סופית: שרגא ברוש ירצה עונש מאסר של שנה - החל באפריל
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור של נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, שהורשע בעבירות מס, מרמה בנסיבות מחמירות וזיוף; לדברי השופט אלכס שטיין, "רשות הערעור ניתנת במקרים חריגים ונדירים בלבד בהם ניכרת סטייה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת"
בית המשפט העליון דחה היום (ד') את בקשת רשות הערעור של נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר שרגא ברוש על הרשעתו, ובחודש הבא הוא ייכנס לכלא ל-12 חודשי מאסר, כפי שגזר עליו בית המשפט המחוזי בתל אביב. זאת בעקבות הרשעתו בעבירות מס, מרמה בנסיבות מחמירות וזיוף. שופט ביהמ"ש העליון אלכס שטיין קבע בהחלטתו כי "רשות ערעור בנושא העונש תינתן במקרים חריגים ונדירים בלבד בהם ניכרת סטייה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים. בחינת המקרה שלפניי אל מול אמת מידה זו מוליכה למסקנה ברורה כי עניינו של המבקש (ברוש) אינו נמנה עם מקרים חריגים כאמור".
ביולי 2023 הרשיעה שופטת בית משפט השלום בתל אביב דאז דנה אמיר, את ברוש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, לאחר שנמצא כי פעל יחד עם רואה החשבון מיכאל בר-לבב, להציג מצג כוזב לרשות המסים. לפי הכרעת הדין, ברוש ואחיו יריב החזיקו בחברת א.ל.ע.א השקעות, שהייתה בעלת מניות בחברת עושרד גז טבעי. בשנת 2015 מכרה החברה חלק ממניותיה בעושרד והפיקה רווח הון של כ-8.6 מיליון שקל. אלא שכדי להפחית את חבות המס, זייפו ברוש ובר-לבב מסמכים שנועדו להראות כי א.ל.ע.א השקעות הוגדרה כחברה משפחתית במועד הקבוע בחוק – סיווג שמאפשר מיסוי מופחת. בעקבות המצג הכוזב סווגה החברה כחברה משפחתית ושולם מס של כ-2.7 מיליון שקל בלבד, במקום כ-4.3 מיליון שקל. בית המשפט קבע כי ברוש השתמט מתשלום מס של כ-1.55 מיליון שקל. בר-לבב הורשע בהסדר טיעון ונידון לתשעה חודשי מאסר ולקנס של 50 אלף שקל, בעוד השופטת אמיר גזרה במרץ 2024 על ברוש עונש של 14 חודשי מאסר וקנס בגובה 100 אלף שקל.
ברוש ערער על הרשעתו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כאשר מנגד הפרקליטות ערערה גם היא על קלות העונש, שנגזר עליו לטעמה. בינואר 2026 השופטים שי יניב, גרשון גוטובניק ויוסי טופף קיבלו חלקית את הערעור של ברוש. מצד אחד הם הותירו על כנה את הרשעתו אך מנגד הפחיתו במעט את עונש המאסר שהוטל עליו: 12 חודשי מאסר במקום 14 חודשים.
ברוש הגיש על כך רשות ערעור לעליון, באמצעות עורכות הדין איריס ניב סבאג, רותם אלבז ודפנה שטיינברג. בבקשת רשות הערעור טען ברוש כי בהרשעתו "נפלו פגמים שונים", ובהם הטלת נטל מופחת על המדינה ביחס להוכחת אי-התרחשותו של אירוע משנת 2014 (הכוונה לאי רישום בזמן של החברה כחברה משפחתית) והימנעותה של המדינה מלזמן לעדות את רו"ח בר-ללב, "תוך יצירת חלל ראייתי ומבלי שהדבר קיבל משקל מספק". עוד נטען לגבי העונש שהוטל על ברוש שהוא "מחמיר יתר על המידה", וזאת בשים לב בין השאר לעיוות הדין שנגרם לו. כל אלה, טען ברוש, מצדיקים מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי".
ואולם השופט שטיין דחה, כאמור, את בקשת רשות הערעור וכתב כי "רשות ערעור 'בגלגול שלישי' תינתן במקרים חריגים ונדירים אשר מעוררים שאלה עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש או כשישנו חשש לעיוות דין או אי צדק מהותי. לא מצאתי כי המקרה שלפניי מצדיק מתן רשות ערעור". שטיין הוסיף עוד כי "חרף הניסיון לשוות לבקשה נופך עקרוני, מקרה זה אינו מעורר שום שאלה משפטית החורגת מנסיבותיו הפרטניות, ואף אינו מקים חשש כלשהו לעיוות דין".
שטייין כתב בהחלטתו שמקובלות עליו הקביעות של בית המשפט לפיהן הראיות הנסיבתיות מסבכות את ברוש ותומכות במסקנה לפיה לא הוגשה בשנת 2014 בקשה מצידו לרישום החברה כחברה משפחתית, וכי המחוזי "ניתח ויישם נכון את נטלי ההוכחה בפלילים", ואף נכנס לעובי הקורה ובחן את המסד הראייתי עליו הושתתה ההרשעה. לצד דחיית בקשת רשות הערעור שטיין גם דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על ברוש, שאמור להתייצב ב-15 באפריל לריצוי העונש בכלא ניצן.
