סגור
מימין יהודה אליהו  פרופ' עדית סולברג בצלאל סמוטריץ
מימין: מנהל רמ"י שנבחר יהודה אליהו, חברת ועדת האיתור פרופ' עידית סולברג ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. לא הגיבו ( צילומים: דוברות ר"מי באדיבות sohlberg אלכס קולומויסקי)
בלעדי

החברה בוועדת האיתור למנהל רמ"י שקיבלה מיליונים ממשרד השיכון

פרופ' עידית סולברג, נציגת הציבור בוועדת האיתור שהצביעה בעד מינוי מקורבו של סמוטריץ' למנהל רמ"י, מחזיקה בחברת ייעוץ שקיבלה 10 מיליון שקל ממשרד השיכון. תהיות קשות על רשת האינטרסים שמאחורי המינוי המשפיע ביותר בשוק המקרקעין 

פרופ' עידית סולברג היא אחת מחמישה חברים בוועדת האיתור שהמליצה בסוף אפריל למנות את יהודה אליהו, חברו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושותפו הפוליטי, לתפקיד מנהל רשות מקרקעי ישראל. מידע שהגיע לכלכליסט מלמד, כי סולברג היא גם יו"ר חברת "סולברג ייעוץ" שבעל המניות היחיד בחברה הוא בעלה שי. הפרט הזה דרמטי משום שהחברה מספקת שירותי ייעוץ למשרד השיכון והבינוי ורק בשנת 2025 העניקה למשרד שירותים בשווי של כ־10 מיליון שקל. לכאורה, סולברג מעורבת במינוי של אדם שיכול להשפיע על הכנסות החברה שלה ושל בעלה.
בנוסף, על פי אתר האינטרנט של החברה של סולברג, היא מספקת שירותים למשרדי התיירות והאוצר, וכן למועצה האזורית מטה בנימין. שר השיכון חיים כץ הוא גם שר התיירות, וגם מנכ"ל משרד התיירות מיכאל יצחקוב היה חבר מטעמו של כץ באותה ועדת האיתור. סולברג היא אחת מארבעה (מתוך חמישה) חברי הוועדה, שהצביעו בעד ההחלטה להמליץ על יהודה אליהו למנהל רמ"י. קודם לכן אליהו היה ראש מינהל ההתיישבות במשרד הביטחון, ולפני כן מנכ"ל המועצה האזורי מטה בנימין. לכאורה יש כאן מארג מורכב של ניגודי עניינים: הכנסות משמעותיות של החברה של סולברג תלויות במשרדי ממשלה ובשרים שבראשם, ובמיוחד במשרד השיכון. התלות הזו לכל הפחות יוצרת מראית עין של ניגוד עניינים ופוגעת באמון הציבור במיון.
סמוטריץ' מינה את סולברג לוועדת האיתור על תקן נציגת ציבור. בשלוש השנים האחרונות היא מונתה על ידו לכהן לפחות בעוד ארבע ועדות ציבוריות: ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון, ועדת האיתור לממונה על רשות שוק ההון, ועדת איתור למנהל רשות המסים ולוועדה לבחירת חברים לוועדה המוניטרית של בנק ישראל. לאור ריבוי המינויים על ידי אותו שר אפשר לתהות האם סולברג מייצגת את הציבור או את השר ששולח אותה לוועדות האלה.

