עתירה לבג"ץ נגד מינוי מקורבו של סמוטריץ' למנכ"ל רמ"י: "סימון מטרה מסביב לחץ"
האקדמיה למען ישראל דמוקרטית תוקפת את הליך המינוי של יהודה אליהו לראשות הגוף האחראי על עשרות מיליארדי שקלים בשנה: בעתירה שהגישה התנועה נטען כי המינוי נעשה תוך הנמכת תנאי סף, התעלמות מהיועצת המשפטית וניגוד עניינים וכי אליהו הוא בעל זיקה אישית ופוליטית לסמוטריץ' ולא עבד ברמ"י מעולם. בעתירה נוספת שהוגשה נגד המינוי על ידי שדולת הנשים נעמת ופורום דבורה נטען כי הוא סותר את החובה לפעול לייצוג הולם של נשים
עתירות ראשונות הוגשו היום (ד') לבג"ץ נגד המינוי של יהודה אליהו, מקורבו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל.
העתירה הראשונה הוגשה על ידי האקדמיה למען ישראל דמוקרטית, באמצעות עורכי הדין עודד גזית ואלירם בקל. העותרת היא עמותה שמאגדת מאות חברי סגל בכירים ממוסדות המחקר המובילים בישראל, בין מטרותיה קידום עקרונות של מקצועיות, יושרה וערכים דמוקרטיים.
העותרים מבקשים מבית המשפט להוציא צו על תנאי שבו יורה לממנים, שרי האוצר והשיכון, וראש הממשלה, לנמק מדוע לא לבטל את החלטת ועדת האיתור למנות את יהודה אליהו מקורבו של שר האוצר סמוטריץ' למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל. כמו כן, העותרים מבקשים מבית המשפט לקבוע דיון דחוף בעתירה מחשש כי עיכוב בבירורה יותיר על כנו מינוי לא ראוי לאחד התפקידים החשובים בשירות הציבורי, ומבעלי ההשפעה הגבוהה ביותר על כלכלת ישראל.
הטענות המרכזיות הן כי הליך המינוי היה פגום תוך הנמכת תנאי הסף לתנאים שאינם הולמים את מאפייני המשרה, וכל זאת בניגוד לנוהל של נציבות שירות המדינה. הסתרה מוועדת האיתור את הזיקות בין השר הממנה סמוטריץ' למועמד שנבחר יהודה אליהו, התעלמות מעמדת היועצת המשפטית של הוועדה. כמו כן טוענת העותרת כי סמוטריץ' היה מעורב במינוי תוך ניגוד עניינים פסול. ובנוסף, ועדת האיתור והשרים העדיפו מועמד בעל זיקה אישית ופוליטית הדוקה, על אף שאין לו כישורים מיוחדים המצדיקים את המינוי. כל זאת תוך התעלמות ממועמדים אחרים מתאימים (ואולי אף מתאימים יותר) שהם נעדרי זיקה. ההתעלמות מהמועמדים האחרים מתעצמת לאור חובת הייצוג ההולם של נשים. לבסוף נטען, כי המינוי הוא פוליטי באופן שמצדיק את פסילתו גם בשל חוסר סבירות קיצוני.
העותרים מדגישים כי רמ"י אינה עוד רשות, אלא היא גוף עצום, שמועסקים בו כיום כ-1,500 עובדים, והוא אחראי על הכנסות של עשרות מיליארדי שקלים. בשנת 2023 נכנסו לקופת הרשות 36 מיליארד שקלים, בעיקר משיווק קרקעות לבנייה למגורים.
"בנסיבות אלה ראוי ונדרש, כי מי שייבחר לכהן בתפקיד מנהל רמ"י יאחז בכישורים מקצועיים מובהקים, בניסיון ניהולי עשיר, וביכולת קבלת החלטות מקצועיות ללא ניגוד עניינים אישי או פוליטי". העותרים מדגישים גם את המובן מאליו כי הבחירה במנכ"ל רמ"י צריכה להיות על בסיס שיקולים מקצועיים ובמנותק מחשש לניגוד עניינים או שיקולים זרים. אלא שלטענתם הליך המינוי היה פגום מראשיתו ועד אחריתו. לאור העובדה כי הוחלט למנות לתפקיד את חברו הטוב של שר האוצר, שצועד עימו עשרות שנים.
