אלכס שטיין

אלכס שטיין הוא שופט בבית המשפט העליון של ישראל מאז שנת 2018. הוא נחשב לאחד המשפטנים הבולטים בארץ, עם התמחות בדיני ראיות, דיני נזיקין וניתוח כלכלי של המשפט. לפני מינויו, היה פרופסור למשפטים באוניברסיטאות מובילות בארצות הברית ובישראל.
רקע והשכלה
אלכס שטיין נולד בשנת 1957 בקישינב, ברית המועצות (כיום מולדובה). בשנת 1973 עלה לישראל ולמד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, שם סיים תואר ראשון בשנת 1983 ותואר שני בשנת 1987. בהמשך, בשנת 1990, השלים דוקטורט במשפטים באוניברסיטת לונדון.
קריירה משפטית ואקדמית
שטיין החל את דרכו האקדמית כמרצה באוניברסיטה העברית, ובהמשך כיהן כפרופסור בבתי ספר למשפטים בארצות הברית, בהם אוניברסיטת קרדוזו ואוניברסיטת ברוקלין. בנוסף, היה פרופסור אורח באוניברסיטאות מובילות כגון ייל, קולומביה, טורונטו, אוקספורד והרווארד. מחקריו עוסקים בעיקר במשפט פלילי, דיני נזיקין וניתוח כלכלי של המשפט.
מינוי לבית המשפט העליון
בשנת 2018 מונה שטיין לבית המשפט העליון, כחלק ממגמת מינוי שופטים שמרנים למערכת המשפט. מינויו התקבל בהערכה בשל הרקע האקדמי הרחב שלו והיכרותו העמוקה עם תחומי המשפט השונים. 
עם זאת, שטיין נחשב לשופט בעל גישה פרשנית מילולית ושמרנית, התומכת בפרשנות מצמצמת של סמכויות בתי המשפט. כתוצאה מכך מינויו עורר דיונים על האופן שבו גישתו עשויה להשפיע על האיזון בין הרשות השופטת לשאר רשויות השלטון, במיוחד בנושאים הנוגעים למשפט חוקתי וליחסי הרשויות.
פסקי דין בולטים
החמרת ענישה בעבירות סחיטה (2023)
באחד מפסקי הדין הבולטים שלו, שטיין היה חלק מהרכב שופטים שהחמיר עונשי מאסר לנאשמים בעבירות סחיטה ואיומים בשנת 2023, מתוך רצון להילחם בתופעת ה"פרוטקשן". פסק הדין כלל קביעה עקרונית כי עבירות מסוג זה מצריכות ענישה מחמירה לשם הרתעה, וכי יש להפעיל כלים משפטיים נוספים למאבק בפשיעה המאורגנת.
פסיקה בנושא דיני נזיקין (2021)
באחת מהחלטותיו, בשנת 2021, השופט שטיין היה שותף לפסיקה שקבעה אחריות מוגברת של רשויות ציבוריות לנזקים שנגרמו כתוצאה מרשלנות בטיפול בתשתיות. פסק דין זה חיזק את עקרון ההגנה על זכויות האזרח אל מול גופים שלטוניים וקבע כי על המדינה להפעיל מנגנוני פיקוח יעילים יותר למניעת כשלים תחבורתיים ובטיחותיים.
הרחבת ההגנה בזכויות נחקרים (2022)
בפסיקה תקדימית משנת 2022, שטיין תמך בהחלטה שהרחיבה את זכויות הנחקרים בחדרי החקירות, וקבע כי יש להבטיח ייצוג משפטי מהשלב הראשון של החקירה. החלטה זו נועדה למנוע פגיעות בזכויות חשודים ולחזק את אמון הציבור בהליכים הפליליים.
חיזוק עצמאות בתי המשפט (2020)
בשנת 2020, שטיין פסק כי לרשות המחוקקת אין סמכות לצמצם באופן חד צדדי את סמכויות בתי המשפט ללא הליך חקיקה ברור ומסודר. פסק הדין הגיע בעקבות יוזמה חקיקתית שנועדה לצמצם את סמכויות הביקורת השיפוטית של בג"ץ, במיוחד בנוגע לביטול חוקים ופסילת החלטות ממשלה על בסיס עילת הסבירות. פסק דין זה נתפס כעמדה חשובה לשימור עצמאות הרשות השופטת ומעמדה כמאזנת מול שאר רשויות השלטון.