עתירות לבג"ץ נגד המינוי

המינוי של אליהו לרמ"י הוביל להגשת שלוש עתירות לבג"ץ בעניינו והדיון הראשון צפוי להתקיים היום. בסוף השבוע האחרון המדינה הגישה את תגובתה לבג"ץ ובה הודתה כמעט בכל הטענות שעולות בעתירות ולמעשה מודה כי נפלו קשיים משפטיים בהליך המינוי. עם זאת, ביקשה מבית המשפט לדחות את העתירות כי לטענתה התערבות שיפוטית בסוגיית מינויי בכירים בממשלה שמורה רק למקרים חריגים ביותר. אגב, את עמדת המדינה, שמצדדת בסמוטריץ', ניסח הייעוץ המשפטי שאותו סמוטריץ' וחברי הקואליציה מרבים לתקוף.
הקשיים המשפטיים שבהם הודתה המדינה לא כוללים את ניגוד העניינים לכאורה שבו מצויה סולברג. אבל המדינה כן התייחסה בתגובתה לניגוד עניינים של חבר אחר בוועדת האיתור, שנחשף בכלכליסט: מהרן פרוזנפר ראש אגף תקציבים במשרד האוצר. התברר כי יהודה אליהו נכח בראיונות של מועמדים לתפקיד ראש אגף תקציבים, כולל בשיחה של סמוטריץ' עם פרונזפר, שמונה בסופו של דבר לתפקיד. חודשיים לאחר המינוי ישב פרוזנפר בוועדת האיתור ותמך במינוי של אליהו למנהל רמ"י.
סמוטריץ' ניהל מאבק עיקש למינוי פרוזנפר: ועדת המינויים פסלה אותו פעמיים. פעם אחת בגלל עיסוקו ערב המינוי באופן שאילץ את פרוזנפר לחתום על הסדר ניגוד עניינם מורכב, שמונע ממנו לעסוק בסוגיות רבות. המינוי נפסל עוד פעם בעקבות פסק דין של בג"ץ שחייב את המדינה למנות נשים לצמרת האוצר. בסופו של דבר המינוי אושר בתחילת ינואר, לאחר שמיכל עבאדי בוינג'ו מונתה לחשבת הכללית. חודשיים אחר כך פרוזנפר כבר ישב בוועדת איתור שבחרה באליהו.

הבעיה עם פרונזפר

בתגובתה לעתירה מודה המדינה כי פרוזנפר היה צריך ליידע את חברי הוועדה והיועצת המשפטית שלה על כך שאליהו השתתף בהליך המינוי שלו. אבל מסבירה כי אליהו לא נטל חלק בהחלטה בדבר המינוי. לטענתה, ההחלטה על מינוי פרוזנפר התקבלה באופן בלעדי על ידי השר.
הטענות המרכזיות בעתירות הן כי מתקיימת זיקה עמוקה בין אליהו לסמוטריץ', וכי הופרה החובה לייצוג הולם לנשים. מינוי של אדם עם זיקה לשר הממנה אפשרית לפי חוק רק אם הוכח שיש לממונה כישורים מיוחדים שמעניקים לו יתרון משמעותי על פני מועמדים אחרים. הסוגיה הזו מתחדדת כשבין המועמדים נשים, אותן החוק מחייב להעדיף במקרה שבו הכישורים שלהן דומים לגברים.
בתגובה מודה המדינה, בהתבסס על הצהרות של סמוטריץ' ואליהו בעצמם, כי השניים חברים קרובים ושותפים לדרך פוליטית כבר 27 שנים ולכן יש ביניהם זיקה עמוקה. המדינה גם מודה שיש קושי בקביעה של ועדת האיתור כי לאליהו כישורים מיוחדים לעומת מועמדים אחרים. הקושי הוא בין היתר בגלל שוועדת האיתור ייחסה משקל רב לניסיון שלו בתחום ההתיישבות בשטחים, אך התעלמה מהיעדר ניסיון לעומת מועמדים אחרים בתחומי פעילות אחרים של רמ"י ובהם השוק הפרטי, יזמות, התחדשות עירונית, עליית מחירים באזורי ביקוש ועוד.
עוד נטען, כי פגמים בהליך המינוי התגלו גם לאחר שהסתיימה העבודה של ועדת האיתור. המדינה קובעת כי ההתנהלות של סמוטריץ' "אינה עולה בקנה אחד עם כללי המינהל התקין". הסיבה לכך היא שסמוטריץ' השלים את הליך המינוי על אף שעלה חשש לניגוד עניינים שנבע ממעורבותו המוקדמת בהליכי המינוי והחברות למועמד הנבחר אליהו.
כאשר המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון נחשף לזיקה העמוקה בין אליהו לסמוטריץ' הוא הנחה אותו לפנות לקבלת הנחיות מהיועצת המשפטית לממשלה, אבל סמוטריץ' התעלם מההנחיה ולכן נפל פגם בהליך המינוי.
עד סגירת העיתון לא התקבלה תגובה משר האוצר ומסולברג. ממשרד השיכון נמסר: "מבדיקת המסמכים שהועברו אלינו על ידי נציגת הציבור עולה כי לא היתה כל אינדיקציה לעבודה אל מול משרדי הממשלה השונים, ועל כן הנושא לא נבחן. יוער בהקשר זה כי הנ"ל כיהנה כנציגת שר האוצר במספר ועדות איתור בעבר, וממה שידוע לנו הנושא לא עלה גם בעבר".