סגור
בנין פדרל ריזרב פד וושינגטון
מטה הפד בוושינגטון. הכתיב את המגמה ב-2022 (צילום: בלומברג)

שנת הדב: אינפלציה, ריבית בשמיים, מלחמה ומשקיעים מבוהלים - סיכום סערת 2022 בשווקים

השווקים הפיננסיים התמודדו בשנה החולפת עם שורה של אירועים כמעט חסרי תקדים - זינוקים היסטוריים באינפלציה ובנפט, גם ברקע המלחמה באוקראינה, ותגובה חדה וחריפה של הבנקים המרכזיים. כל אלה הובילו לימי מסחר פרועים, למאניה-דיפרסיה של המשקיעים, לירידות במדדים המובילים ולפגיעה קשה בסקטור הטכנולוגיה. אז מה היה לנו שם - מי הפסיד ומי דווקא הרוויח בשנה שרוב המשקיעים יעדיפו לשכוח מהר

לקראת סוף 2014 סיים הפד האמריקאי את תוכנית ההרחבה הכמותית שלו, שנועדה לסייע לשווקים להתמודד עם המשבר הפיננסי של 2008 – תוכנית שכללה בשיאה רכישות אג"ח ב-85 מיליארד דולר לחודש. מכאן והלאה, כל מה שעניין והטריד את המשקיעים ב-2015 היתה השאלה – מתי הבנק יחליט להעלות את הריבית מהרמה האפסית (הבנק המרכזי הוריד את הריבית לאפס בדצמבר 2008).
לאורך כל שנת המסחר 2015, באופן אבסורדי, כל נתון מאקרו חיובי שהתפרסם ערער את המשקיעים, שחששו שיוביל להעלאת ריבית קרובה – וכל נתון שלילי עודד אותם, שכן הוא אמור היה לדחות את ההעלאה. בהתאם, השווקים של 2015 היו תנודתיים מאד, עד שהגיעה העלאת הריבית הראשונה של ג'נט ילן, יו"ר הפד בשעתו, בדצמבר 2015.
וזה קרה כשעל הפרק עמדה העלאת ריבית קטנה, ל-0.25%, שהגיעה לרמה מקסימלית של 2% במהלך הדרגתי מאד שנמשך שנתיים, במהלכם הפד הקפיד להרגיע את המשקיעים.
כשהריבית קופצת מ-0% ל-4.25% תוך שבעה חודשים, האינפלציה דוהרת מ-4% למעל 9% בפחות מחצי שנה, והבנק המרכזי מספר לכולם שהולך להיות נורא ואיום - זו כבר אופרה אחרת לגמרי. וגם רמה אחרת לגמרי של בהלה.
זה הסיפור של השווקים הפיננסיים בשנת 2022.
השנה שחלפה נפתחה דווקא באופן חיובי למדי, בהמשך לבום הכלכלי של היציאה מהקורונה ב-2021 – ועל אף ההודעה של הפד לקראת סוף 2021 שבכוונתו להעלות את הריבית בחודש מרץ, מייד לאחר סיום תוכנית הרכישות שלו (תוכנית שנועדה לסייע לשווקים מול משבר המגפה).
הפד הסביר כי העלאת הריבית במרץ נועדה להיאבק באינפלציה – מאוחר מדי לדעת רבים וטובים, ולאחר שבנקים אחרים בעולם כבר החלו להעלות ריבית לקראת סוף 2021 (למשל בריטניה בדצמבר של שנה שעברה, ובדרום קוריאה בסוף אוגוסט 21). אף אחד לא דמיין אז שהאינפלציה בארה"ב תחצה תוך כמה חודשים את ה-9%. אף אחד גם לא דמיין ריבית פד מעל 4%. והננו כאן.
בישיבתו האחרונה השנה העלה הבנק המרכזי האמריקאי את הריבית ב-0.50% ל-4.25%, לאחר ארבע העלאות רצופות של 0.75% - לפי תחזית הפד היא תגיע בשנה הבאה ל-5.25%.
העלייה המהירה באינפלציה והעלאות הריבית החדות שבוצעו במקביל, בארה"ב, בבריטניה, ובמדינות רבות אחרות בעולם (שהקפיצו בין היתר את עלויות המימון), גררו את השווקים לירידות חדות שהכניסו מדדים רבים לטווח הדובי (ירידה של 20% מהשיא).