העותרים מוסיפים כי "הליך המינוי היה כולו "סימון מטרה" מסביב לחץ. כל מכשול שהיה בדרך הוסר, חברי ועדת האיתור נבחרו "בקפידה". חברי ועדת האיתור "התעלמו מהעמדה המשפטית העקבית והמבוססת שהוצגה להם על-ידי היועצת המשפטית לוועדה. והחליטו ללא הנמקה של ממש שדווקא למר אליהו, שלא עבד ברמ"י מעולם, ומי שעד לפני שלוש שנים היה מנכ"ל של מועצה אזורית, יש "כישורים מיוחדים" למלא את התפקיד; כאלה המצדיקים את בחירתו על-פני מועמדים רבי ניסיון ונטולי זיקה, ואף מועמדות שהבחירה בהן התחייבה גם מכוח החוק לייצוג הולם של נשים בשירות המדינה".
עתירה נוספת כנגד המינוי הוגשה היום על ידי שדולת הנשים בישראל, נעמת ופורום דבורה באמצעות עורכי הדין ד"ר חגי קלעי, עדיה שינוולד וגלי זינגר. העותרות מבקשות מבית המשפט לקבוע כי הממנים: ראש הממשלה, שרי האוצר והשיכון, וכן וועדת האיתור הפרו את חובתם לפעול לייצוג הולם של נשים בהתאם לחוק שיווי זכויות האשה, ההלכה הפסוקה והנחיית נציב שירות המדינה. על כן בית המשפט נדרש לקבוע כי ההחלטה למנות את אליהו בטלה, ולקבוע כי הממשלה תוכל למנות לתפקיד גבר רק לאחר שהיא תוכיח כי למרות כל המאמצים למנות אשה לא היה ביכולתה לעשות כן.
בנוסף העותרות מבקשות להקפיא את המינוי עד מתן החלטה בעתירה, ובשלב זה למנות ממלא מקום זמני. הטענה היא כי העתירה עוסקת במקרה עקרוני בעל השלכות רוחב, בו התמודדה אשה על התפקיד, היא בעלת כישורים דומים לכל הפחות לכישורי המועמד שנבחר, ולמרות היעדר ייצוג הולם - היא לא מונתה. כך "הכלל בדבר העדפה מתקנת לנשים ממשיך להיות כתובת עלי ספר בלבד, ולא מיושם בפועל".
הטענה הזו מכוונת לעובדה כי בראשיתו של הליך המינוי וועדת האיתור המליצה על שלושה מועמדים ובהם אישה, שולי אבני שוהם מנהלת ראשות התאגידים. אולם בגלל זיקה בין המועמד באותה עת יהודה אליהו, לשר הממנה סמוטריץ הוועדה נדרשה להמליץ על מועמד אחד בלבד. הסיבה לכך היא כי אפשר למנות אדם עם זיקה לממנה רק בתנאי שהוכח כי יש לו כישורי מיוחדים. ובמקרה כזה שבו המועמד הוא בעל כישורים יוצאי דופן הוועדה יכולה להמליץ רק על מועמד אחד. לכן, כדי להמליץ על אליהו מקורבו של סמוטריץ וועדת האיתור נדרשה להצביע על כישוריו המיוחדים, ואז נדרשה לצמצם את הרשימה משלושה מומלצים לאחד- אליהו." חברי הוועדה עצמם קבעו שהיא עונה על תנאי הכשירות ואף התרשמו ממנה ומכישוריה עד כי ביקשו למעשה להמליץ גם עליה בפני השרים. למעשה, רק משום שמועמד אחר מקורב לגורם הממנה לא נעשתה המלצה שכזו".
ולא רק שלאבני שוהם כישורים דומים לכל הפחות לאלה של אליהו, הרי שהיא בניגוד אליו נטולת זיקה לשר הממנה, ומינוי אינו נגוע בחשש למינוי מקורבים של שרים למשרות בכירות.
"מינויו של מקורב והעדפתו על אישה מוכשרת ראויה ומתאימה, שזכאית להעדפה מתקנת, מהווה פגם מהותי היורד לשורש טיבו ואופיו של המינוי הציבורי. תוך פגיעה באמון הציבור בתקינות ההליך, בטוהר השיקולים שעמדו ביסודו".
