בלעדי
בדרך לישראל: OpenAI מגייסת עובדים ושוקלת להקים מרכז פיתוח עסקי
ענקית הבינה המלאכותית גייסה בכיר ישראלי מאמזון לפיתוח עסקי באירופה, המזרח התיכון ואפריקה, מתכננת אירוע לסטארט־אפים שבו תציג שירותים לשוק הארגוני ומחפשת מנהלי לקוחות בישראל. זאת בניסיון לצמצם את הפער מול אנתרופיק וגוגל בעזרת תעשיית ההייטק הישראלית שבה אימוץ כלי ה־AI הוא מהגבוהים בעולם
זה לקח כמה שנים, אבל חלוצת הבינה המלאכותית OpenAI בוחנת הקמת פעילות בישראל, כך נודע לכלכליסט. בשלב הראשון לא מדובר במרכז פיתוח, אלא דווקא בפעילות של פיתוח עסקי שמטרתה העיקרית היא לפתח קשרי עבודה עם מגזר ההייטק המקומי.
על פי מידע שהגיע לכלכליסט, בכיר ישראלי באמזון שניהל עד לאחרונה את פעילות AWS for Startups, כלומר פעילות הענן של אמזון בקרב מגזר ההייטק המקומי, גויס ל־OpenAI ומתחיל את עבודתו בחברה בימים אלה. הוא יוגדר כאחראי על אזור EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה), ידווח למנהל בלונדון, אך צפוי להתרכז בעיקר בישראל.
ענקית הבינה המלאכותית, שהיתה הראשונה להשיק את ChatGPT, יישום ה־AI שלה שמבוסס על מודל שפה גדול (LLM) לקהל הרחב, רוצה לבנות נוכחות באקוסיסטם הישראלי בפורמט שמזכיר את חברות הענן. אלה מבססות מערכת יחסים עם הסטארט־אפים המקומיים כמעט מרגע הקמתם ואז מגדילות את ההכנסות שלהן ככל שהסטארט־אפ צומח ומתפתח.
לקראת סוף החודש צפויה OpenAI לקיים בישראל אירוע לסטארט־אפים בשיתוף עם AWS, שבו יוצגו השירותים שלה לשוק הארגוני. במקביל, באתר הדרושים של OpenAI ניתן למצוא היום משרה פתוחה לניהול לקוחות ממגזר ההייטק בישראל. אף שרשמית מופיע כי המשרה היא בפריז, בפועל יהיה מדובר במנהלים שיישבו בישראל וידווחו לסניפי החברה באירופה. בהמשך ובהתאם להתקדמות הפעילות בישראל, מעריכים בסביבת OpenAI כי היא תחפש מנהל בכיר לניהול סניף של המכירות הישראלי, מה שמוגדר כתפקיד של Country Manager.
עומק האקוסיסטם בשימוש ב־AI
דפוס ההתרחבות של OpenAI מחוץ לארה"ב עד היום מראה כי לרוב היא לא מתחילה ממרכז פיתוח, אלא מפעילות של שיווק ופיתוח עסקי, ורק בהמשך היא מתרחבת גם לגיוס מהנדסים. לשם השוואה, לפני שנה החלה OpenAI לפעול בהודו עם גיוסים לתפקידים דומים לאלה שהיא מחפשת כיום בישראל, ועד סוף 2025 כבר היה לה משרד פעיל במדינה.
עוד לא מדובר אומנם בגביע הקדוש מבחינת ישראל — מרכז פיתוח מקומי, בדומה למה שמחזיקות כאן חברות כמו אמזון, גוגל, אפל, מיקרוסופט ואנבידיה ואשר מעסיקות אלפי עובדים כל אחת — אך זוהי דריסת רגל ראשונית חשובה. לשם המחשה, גם הפעילות של גוגל בישראל החלה עם אוריינטציה שיווקית־עסקית יותר ורק בהמשך צמחה גם למרכז פיתוח. היסטורית, מרכזי פיתוח בישראל נבנים באמצעות ביצוע רכישות של סטארט־אפים מקומיים או חברות גדולות יותר, כפי שהיה במקרה של מלאנוקס, שכבר היתה חברה ציבורית כשנמכרה לאנבידיה.
ל־OpenAI יש היום רק שני מרכזי פיתוח מחוץ לארה"ב — בלונדון, המרכז הגדול ביותר, ובציריך, שנהפכה להאב משמעותי של AI בגלל המוסדות האקדמיים שלה.
עצם העניין של OpenAI בהקמת פעילות פיתוח עסקי בישראל מלמד על החשיבות שמייחסים בחברה של סם אלטמן למגזר ההייטק הישראלי. אף שישראל לא פיתחה מודל שפה משלה, היא נחשבת לאחת המדינות המתקדמות היום בעולם בשימוש בכלי AI, מה שבולט בעיקר בשוק הארגוני של חברות הייטק.