אלכס שטיין הוא שופט בבית המשפט העליון של ישראל מאז שנת 2018. הוא נחשב לאחד המשפטנים הבולטים בארץ, עם התמחות בדיני ראיות, דיני נזיקין וניתוח כלכלי של המשפט. לפני מינויו, היה פרופסור למשפטים באוניברסיטאות מובילות בארצות הברית ובישראל.
רקע והשכלה
אלכס שטיין נולד בשנת 1957 בקישינב, ברית המועצות (כיום מולדובה). בשנת 1973 עלה לישראל ולמד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, שם סיים תואר ראשון בשנת 1983 ותואר שני בשנת 1987. בהמשך, בשנת 1990, השלים דוקטורט במשפטים באוניברסיטת לונדון.
קריירה משפטית ואקדמית
שטיין החל את דרכו האקדמית כמרצה באוניברסיטה העברית, ובהמשך כיהן כפרופסור בבתי ספר למשפטים בארצות הברית, בהם אוניברסיטת קרדוזו ואוניברסיטת ברוקלין. בנוסף, היה פרופסור אורח באוניברסיטאות מובילות כגון ייל, קולומביה, טורונטו, אוקספורד והרווארד. מחקריו עוסקים בעיקר במשפט פלילי, דיני נזיקין וניתוח כלכלי של המשפט.
מינוי לבית המשפט העליון
בשנת 2018 מונה שטיין לבית המשפט העליון, כחלק ממגמת מינוי שופטים שמרנים למערכת המשפט. מינויו התקבל בהערכה בשל הרקע האקדמי הרחב שלו והיכרותו העמוקה עם תחומי המשפט השונים. 
עם זאת, שטיין נחשב לשופט בעל גישה פרשנית מילולית ושמרנית, התומכת בפרשנות מצמצמת של סמכויות בתי המשפט. כתוצאה מכך מינויו עורר דיונים על האופן שבו גישתו עשויה להשפיע על האיזון בין הרשות השופטת לשאר רשויות השלטון, במיוחד בנושאים הנוגעים למשפט חוקתי וליחסי הרשויות.
פסקי דין בולטים
החמרת ענישה בעבירות סחיטה (2023)
באחד מפסקי הדין הבולטים שלו, שטיין היה חלק מהרכב שופטים שהחמיר עונשי מאסר לנאשמים בעבירות סחיטה ואיומים בשנת 2023, מתוך רצון להילחם בתופעת ה"פרוטקשן". פסק הדין כלל קביעה עקרונית כי עבירות מסוג זה מצריכות ענישה מחמירה לשם הרתעה, וכי יש להפעיל כלים משפטיים נוספים למאבק בפשיעה המאורגנת.
פסיקה בנושא דיני נזיקין (2021)
באחת מהחלטותיו, בשנת 2021, השופט שטיין היה שותף לפסיקה שקבעה אחריות מוגברת של רשויות ציבוריות לנזקים שנגרמו כתוצאה מרשלנות בטיפול בתשתיות. פסק דין זה חיזק את עקרון ההגנה על זכויות האזרח אל מול גופים שלטוניים וקבע כי על המדינה להפעיל מנגנוני פיקוח יעילים יותר למניעת כשלים תחבורתיים ובטיחותיים.
הרחבת ההגנה בזכויות נחקרים (2022)
בפסיקה תקדימית משנת 2022, שטיין תמך בהחלטה שהרחיבה את זכויות הנחקרים בחדרי החקירות, וקבע כי יש להבטיח ייצוג משפטי מהשלב הראשון של החקירה. החלטה זו נועדה למנוע פגיעות בזכויות חשודים ולחזק את אמון הציבור בהליכים הפליליים.
חיזוק עצמאות בתי המשפט (2020)
בשנת 2020, שטיין פסק כי לרשות המחוקקת אין סמכות לצמצם באופן חד צדדי את סמכויות בתי המשפט ללא הליך חקיקה ברור ומסודר. פסק הדין הגיע בעקבות יוזמה חקיקתית שנועדה לצמצם את סמכויות הביקורת השיפוטית של בג"ץ, במיוחד בנוגע לביטול חוקים ופסילת החלטות ממשלה על בסיס עילת הסבירות. פסק דין זה נתפס כעמדה חשובה לשימור עצמאות הרשות השופטת ומעמדה כמאזנת מול שאר רשויות השלטון.