מה קורה כשבעלי דירות מסרבים לחתום רגע לפני הריסת המבנים
עו"ד אילן גלזר מאילן גלזר ושות', מומחה בייצוג בעלי דירות בהתחדשות עירונית, מדבר על סרבנות מאוחרת, מה בית המשפט קבע לאחרונה, ואיך להבדיל בין מצוקה אמיתית לבין סחטנות
בעולם ההתחדשות העירונית כולנו מכירים את בעל הדירה הסרבן הקלאסי שמתנגד מהיום הראשון. אבל לאחרונה יש תופעה חדשה - סרבנות מאוחרת. בעלי דירות שחתמו והתקדמו, ודווקא רגע לפני הפינוי או חתימת הליווי הבנקאי, הם עוצרים הכל.
זהו ניסיון לנצל את נקודת הלחץ המקסימלית. הסרבן יודע שכבר כולם מחויבים, הטרקטורים בדרך, והמחשבה היא להחזיק את המפתח האחרון ולגרום לכולם לשלם כל מחיר. בפסק דין שהתקבל לאחרונה בבית המשפט המחוזי בלוד, הדבר הוגדר כניסיון סחטני לשפר תנאים מעבר למוסכם.
בשלב הליווי הבנקאי הבנק דורש חתימות של כל הבעלים כדי להנפיק ערבויות. אם בעל דירה אחד לא חותם, אף אחד לא מקבל ערבויות והמשמעות היא קיפאון מוחלט. עשרות ולעתים מאות משפחות הופכות לבנות ערובה של בעל דירה בודד.
במקרה דרמטי בנתניה בפרויקט של 392 בעלי דירות, קבוצה סירבה לחתום ודרשה עוד תמורות. השופט שוורץ קבע שאי אפשר לטעון שלא קיבלת ערבויות כשאתה מסרב לחתום על המסמכים שמאפשרים להנפיק אותם. בית המשפט הוציא צו עשה, חייב את הדיירים לחתום תוך שבעה ימים, והסמיך את עורך הדין אילן גלזר לחתום בשמם עם הוראת פינוי מיידית וקנס משמעותי.
גלזר מדגיש שיש להבדיל בין סחטנות לבין מצוקה אמיתית. לקשישים ולבעלי מוגבלויות ניתנים פתרונות מגוונים, אבל אין סובלנות למי שמשתמש בגיל או במצוקה כדי לשפר תמורה על חשבון הכלל. הפתרון למניעה - הסכם חזק עם סנקציות חריפות, יזמים שעומדים איתן, ובתי משפט שנותנים תשובות מהירות.
אז מה תעשו כשבעלי דירות מסרבים לחתום רגע לפני הריסת המבנים? התשובה בכתבה הבאה>>
