מתחזים לבורסה, לבנקים ולמשפיעני השקעות: תעשיית ההונאות שמציפה את פייסבוק ואינסטגרם
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- מחקר של סטאר סקיוריטי חשף כי באוקטובר פורסמו בפייסבוק ואינסטגרם כ-26 אלף מודעות הונאה פיננסיות שהתחזו לגופים ואנשים מוכרים.
- רוב המודעות מפנות את הגולשים לקבוצות ווטסאפ או טלגרם, שם מופעלות שיטות הונאה לעידוד השקעות במניות בעלות סחירות נמוכה.
- מטא סופגת ביקורת חריפה על אוזלת יד במניעת הפרסומים, בעוד שהפסדי ההונאות ברשתות החברתיות נאמדים במיליארדי דולרים ברחבי העולם.
מחקר חדש מבקש לשפוך אור על היקף הונאות המסחר ברשתות החברתיות. על פי המחקר, שנערך על ידי Stark Security, לאורך חודש אוקטובר בלבד פורסמו ברשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם לפחות 26 אלף מודעות שסווגו כהונאות פיננסיות, באמצעות 1,005 דפים שונים. מדובר בממוצע של 843 מודעות חדשות מדי יום, שבעיקרן מציעות למשקיעים וחוסכים הבטחות לתשואות חריגות ומתנות לכאורה מטעם בנקים. על מנת להגדיל את העניין אצל הגולשים, בחלק ניכר מהמקרים המודעות השתמשו בשמותיהם, בלוגו או בפניהם של גופים ואנשים מוכרים כדי לרכוש את אמון הציבור.
סטאר סקיוריטי מתמחה באיתור התחזויות ברשת, באמצעות סריקה של ספריית המודעות של מטא. החברה הוקמה על ידי דניאל ממן, לשעבר מנהל החדשות בחברת הסייבר CHEQ. לפי הבדיקה, ב־24 מתוך 31 ימי אוקטובר פעלו במקביל יותר מאלף מודעות הונאה, וביום השיא מספרן הגיע ל-2,900.
מדובר בבדיקה ראשונה מסוגה בשוק הישראלי, ולכן לא ניתן לקבוע על בסיסה אם מספר מודעות ההונאה בישראל נמצא בעלייה. עם זאת, נתונים שהציג בנק לאומי בתביעה בסך 26.6 מיליון שקל שהגיש נגד מטא באוגוסט מצביעים על החמרה אפשרית בתופעה. לפי הבנק, ביולי איתר 243 פרסומי הונאה שהתחזו אליו – יותר ממספר הפרסומים שאיתר בכל המחצית הראשונה של השנה. בתביעה טוען לאומי כי מטא מאפשרת פרסום ממומן של מודעות המתחזות לבנק ולגורמיו, ודורש ממנה לנקוט אמצעים למניעתן ולאימות זהות המפרסמים. התביעה טרם הוכרעה.
גם בעולם נרשמת עלייה בנזקי ההונאות ברשתות החברתיות: לפי נתוני רשות הסחר הפדרלית בארה"ב, ההפסדים המדווחים מהונאות שהחלו ברשתות החברתיות הגיעו ב־2025 ל־2.1 מיליארד דולר, פי שמונה לעומת 2020. מתוכם, 1.1 מיליארד דולר אבדו בהונאות השקעה. פייסבוק הייתה הרשת החברתית שממנה החלו ההונאות שגרמו להפסדים המדווחים הגבוהים ביותר. עם זאת, הנתונים האמריקאיים מתייחסים לנזקים כספיים מכל סוגי ההונאות ברשתות החברתיות, ולא למספר המודעות המתחזות, ולכן אינם מאפשרים השוואה ישירה לממצאי הבדיקה בישראל.
המתחזים העיקריים
לפי הבדיקה, הגוף שאליו התחזו במספר המודעות הגדול ביותר הוא הבורסה לניירות ערך בתל אביב. שמה או סמלה של הבורסה הישראלית הופיעו ב־4,846 מודעות שפורסמו באמצעות 302 דפים. במקום השני נמצא בית ההשקעות IBI, עם 4,278 מודעות שפורסמו באמצעות 66 דפים. אחריהם בנק לאומי, עם 1,340 מודעות, ובנק הפועלים, עם 808 מודעות. גופים נוספים ששימשו את המתחזים כוללים את אוניברסיטת תל אביב, מיטב, אקסלנס, בנק מרכנתיל, הבנק הבינלאומי ודיסקונט.
