יש אתגרים אסטרטגיים גדולים בזירות קרובות ורחוקות, ועלינו לשמר מוכנות בהתאם. ממשל צבאי בעזה יהפוך למאמץ הביטחוני הצבאי והראשי של מדינת ישראל בשנים הבאות על חשבון הזירות הדומות. הוא יעלה בדם וקורבנות רבים ללא תכלית ויביא גם למחיר כלכלי כבד. לא אסכים להקמת ממשל צבאי אזרחי בעזה".
בתגובה לדברי גלנט אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אני לא מוכן להחליף את חמאסטן בפתחסטן. אחרי הטבח הנורא ב-7 באוקטובר הנחיתי להשמיד את חמאס. לוחמי צה"ל וזרועות הביטחון נלחמים על כך. כל עוד חמאס נשאר על כנו - אף גורם אחר לא ייכנס לנהל את עזה אזרחית, בוודאי שלא הרשות הפלסטינית. 80% מהפלסטינים ביהודה ושומרון תומכים בטבח הנורא של 7 באוקטובר. הרשות הפלסטינית תומכת ומממנת טרור. לכן התנאי הראשון להכשיר את הקרקע לגורם אחר הוא לחסל את חמאס ולעשות זאת בלי תירוצים".
"אי אפשר לקיים רמת ביטחון קבועה עם תקציב הולך ויורד"
בשלב השאלות התייחס השר גלנט לכך שהוועדה לבחינת תקציב הביטחון שאמורה לדון בתקציבי הפיתוח של משרד הביטחון שעומדים על עשרות מיליארדי שקלים – טרם הוקמה. במענה לשאלת "כלכליסט" לגבי האם הוא בכלל תומך בהקמה של ועדה משותפת עם משרד האוצר שתבדוק את תקציבי ההתעצמות של מערכת הביטחון, ענה גלנט כי "אני הסכמתי עקרונית לוועדה שתבדוק דברים מסוימים. אבל אם מישהו חושב ששישה או שמונה אנשים שבאים מדיסציפלינות שונות יישבו כמה שבועות או אפילו כמה חודשים ויצליחו לעצב תפיסת ביטחון של מדינת ישראל ונגזרות שקשורות לעניין הזה, זו שגיאה שאין לה מקום והיא דבר לא אחראי". אמירתו של גלנט מצמצמת את האפשרות כי המנדט שיוענק לוועדה, אם תקום, יכלול בחינה של האסטרטגיה הצבאית הנחוצה לשנים הבאות והתאמה של הרכש והתקציב של צה"ל לאתגרים הללו.
"אנחנו נשענים על מה שקרה לפנינו", הוסיף גלנט. "ככה זה עובד שנות דור, עשו את זה הרבה מאוד אנשים לאורך הדרך. בסוף אם אתה מסתכל אם המערכת עובדת – היא עובדת. רוח צה"ל זה חלק מבניין הכוח, זה עובד, מסתערים קדימה. תיקח את הטנק כדוגמה: הטנקים דוהרים בשטח, עוברים בכל מקום, יורים עליהם, חלק מהטילים לא פוגעים, אלה שפוגעים לא חודרים, ואלה שחודרים פוגעים מעט. הקונספציה שאפשר לעשות את זה עם מעט טנקים, עם מעט מטוסים, עם מעט חימוש, עם מעט מיירטים - זה לא נכון ואת זה צריך לשפר, כי פוליסת הביטוח באזור שלנו עלתה. היא יותר יקרה כתוצאה מהמעורבות האיראנית, והציבור צריך להבין את זה".
במענה לשאלה אחרת התייחס השר גלנט לוויכוח בינו לבין שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שמעכב עסקאות רכש של מטוסים בתגובה לכך שגלנט מסרב לכנס את הוועדה לבחינת תקציב הביטחון. גלנט אמר כי "מדינת ישראל נמצאת בקונספציה, הקונספציה היא שאפשר לקיים רמת ביטחון קבועה עם תקציב הולך ויורד כחלק מהתל"ג. לפני עשור הוצאנו 6%-7% בחלק מהתל"ג על ביטחון, עכשיו אנחנו מוציאים 3%-3.5% ואני מקווה שנגיע ל-4%. הטילי חץ שיירטו את הטילים האיראניים פותחו לפני 20 שנה, נקנו לפני קצת פחות מזה וכתוצאה מכך הגענו להישגים. אם לא נדאג עכשיו למה שיהיה לנו בעתיד, אז לא יהיו לנו פתרונות. הרעיון שאפשר לעצור רכש של טייסות שצריכות להחליף טייסות קרב בנות 40 שנה - זה רעיון מסוכן, לא אחראי, ואני מציע לשחרר את הפקק הזה. זה מאוד מאוד מסוכן".
שר הביטחון גלנט ושר האוצר סמוטריץ' מנהלים בשבועות האחרונים ויכוח מתוקשר בנוגע לוועדה, שגלש גם לכך שהשר סמוטריץ' מסרב לשחרר תקציבי רכש למערכת הביטחון, ביניהם רכש של טייסות F15 ו-F35. הוועדה לבחינת תקציב הביטחון נועדה לבחון את תקציב ההתעצמות הרב-שנתי של משרד הביטחון, שצפוי לעמוד על בין 80 מיליארד שקל ל-100 מיליארד שקל. מדובר על אחד האירועים הכלכליים המשמעותי ביותר במשק לשנים הקרובות, שצפוי לעצב את כלכלת ישראל לפחות עשור קדימה וישפיע על גודל התקציב ועומק הגירעון, גביית המיסים, היקף התעסוקה, עוצמת התעשייה הישראלית ואספקטים כלכליים ואזרחיים נוספים.
