ריאיון
מנכ"ל ביטוח לאומי לשעבר: "אגף תקציבים נוכלים, הם גונבים כסף מהציבור"
מנכ"ל חברת החשמל ומי שהיה מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר מואשם במדיניות הפזרנית שמסכנת את המוסד. בריאיון לכלכליסט הוא אומר שהגירעון האקטוארי נובע "מההתנהלות השערורייתית של אגף תקציבים", שהעלה את דמי הביטוח אבל משתמש בכסף לכיסוי הגירעון הלאומי. האוצר: "מימון המלחמה לא בא מהביטוח הלאומי"
מנכ"ל חברת החשמל וסגן יו"ר מועצת הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר יוצא בהתקפה חריפה ביותר על אגף התקציבים והמדיניות שלו בנושא הביטוח הלאומי. "הגירעון האקטוארי נובע מההתנהלות השערורייתית של המדינה ואגף התקציבים במשרד האוצר", הוא אומר בריאיון לכלכליסט. שפיגלר היה אחראי כשהיה מנכ"ל ביטוח לאומי למדיניות הקצבאות הנדיבה שלפי מבקר המדינה עלולה להביא את המוסד לחדלות פירעון.
אבל לדבריו, הגירעון נובע מכך שהעלו את דמי הביטוח הלאומי אבל לקחו את הכסף לכיסוי הגירעון, וכך נשללים מביטוח לאומי יותר מ־10 מיליארד שקל בשנה. "הם נוכלים, הם גונבים כסף מהציבור. זו עשיית עושר ולא במשפט. זו הונאה ומעשה נבלה והתנהגות פליליות", אומר שפיגלר. "יש לאגף תקציבים רק כיוון אחד - לפגוע בזכויות תושבים. אף אחד לא פותח את הפה נגדם כי כולם רועדים מהם. אני לא מפחד מהם".
דו"ח מבקר המדינה בנושא הזדקנות האוכלוסייה שפורסם בשבוע שעבר ביקר בחריפות את העובדה שתקציב קצבאות הסיעוד זינק פי 3 מ־7 מיליארד שקל ב־2018 ל־21 מיליארד ב־2025. שיעור זכאי קצבת הסיעוד מכלל האזרחים בגיל פרישה הוכפל מ־16% ל־30%, פי 2.5 מממוצע ה־OECD שעומד על 12%. רוב הזינוק נגרם בשל הענקת הזכאות על סמך מסמכים רפואיים בלבד ללא בדיקות תלות פנים אל פנים.
המדיניות הזאת מאיימת למוטט את היציבות האקטוארית של ביטוח לאומי, והקדימה את שנת חדלות הפירעון שלו (איפוס העתודות השמורות באוצר) ב־6.3 שנים ל־2035. סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר יעל לינדנברג תקפה בשבוע שעבר בחריפות את מדיניות חלוקת ההקצבות הנדיבה של הביטוח הלאומי. "אנחנו חייבים להפסיק לחלק קצבאות ומשאבים בעיניים עצומות ובחוסר אחריות", אמרה.
במרכז הדו"ח של מבקר המדינה עומד שפיגלר, שהנהיג את המדיניות המקלה בקצבאות הסיעוד. "הגידול בקצבאות נובע מכך שקודם לא נתנו לאנשים מה שמגיע להם. אנשים לא ביקשו כי העבירו אותם ויה דולורוזה של השפלות וביזיונות. נתתי לאנשים מה שמגיע להם ואני המאושר באדם שזה נפל בחלקי", אמר בשבוע שעבר בדיון על דו"ח המבקר בכנסת.
כעת שפיגלר מאשים את המדינה ואגף תקציבים בכשל. במרכז הטיעון של שפיגלר עומדת העובדת שבמסגרת התוכנית הכלכלית ל־2026-2025 הועלו דמי הביטוח הלאומי ב־5 מיליארד שקל לשנה וכל הכסף מועבר לאוצר לכיסוי הגירעון התקציבי. שפיגלר טוען שביטוח לאומי מאבד בפועל יותר מ־10 מיליארד שקל בשנה בגלל שהאוצר אינו משלם את המימון התואם (מאצ'ינג) שהוא נותן על כל סכום גבייה אחר. הסכום של יותר מ־10 מיליארד שקל כולל, לדבריו, גם את הקפאת מדרגות דמי הביטוח הלאומי שהרווח ממנו הולך לאוצר וגם על הסכום הזה אין מאצ'ינג.
"אגף תקציבים גונב כסף מהציבור בלי שהציבור מודע לאן הולך הכסף. זו הונאה ומעשה נבלה", אומר שפיגלר. "הם לוקחים את כספי המבוטחים ומתייחסים אליהם כאל מס שהולך למטרות אחרות. זה בניגוד לחוק. זה פלילי. שיבואו לציבור ויגידו בצורה שקופה שזה מס. אבל הם לא אומרים, כי אם היו מודים שמעלים את נטל המס, זה היה מרחיק משקיעים זרים".