כך, למשל, על פי נתונים עדכניים של אנתרופיק, יריבתה המושבעת של OpenAI, ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם בשימוש לנפש בקלוד (Claude), כלי ה־AI שלה. המחקר, שנערך במרץ האחרון, בחן את השימוש של האוכלוסייה העובדת בכל המדינות בעולם, וישראל עקפה אפילו מדינות כמו ארה"ב וסינגפור. נתוני שימוש אלה חשפו את העומק של האקוסיסטם הישראלי בשימוש ב־AI ואת מהירות האימוץ של הטכנולוגיות החדשניות.
בשבוע שעבר נחשף בכלכליסט גם מחקר של בנק אוף אמריקה שבחן את המדינות הבולטות בכל היבטי ה־AI שמזנבות בשתי המעצמות המובילות, בפער, שהן ארה"ב וסין. ישראל דורגה בתחילת העשירייה השנייה, אך מה שפגע בה היו בעיקר התשתיות הלאומיות החלשות ומיעוט ההשקעה הממשלתית. במדדים שבודקים את המגזר הפרטי, ישראל דורגה במקומות גבוהים הרבה יותר. כך, למשל, היא מדורגת במקום הראשון בריכוז טאלנטים ב־AI (על פי לינקדאין) ובמקום השלישי בהשקעות בחברות AI שנעשו בין 2013 ל־2025, עם סכום כולל של 19 מיליארד דולר.
בישראל פועלים היום מאות רבות של סטארט־אפים שבונים את המוצרים שלהם על מודלי שפה, וב־OpenAI לא רוצים לפספס את השוק המשמעותי. בגלל החדירה הנרחבת של קלוד, שפופולרי מאוד בקרב מפתחים, וגם של ג'מיני, בגלל הנוכחות הגדולה של גוגל בישראל, OpenAI נמצאת בנחיתות.
סטארט־אפ צומח אשר יגיע להכנסות של מאות מיליוני דולרים יהפוך גם ללקוח שמשלם סכומים גדולים עבור השימוש במודלי AI, בדיוק כפי שקרה עם השימוש בענן בהייטק הישראלי בעשור האחרון. מעבר לכך, כניסה לישראל תוכל לסייע ל־OpenAI גם לשפר את מודל השפה שלה, שמתפתח ככל שמשתמשים בו יותר.
קצב הכנסות שנתי של 50 מיליארד דולר
OpenAI, שחותרת להנפקה בוול סטריט בשנה הקרובה, נמצאת בפיגור משמעותי אחרי אנתרופיק הן בחדירה למגזר העסקי והן בהתרחבות מחוץ לארה"ב. OpenAI היתה החברה הראשונה שהעלתה לאוויר יישום של בינה מלאכותית נגיש לכל, והיא המותג המוכר יותר, מה שהביא לה הרבה לקוחות שמשתמשים בגרסה החינמית, שמהווים את הרוב המוחלט של המשתמשים, או בגרסה הפשוטה, שעולה 20 דולר לחודש. אנתרופיק האמריקאית התמקדה מראש במגזר הארגוני, שמייצר לה הכנסות גבוהות הרבה יותר, וגם השקיעה יותר בהתרחבות באירופה ובמזרח הרחוק, עם מרכזים גם בגרמניה, יפן וקוריאה — מדינות שבדומה לישראל נמצאות במקומות הראשונים באימוץ של AI.
בשל כל אלה, אנתרופיק אף עומדת לעקוף השנה את OpenAI בקצב ההכנסות, שכבר מתקרבות ל־50 מיליארד דולר בשנה, לעומת 25 מיליארד דולר בשנה, וזאת אף על פי ש־OpenAI מובילה בפער במספר המשתמשים. שתי החברות עדיין לא רווחיות, אך על פי הערכות אנתרופיק שורפת פחות מזומנים. באחרונה עקפה אנתרופיק לראשונה גם את השווי של OpenAI במסגרת גיוס הון פרטי, לפי שווי של 965 מיליארד דולר, לעומת שווי אחרון של 852 מיליארד דולר ל־OpenAI. ההערכה כיום היא שאנתרופיק תנפיק לפני המתחרה הוותיקה יותר. OpenAI מצידה החליטה באחרונה לדחות את ההנפקה ל־2027, לעומת תוכניות מקוריות לסוף 2026, מתוך חשש כי לא תצליח לקבל שווי של יותר מטריליון דולר, שאליו היא שואפת. מנגד, אנתרופיק, על פי דיווחים, החלה בשבוע האחרון את הרוד שואו שלה, שהוא סדרת פגישות מרתוניות עם משקיעים לקראת הנפקת הענק בניו יורק, כשהיא בטוחה שתוכל לקבל שווי של יותר מטריליון דולר.