הטלטלה הזו בשוק לא רק נגעה למניות הנסחרות, בעיקר בסקטור הטכנולוגיה, אלא בלמה גם הנפקות חדשות - לפי נתוני בלומברג, היקף הגיוסים בהנפקות החדשות עמד בשנה החולפת על 24 מיליארד דולר בלבד, הסכום הנמוך ביותר מאז 1990 ומול סכום של 338 מיליארד דולר בשנת 2021.
נפילות חדות לא פחות נרשמו בשוק אגרות החוב ובתנועת מראה, תשואות האג"ח טסו לשמיים - תשואות אג"ח ארה"ב ל-10 שנים שעמדה בפתיחת השנה על פחות מ-1.50% טיפסה במהירות וחצתה באוקטובר את רמת ה-4.20% עד שנסוגה חזרה לסביבת 3.70%-3.85%. גם באג"ח המקבילה של ישראל ל-10 שנים נרשמה תנועה דומה והתשואה על האיגרת שעמדה בתחילת השנה על 1.25% מגיעה לקו הסיום של 2022 ברמה של 3.57%.
מרגע שהאינפלציה בארה"ב החלה לרדת, מסביבת 9% לסביבת 7%, השוק נכנס לשלב המאניה-דיפרסיה, בדומה למה שקרה ב-2015, רק הרבה יותר קיצוני. כל נתון מאקרו חיובי, במיוחד בשוק התעסוקה אך לא רק, התקבל בחשש ולרוב גרר ירידות חזקות - בהנחה שהפד ימשיך להעלות ריבית כל עוד לא תירשם האטה כלכלית מהותית.
באופן הפוך, כל נתון שלילי התקבל באנחת רווחה - הנה כאן ממש מעבר לפינה מפסיקים עם המדיניות הניצית הזו וחוזרים לנורמליות. כך בדיוק אותו דבר אחרי כל אמירה או רמז של ג'רום פאוול יו"ר הפד, פעם למעלה ופעל למטה, במעבר מהיר משבוע לשבוע, מיום ליום, ולא מעט פעמים במהלך יום מסחר פרוע אחד.
את כל הסערה הזו אף אחד לא צפה מראש. בנק אוף אמריקה למשל, בתחזית שלו לפני שנה לקראת 2022, העריך אמנם שבום היציאה מהקורונה לא יימשך, אך שמדד S&P 500 יגיע לקראת סוף השנה הזו לסביבת 4,600 נקודות, ירידה קלה של 3% בהשוואה ל-2021 הצוהלת. בג'יי. פי מורגן היו אופטימיים יותר עם יעד של 5,100 נקודות, בגולדמן זאקס היעד עמד על 5,050, בסיטיגרופ על 4,900.
מדד S&P 500 עמד היום לפני המסחר, ורגע לפני סוף 2022 בוול סטריט, על 3,783 נקודות. הוא איבד השנה 20%.
בחודשים האחרונים, אחרי ההפנמה שהריבית הגבוהה תלווה אותנו עוד חודשים ארוכים, השאלה העיקרית על הפרק היא מה תהיה התוצאה של מדיניות הבנק המרכזי – מיתון כבד בתסריט הפסימי, או האטה כלכלית מוגבלת בתסריט החיובי יותר.
הירידה האמורה ב-S&P היא עוד הצד הפחות נורא בשורות הסיכום של 2022. לנוכח הרגישות הרבה בענף הטק לשינויים בריבית, מדד נאסד"ק נפל השנה ב-35%; דאו ג'ונס, כמדד הגנתי יותר (חברות מסורתיות, פחות טכנולוגיה), איבד 9.5%.
באירופה, דאקס הגרמני איבד 11.5%, קאק הצרפתי ירד ב-8%, פוטסי הבריטי איבד 12%; באסיה – ניקיי ירד ב-9.5%, האנג סנג ושנגחאי נפלו ב-15.5% (הנתונים על בורסות אירופה וארה"ב - ללא 2 ימי המסחר האחרונים של השנה, באסיה ללא היום האחרון).
ואלון מאסק קנה את טוויטר. הנה, גם עליו כתבנו - מאז ביצוע הרכישה באוקטובר השנה, טסלה שלו מחקה כמעט 50% מהשווי שלה. המניה צנחה בכ-70% משווי השיא שאותו רשמה בנובמבר 2021 - רק בדצמבר איבדה המניה 38% מהשווי שלה ובסך הכול מתחילת השנה נחתכה טסלה ב-66% (נזכיר שמאז הנפקתה ב-2010 רשמה טסלה שנה שלילית אחת בלבד, את 2016 היא סיימה בירידה של 11%).