התיקון לחוק קובע ששרי האוצר והעבודה באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת יכולים להאריך את ההסדר עד סוף 2028, כלומר שהציבור ימשיך לממן באמצעות דמי הביטוח הלאומי את הגירעון התקציבי. שפיגלר מעריך שזה מה שיקרה וסביר להניח שהוא צודק. "אם גובים עוד דמי ביטוח, הכסף צריך להישאר בביטוח לאומי. אם הכסף היה נשאר לא היה גירעון בכלל. זה הרצחת וגם ירשת. ממש הקוזק הנגזל".
לדבריו, "אגף תקציבים מכוון כמשנה סדורה רק למטרה אחת – לקבל כמה שיותר עודפי גבייה כמקורות תקציביים. הם יעשו הכל שנשלם כמה שפחות קצבאות. יש לאגף תקציבים רק כיוון אחד - לפגוע בזכויות תושבים. זה לא סוד שאגף התקציבים זה גוף שפוגע במשק בציבור ובחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל משום שיש להם סמכויות והם לא נושאים באחריות ולא נותנים דין וחשבון. אף אחד לא פותח את הפה נגדם כי כולם רועדים מהם. אני לא מפחד מהם".
"גאה ברפורמה, אתאבד לתת למי שמגיע"
גובה העודפים של ביטוח לאומי שנשמרים באוצר עומד, לדברי שפיגלר, כרגע על 250 מיליארד שקל. זה הסכום שאמור להתאפס ב־2035. שפיגלר אומר ש"הם גנבו באמצעות חקיקה ב־2008 עוד 150 מיליארד שקל". הטענה שהוא מעלה כבר קרוב לעשור ללא ספק ראויה לליבון, אבל למדינה אין שום עניין בכך.
זה המבקר קבע שרפורמת הסיעוד מסכנת את המאזן האקטוארי של ביטוח לאומי.
"אני גאה ומאושר שנפלה בחלקי הזכות עם שותפים נוספים לעשות שינוי שמי שזכאי לקבל קצבת סיעוד מקבל, ולא להעלות אינספור קשיים בדרך. אני האחרון שייתן מה שלא מגיע, אבל אתאבד לתת למי שמגיע".
הזכאות לקצבת סיעוד נקבעת לפי בדיקת תלות. המבקר מייחס את עיקר האחריות למשבר לכך שהביטוח הלאומי עבר מבדיקות תלות פנים אל פנים להסתמכות על מסמכים רפואיים בלבד. שפיגלר אומר ש"דו"ח מבקר ב־2017 קבע שהבדיקות משפילות ומבזות פוגעות וצריך לעשות הכל כדי לקבוע זכאות על סמך מסמכים רפואיים בלבד". שפיגלר מספר שביטוח לאומי ערך בדיקה מדגמית של אלף מקבלי קצבת סיעוד. לדבריו, התברר שברמות הנמוכות 1 ו־2 אנשים קיבלו יותר ממה שמגיע להם אבל בדרגות 6-3 הגבוהות אנשים קיבלו פחות. "אי אפשר להגיד שהביטוח הלאומי מתנהל בצורה שרלטנית כשהרוב המוחלט מקבלים כדת וכדין".
בהתנהלות הנוכחית ביטוח לאומי עתיד לפשוט את הרגל ב־2035. מה אתה מציע כדי למנוע את זה?
"כשהייתי מנכ"ל הכנו תוכנית מאוד מקיפה שבמרכזה העלאת גיל הפרישה לפנסיה והצמדה שלו לתוחלת החיים. הדבר השני זה שהאוצר ישלם על העודפים ריבית ריאלית. לפחות שייתנו ריבית כמו אג"ח של הממשלה בשוק הפרטי. כל אחוז ריבית זה 2.5 מיליארד שקל לשנה. המוצא האחרון זה להעלות את דמי הביטוח, אבל הם העלו את דמי הביטוח ולקחו את הכסף".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה ש"בניגוד מוחלט לטענות, המהלכים שנעשו למימון הוצאות המלחמה בתקציב 2025 לא לקחו תקציב מהביטוח הלאומי. המנגנון שנקבע להוראת השעה להעלאת דמי הביטוח והקפאת מדרגת הגבייה לא משפיע על מצבו הפיננסי של הביטוח הלאומי, לא לחיוב ולא לשלילה. כמשרד האוצר, אנחנו מחויבים לשקף את המצב כפי שהוא, ולפעול למען רווחת אזרחי ישראל, ובכלל זה שמירה על מערכת ביטחון סוציאלי יציבה ומתפקדת גם לדורות הבאים".
