מאחורי הירידות בת"א: "השוק מבין שההסכם לא מביא את ישראל להשגת מטרותיה האסטרטגיות"
בעוד שוק המניות האמריקאי נפתח בעליות שערים על רקע ההסכם עם איראן, המסחר בתל אביב ננעל בירידות חדות: ת"א 125 ירד ב־2.3%; "יש תחושת שלילית כללית שמחלחלת לכל המשקיעים", אמר שי זיגלמן, אנליסט מניות ביחידת המחקר של בנק הפועלים
המשקיעים בבורסה בתל אביב הביעו אכזבה מההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן. בעוד שוק המניות האמריקאי נפתח היום (ב') בעליות שערים, המסחר בתל אביב ננעל בירידות חדות. מדד ת"א 125 ירד ב־2.3% מדד ת"א 90 השיל 3.4% ומדד ת"א SME 60 (מדד המניות הקטנות) ירד ב־1.2%.
הירידות נובעות בין היתר מההבנה כי ההסכם מותיר את ישראל באי ודאות לגבי היכולת הגרעינית העתידית של איראן והמשך תוקפנותה באזור.
הירידות היום הן למעשה תמונת מראה של יום פתיחת המערכה מול איראן לפני שלושה וחצי חודשים. אז המדדים בישראל עלו בכמעט 5% לנוכח תקיפה מחודשת של ארה"ב וישראל באיראן. לעומת זאת, בשאר העולם מדדי המניות ירדו מתוך החשש לעלייה חדה במחירי הנפט – חשש שהתממש עם עלייה במחיר ליותר מ־100 דולר לחבית עם סגירת מצר הורמוז. היום חגג העולם את פתיחתו המחודשת ואת ירידת הנפט לכדי 80 דולר לחבית.
"השוק מבין שההסכם לא מביא את ישראל להשגת המטרות האסטרטגיות שלה ויש תחושת שלילית כללית שמחלחלת לכל המשקיעים", אמר שי זיגלמן, אנליסט מניות ביחידת המחקר של בנק הפועלים. לדבריו, כדי להבין מה קרה היום, צריך לחזור לתחילת מרץ. "אז, כשהיה נדמה שישראל בדרך להשיג את המטרות האסטרטגיות שלה, השוק המקומי הגיב בעוצמה. בזמן שבעולם חששו מהשלכות המלחמה, בישראל נוצרה תחושה שאנחנו בדרך להפוך למעצמה האזורית הדומיננטית, והבורסה הגיבה בהתאם. אלא שכעבור שבועות ספורים תשומת הלב העולמית עברה למצר הורמוז, למחירי הנפט ולחששות מאינפלציה. השוק המקומי התחיל להתיישר עם המגמה הגלובלית, והמשקיעים התמקדו בשאלה האם נראה אינפלציה גבוהה יותר והאם הריבית עלולה להישאר גבוהה לאורך זמן. עם סיום אפיזודת המלחמה כעת, השוק מבין שההסכם המתגבש כנראה לא מביא את ישראל להשגת המטרות האסטרטגיות שלה, החששות חוזרים. המשקיעים מסתכלים קדימה ושואלים מה המשמעות מבחינת הוצאות ביטחון, גירעון ממשלתי, ריבית וצמיחה".
לדברי עמית עטר, מנכ"ל משותף במור קרנות נאמנות, "הירידות שראינו הן טבעיות והגיוניות. ההסכם כפי שהוא מוצג לציבור לא נתפס כהסכם טוב מבחינת ישראל. אחרי מהלך עליות חד ומהיר מאוד בשוק המקומי, טבעי לראות מימושים. היה כאן מהלך אגרסיבי מאוד של שוק ההון הישראלי שהציג עליות חדות. מעבר לכך, ישראל הגיעה לתקופה הזאת כשהיא נסחרת ברמות מחיר אטרקטיביות יחסית בהרבה ענפים. לכן גם בלי קשר לאירוע הנוכחי, בחודשים האחרונים התחלנו לבצע התאמות קלות בתיקים".
מי מוכר היום – הגופים המוסדיים, הציבור או הזרים?
זיגלמן: "לא הייתי מייחס את זה דווקא לגוף כזה או אחר. הסקטור היחיד שהציג עליות הוא סקטור השבבים. חברות כמו טאואר, נובה וקמטק ממשיכות ליהנות מגל ההשקעות בתחום ה־AI והמשיכו להציג ביצועים חזקים גם ביום שבו רוב השוק היה שלילי".
עטר: "אם יש סקטור שפחות ברור לי למה הוא יורד, זה דווקא הסקטור הביטחוני. הסכם שנתפס כפחות טוב לישראל עשוי דווקא לתמוך בחברות הביטחוניות. בסופו של דבר, אם האיומים הביטחוניים לא נעלמים, הביקוש למוצרים ולשירותים של החברות הללו צפוי להישאר גבוה. מה שלא הוכרע בדיפלומטיה יבוא לידי ביטוי בלחימה".
שני האנליסטים מציעים למשקיעים לפעול על מנת לגוון את תיק ההשקעות שלהם. עטר: "לנוכח העליות החדות שאפיינו את הבורסה בשנתיים האחרונות כדאי מאוד לגוון את תיק ההשקעות כך שלא יתבסס בעיקר על שוק המניות המקומי. פיזור הוא תמיד מהלך נכון, ועכשיו אולי אפילו יותר. אנחנו עדיין מעריכים מאוד את הכלכלה המקומית ולא מקטינים באופן משמעותי את החשיפה לישראל, אבל כאשר רמת אי־הוודאות עולה, טבעי לרצות קצת יותר פיזור".
מתחילת השנה עלה מדד ת"א 125 בשיעור של 17%. אחרי סיום המערכה מול איראן ולנוכח ההסכם המתקרב, העיניים של המשקיעים יהיו נשואות לקראת הבחירות המתקרבות. עטר הזהיר מפני תרחיש של אי יכולת להקים קואליציה "אנחנו נכנסים לתקופה שבה גם ההתפתחויות הפוליטיות ישפיעו על השוק. תרחיש של בחירות הוא בהחלט גורם שהמשקיעים יצטרכו להביא בחשבון. תרחיש של אי הכרעה עלול להיות בעייתי. כבר חווינו תקופות של מערכות בחירות חוזרות, שבהן קשה לקבל החלטות, תקציבים מתעכבים ומשרדי הממשלה מתקשים לקדם מהלכים ארוכי טווח. מבחינת השוק, זה לא תרחיש אידיאלי".