מאסק הוא לא היחיד שספג מכה חזקה בכנף השנה - מניית מטא של עמיתו לרשימת המיליאדרים מארק צוקרברג צנחה מתחילת ינואר ב-66%. אמזון של בזוס איבדה 50%, אלפבית ירדה ב-40%, אפל ומיקרוספופט נחתכו בכ-30% כ"א.
עוד בלטו לרעה נטפליקס שמחקה 52% וחברת השבבים אנבידיה שצנחה בשיעור דומה (51%). ואי אפשר בלי להזכיר את קוינבייס - בעקבות הצלילה בשווי מטבעות הקריפטו והתמוטטות שורה של חברות בסקטור (ראו בהמשך), מניית בורסת הקריפטו מסכמת את 2022 עם נפילה חופשית של 87%.
נעבור אלינו. הבורסה המקומית שלנו הצליחה לצלוח את השנה בירידות מתונות יחסית, ולזה יש כנראה שתי סיבות עיקריות – האינפלציה היחסית נמוכה יותר בישראל והעלאות הריבית המתונות יותר של בנק ישראל. בישיבתו האחרונה השנה בחודש נובמבר העלה בנק ישראל את הריבית ב-0.50% ל-3.25%.
הסיבה השנייה - העובדה שמדד הדגל של הבורסה, ת"א 35, נחשב להגנתי יחסית, ללא חברות טכנולוגיה צעירות חסרות רווחים, ועם השפעה חזקה של סקטור הנדל"ן והאנרגיה.
מדד ת"א 35 נחלש השנה ב-9.2%, ת"א 125 ירד ב-11.8% ות"א 90 שכולל יותר מניות טכנולוגיה נחתך ב-18.3%. בסיוע הרווח שרושמים הבנקים מהריביות הגבוהות, מדד הבנקים הצליח לסיים את השנה בירידה מתונה של 4.1%.
ת"א נפט וגז הוא המדד הענפי היחיד בשוק המקומי שחותם את 2022 בפלוס - עם קפיצה חזקה של 35%. זאת לנוכח הזינוק במחירי הנפט והגז (בעקבות הפלישה הרוסית הנוראית לאוקראינה) והרחבת הסכמי יצוא הגז הישראלי.
בצד השלילי, ובהחלט לא בפעם הראשונה, ת"א ביומד הוא המדד הענפי החלש ביתר עם נפילה שנתית של 50.7%. המדד הטנולוגי גלובל-בלוטק, לנוכח האמור בסקטור הטכנולוגיה, סיים את 2022 עם ירידה חדה של 36.2%.
הריבית העולה צמצמה במהירות את המשכנתאות שנלקחו בישראל ואת הביקושים ומחירי השכירות בנדל"ן המניב. בהתאם – מדד ת"א נדל"ן צנח השנה ב-31%, ת"א בניה ירד ב-34.7%, ת"א מניב ישראל איבד 24.9% והפגיעה החזקה ביותר נרשמה בת"א מניב חו"ל שצלל ב-40.2%.
באופן לא מפתיע, ארבע המניות המנצחות במדד הדגל ת"א 35 הן מתחום האנרגיה - המתחדשת והמסורתית. במקום הראשון אנרג'יאן, שנהנתה מעליית מחירי הגז, מהסכמים חדשים ומגז שמצאה השנה. מניית חברת חיפוש הגז היוונית-בריטית זינקה השנה ב-58.2%.
קבוצת דלק קפצה השנה ב-51.7% במקום השני במדד הבכיר, בהמשך לנסיקה של 155.1% שרשמה ב-2021. החברה בשליטת יצחק תשובה, שבשיא מגפת הקורונה הייתה קרובה לחדלות פירעון, הצליחה להתאושש מהמשבר אך בחישוב שלוש שנים עדיין נסחרת בירידה של 16.4%.
חברת תחנות הכוח התרמיות אורמת טכנולוגיות השיגה את התשואה השלישית במדד והוסיפה לערכה השנה 30.5%. זאת כשברקע בעלת השליטה בה, חברת אוריקס היפנית, הודיעה לפני חודש וחצי על מכירת שליש מאחזקותיה בחברה. במקום הרביעי והחמישי במדד הדגל נמצאות ניו מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים) ויצרנית השבבים טאואר, שהתחזקו השנה ב-26.8% ו-24.2% בהתאמה.
