פרשנות
פיצול הייעוץ המשפטי הוא רישיון לשחיתות
פיצול מוסד היועמ"ש יאפשר לשרים להסתמך על חוות דעת של יועץ שהם מינו בעצמם ויקשה על העמדתם לדין גם כשיתעורר חשד לעבירה. בהינתן החמדנות והתיאבון הבלתי נגמרים של שרי הממשלה, הפיצול יעניק להם את החסינות המיוחלת
היהלום שבכתר ההפיכה המשטרית הוא חיסול הייעוץ המשפטי לממשלה. חיסול כפול: גם הפיכת התפקיד למשרת אמון וגם הפיכת עמדות היועץ להמלצות בלבד. המשמעויות דרמטיות ומשליכות על כל תחומי חיינו: על הכלכלה, על מעמדה של ישראל בעולם, על מדינאיה, קציניה וחייליה, על הפעלת כוחה האלים של המדינה באמצעות הצבא והמשטרה, על השחיתות השלטונית ועוד.
היועצת המשפטית כיום היא הסמכות המשפטית העליונה שנועדה לפקח על הפעילות השלטונית שתתנהל לפי חוק. ובמעגלים הנוספים בוחנת היועצת את השפעת הפעולה השלטונית על זכויות אדם ומיעוטים, על האכיפה הפלילית, על הממשקים הדמוקרטיים ועוד.
נכון, רעיון הפיצול אינו מופרך ואילו היינו ניגשים היום לשולחן השרטוטים המשטרי, ספק אם היה נברא יועץ־על במתכונת הישראלית הנוכחית – עובד מדינה שסמכויותיו מפוזרות בכ־160 חוקים, שסמכותו לא מעוגנת בחוק מסדיר, שהשפעתו פרושה על עולם ומלואו. ועדיין, כאשר מבינים את מניעיה של הממשלה לחסל את הייעוץ במתכונתו הנוכחית, קשה שלא להצטמרר – מהדרך, ובעיקר מהתוצאות הצפויות.
ועדת חוקה חוק ומשפט שדנה בימים אלה בהצעת הפיצול הזמינה אתמול את כל המשנים ליועצת לדיון כדי שראש הוועדה שמחה רוטמן יוכל להשתלח בהם בגסות ולשפוך על ראשם את מלוא סל הגידופים השלטוני. הם הדיקטטורה, הם איבדו את אמון הציבור, הם פועלים בניגוד לחוק. ולא, הוא לא מדבר על בנימין נתניהו. "הלוואי שלנתניהו היה את הכוח של בהרב מיארה", אמר רוטמן, "אם היה לו אז הייתי אני יוצא להפגין נגדו, נגד הדיקטטורה״. דברים אלה משקפים את קרקס היפוך היוצרות של ההפיכה המשטרית: כל הדברים הנוראים שאומרים על נתניהו מתקיימים בעצם אצל מבקריו ומתנגדיו, ובמקרה הזה על בהרב מיארה.
לכלל ההשלכות של הפיצול נידרש בהדרגה בהמשך. נעיר כאן על אחת הבעיות המזדקרות מיד לעין. הפיצול הופך את היועץ המשפטי למשרת אמון ממשלתית ואילו התובע הכללי עצמאי יותר כי הוא נבחר בוועדת איתור מקצועית־ציבורית. מה יקרה כשתחול ההתנגשות הבאה: היועץ המשפטי ייעץ לשר שפעולה מסוימת היא חוקית ואילו התובע יחשוב שיש להעמיד בגינה את השר לדין?
אחד מטיעוני הנגד לפיצול הוא הפיצול של הסמכות האחת העליונה, של השטחת השפיץ של הפירמידה ופיזור הסמכויות. היועץ יסבור ששר יכול לקבל מתנות מחבר קרוב ואילו התובע יחשוב שמדובר בעבירה פלילית. היום המחלוקת הזו מגוהצת בלשכת היועץ שפרקליט המדינה כפוף לו. לפי החוק החדש תתאפשרנה שתי עמדות סותרות.
וזו רק תחילת הבעיה. המשמעות העמוקה יותר היא שהשרים יכולים לכסות ולחסן את עצמם באמצעות יועץ משפטי צייתן, מורתע ומאויים בפיטורים. הוא ייתן להם כל חוות דעת שיבקשו, ובכך ינטרלו את התובע מלהגיש נגדם כתב אישום. לא רק בגלל התנגשות הדעות אלא מפני שלא ניתן יהיה לייחס לשר מודעות פלילית אם הצטייד מראש בחוות דעת של היועמ"ש. חוות דעת זו חזקה יותר מחוות הדעת שנתניהו קיבל מפרקליטו יעקב וינרוט, שמותר לקבל מתנות מהחבר ארנון מילצ'ן. חוות דעת של יועץ משפטי תיחשב להסתמכות חזקה הרבה יותר.
במובן זה הפיצול הוא רישיון לשחיתות שלטונית. שרים יקבלו מתנות יקרות ערך בדמות חוות דעת מאפשרות של יועצים משפטיים כנועים וישתמשו בהן כשכפ״ץ מפני העמדה לדין בידי התובע הכללי, שגם הוא יפנים בהדרגה את המצופה ממנו ולא ימהר לחלוק ולאתגר את הייעוץ המשפטי הזה.
בהינתן החמדנות והתיאבון הבלתי נגמרים של שרי הממשלה לכוח־כבוד־כסף, אין כמו הפיצול כדי להעניק להם את החסינות המיוחלת. אם לטלי גוטליב מגיע, למה לא לכולם?