את הנפילה החדה ביותר במדד ת"א 35 רשמה המניה התנודתית אופקו, שמחקה השנה לא פחות מ-73.7% מערכה. אופקו מחזיקה כנראה גם בשיא המפוקפק - החברה שהובילה להכי הרבה פתיחות אנגליות בבורסה.
שיכון ובינוי צנחה ב-49.8% מתחילת השנה, במקום השני מהסוף, כאשר רק בחודש האחרון איבדה 25.6% מערכה לאחר שמידרוג הזהירה מפני מצב החוב של חברת הנדל"ן. את המקום השלישי ברשימת התשואות הגרועות במדד ת"א 35 ממלאת יצרנית מכשירי המדידה נובה, שמחקה 36.4% מאז ראשית ינואר. לפניה ברשימה אלוני חץ וביג שנחלשו ב-36.1% ו-29.1% בהתאמה.
את מדד ת"א 90 הובילה השנה חברת אינפיניה, הלא היא נייר חדרה לשעבר, שזינקה ב-59.9%. שינוי השם לא היה הדבר הכי דרמטי שעבר על יצרנית הנייר השנה, בספטמבר האחרון נחתמה העסקה למכירת החברה - ורידיס רוכשת 70% מהחברה וקרן תשתיות ישראל (תש"י) את יתרת ה-30%, כך שאינפיניה תימחק מהמסחר בת"א.
במקום השני במדד נמצאת בזן שזינקה ב-51.3% בשנה סוערת שכללה את העברת השליטה בה מהחברה לישראל לפטרוכימיים ואת התפטרות המנכ"ל. את המקומות הבאים במדד ת"א 35 השיגו רציו שקפצה השנה ב-45.1%, ישראמקו שעלתה ב-39.2% ומניית הבורסה לניירות ערך שהוסיפה לערכה 26.8%.
מניית לייברפסון הייתה אכזבת השנה בת"א 90 ומחקה 69.2% מערכה בצל דוחות מאכזבים עם הפסד מעמיק והורדת תחזיות. ישראל קנדה שנייה מהסוף במדד, עם נפילה שנתית של 61.6% ברקע העלאות הריבית שפגעו בענף הנדל"ן, ולמרות רכישת מניות נמרצת מצד בעלי השליטה ברק רוזן ואסי טוכמאייר.
חברת כוח האדם דנאל צנחה ב-59% והיא שלישית לשליליות במדד ת"א 90. בחודש מאי נפטרו מזיהום במזון שלושה דיירים סיעודיים במעון בחולון ששייך לדנאל, באירוע טרגי שמלבד השלכותיו העצובות גם פגע קשות במוניטין של החברה והוביל לנפילה במניה. במקום הרביעי מהסוף נכסים ובנין שנפלה מתחילת השנה ב-57.2% ובמקום החמישי ג'י סיטי (לשעבר גזית גלוב) שמתמודדת בימים אלה עם אובדן אמון מצד המשקיעים וחברות הדירוג, ומחקה 52.4% מערכה מתחילת השנה.
מבין כלל המניות בבורסה, את התשואה השנתית הגבוהה ביותר השיגה מניית אביב אלרון שנסקה פי 190 במחזורים נמוכים ובימי מסחר מעטים. החברה שפועלת בתחום הנדל"ן המניב הגיעה לשווי שוק של 71 מיליון שקל.
אחריה ברשימה מניית פטרוכימיים שזינקה ב-92.7% ברקע הסדר חוב עם מחזיקי האג"ח ורכישת השליטה בחברת בזן. במקום השלישי קאנומד, שקפצה ב-89.5% בשנה שבה החליטה לזנוח את תחום הקנאביס ולעבור לענף הנדל"ן.
המקלט הבטוח של המשקיעים לשנת 2022: הדולר זינק השנה ב-14% לעומת מקבילו הישראלי ל-3.54 שקלים. מול סל 6 המטבעות העיקריים קפץ הדולר ב-9%. היורו נחתך ב-6.6% מול הדולר. בשיאו השנה (במהלך החודשים אוגוסט עד נובמבר) עלה לראשונה ערכו של הדולר מעל היורו, ומטבע הגוש נסחר תמורת פחות מדולר אחד.
רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות, מסכם את 2022: "השנה עבר שוק המט"ח המקומי שינוי חד. לאחר תקופה ארוכה שהשקל התחזק כנגד הדולר ומטבעות רבים נוספים, ובנק ישראל נאלץ לרכוש עשרות מיליארדי דולרים כדי למתן את התופעה, שינה המטבע הישראלי כיוון ונחלש – בעיקר מול הדולר.
"תרמו לכך שלושה גורמים עיקריים: ראשית, התחזקות הדולר כנגד כל המטבעות בעולם, ובכללם השקל, שנבעה משנאת הסיכון הגבוהה (בין השאר על רקע פלישת רוסיה לאוקראינה), שהניעה את המשקיעים לחיקו הבטוח של השטר הירוק, וכן מעליות הריבית החדות בארצות הברית, שגרמו לפערי הריבית לטובת הדולר לגדול וכך שיפרו את האטרקטיביות שלו.
"שנית, הירידות בשוקי המניות בעולם. הקשר השלילי בין שער החליפין של השקל לבין כיוון שוקי המניות בעולם עבד גם השנה, אך בכיוון הפוך. הפעם שוקי המניות ירדו, משקיעים מקומיים נקלעו לחשיפת חסר מט"חית ולכן המירו שקלים לדולרים. לא במפתיע, חולשת שוקי המניות בחו"ל השתקפה גם בחולשת הדולר.
"ושלישית, יש לקחת בחשבון את גורם אי הוודאות הפוליטי בישראל. חברות דירוג האשראי ומשקיעים זרים רוצים לראות אם הממשלה החדשה תהייה הפעם יציבה ואם תשמור על ההישגים".
שנת 2022 הייתה מהחזקות באנרגיה המסורתית, בחודשי האביב בעיקר: הנפט האמריקאי (WTI) עלה השנה בכמעט 4% למחיר של 78 דולר לחבית. זאת בתום 2022 סוערת בו זינק שוויו בשיאו השנה בתחילת מרץ ל-130.5 דולרים לחבית, כשברקע פלישת רוסיה לאוקראינה.
למחירי הנפט שזינקו בעקבות המלחמה באוקראינה יש תרומה נכבדה לאינפלציה בעולם, בעיקר במדינות אירופה. מחיר הברנט עלה השנה כמעט ב-7% לשווי של 82.50 דולרים לחבית. בשיאו השנה בחודש מרץ זינק ל-139 דולרים לחבית – הרמה הגבוהה שלו מזה 14 שנה.
העוינות בין פוטין למערב בעקבות המלחמה, שגררו סנקציות כלפי רוסיה, הקפיצו את מחירי הנפט והגז השנה. פוטין לא נשאר חייב ועיכב אספקת גז למדינות האיחוד האירופי והוביל לעלייה נוספת במחירים.
שנת מפולת לביטקוין: המטבע הדיגיטלי הפופולארי בעולם איבד השנה 64% מערכו, והוא נסחר מתחת למחיר של 17 אלף דולר. ברקע, שנה רעה למדדי המניות בוול סטריט, בעיקר נאסד"ק (כשהמגמה בקריפטו עוקבת אחר המגמה במניות הטק). ברמה הגבוהה שלו מעולם, בזמן שבורסות ניו יורק היו בשיא בסוף 2021, הגיע הביטקוין לשווי של כמעט 69 אלף דולר.
נכסי הקריפטו נחשבים למסוכנים יותר להשקעה בתקופות שהבורסות נצבעות באדום, ובמיוחד כשקיים חשש למיתון כלכלי. בנוסף לכל זה, הדולר משך אליו את המשקיעים השנה כחוף מבטחים, בין היתר על חשבון המטבעות הווירטואליים.
שוק הקריפטו חווה את אחת השנים הקשות בתולדותיו, כאשר בורסת המסחר במטבעות דיגיטליים FTX התרסקה וגררה עמה את הסקטור כולו למצב של חשש אמיתי מקריסה מוחלטת. כאמור הירידות בבורסות גררו אחריהן נסיגה בערך המטבעות הדיגיטליים ולנזקים בחברות הקריפטו שרווחיהן נחתכו. החברות במגזר ספגו הפסדים אדירים בוול סטריט – ובולטת במיוחד בורסת המסחר בקריפטו הגדולה בארה"ב, קוינבייס, שמנייתה צללה השנה ב-85%.