מעבר למוסדות, גם אנשי מקצוע ומשפיעני השקעות הפכו למטרה מרכזית. לפי הערכת החוקרים, פניו של מתכנן פיננסי בשם דור עתי הופיעו בכ־6,500 מודעות, כרבע מכלל המודעות שאותרו. כ־4,400 מודעות נוספות השתמשו בדמויות של משפיעני השקעות קטנים אחרים. בין השמות המוכרים שנעשה בהם שימוש נמנים גילעד אלטשולר, ממייסדי אלטשולר שחם, עם 466 מודעות, ויוצר התוכן הפיננסי מיכה סטוקס, עם 202 מודעות. גם העיתונאי הכלכלי שאול אמסטרדמסקי זכה ל-90 מודעות הונאה שנשאו את שמו, והסופר והבלוגר הפיננסי תמיר מנדובסקי עם 40 מודעות.
בסך הכול זיהתה מערכת הסיווג באופן אוטומטי התחזות לגוף או לאדם מוכר בכ־46% מהמודעות. ואולם, בבדיקות ידניות שכללו גם זיהוי פנים של משפיעני השקעות קטנים, העריכו החוקרים כי שיעור ההתחזויות מגיע לכשני שלישים מכלל המודעות.
מפייסבוק לקבוצות הווטסאפ
כיצד ניתן לבצע הונאות ברשתות חברתיות? ב־95% מהמודעות מוצעת לגולשים הזדמנות השקעה, לעיתים באמצעות הבטחה למידע פנימי על מניות, לרווחים גבוהים במיוחד או לקבלת המלצות בלעדיות. רובן המוחלט (92%) מאותן מודעות מפנות את המשתמשים לקבוצת ווטסאפ או טלגרם, או לשיחה פרטית באחת מהאפליקציות. בדרך זו, לאחר שהגולש נחשף למודעה בפייסבוק, הקשר עובר לערוץ פרטי שבו יכולים המתחזים לבנות עמו יחסי אמון לאורך זמן.
אחד ממקרי הבוחן שתועדו בדו"ח הוא קבוצת ווטסאפ בשם "אחד למיליון 150", שאליה נכנסו החוקרים בעקבות מודעה שהתחזתה לקהילת משקיעים של בנק לאומי. בקבוצה פעל אדם שהציג עצמו כמומחה השקעות בשם Warren Daniel, לצד "עוזרת" ועשרות משתתפים שלפי החשד היו פיקטיביים. בתחילה פורסמו סקירות שוק והמלצות על מניות מוכרות, אולם בהמשך החלו מנהלי הקבוצה לעודד רכישה של שתי מניות קטנות בבורסת הונג קונג.
דפוס הפעולה דומה לשיטת הונאה המכונה Ramp and Dump: המפעילים מעודדים משקיעים לרכוש מניות בעלות סחירות נמוכה, ובמקביל עשויים למכור את החזקותיהם במחירים מנופחים. הדו"ח אינו מוכיח שהקבוצה השפיעה בפועל על מחירי המניות, אך מתעד כיצד המשתתפים הונחו לבצע רכישות באמצעות חשבונות המסחר שלהם ולשלוח צילומי מסך של העסקאות. ביוני האחרון חשף כלכליסט מקרה בו משקיעה צעירה שהשקיעה את כספיה במניית NTCL הסינגפורית בהיקף של מאות אלפי שקלים לאחר שהייתה חברה בקבוצת ווטסאפ שכמעט כל חבריה היו בוטים ששכנעו אותה להשקיע. זמן קצר לאחר השקעתה הפסידה את כל כספה בעקבות ביצוע שורט של מקימי הקבוצה, לכאורה, על המניה.
סימני האזהרה
אחד הממצאים המשמעותיים בבדיקה נוגע ליכולת לזהות את המודעות החשודות. החוקרים בדקו ארבעה סימני אזהרה, בהם דפים עם פחות ממאה לייקים, הבטחות לרווח, שימוש בכתובות אינטרנט בעלות סיומות חשודות ואי התאמה בין כתובת האתר המוצגת במודעה לבין היעד שאליו מועבר הגולש.לפי הממצאים, 82% ממודעות ההונאה נשאו לפחות שניים מהסימנים הללו, לעומת 2% בלבד מהמודעות הרגילות שנבדקו לצורך השוואה. מדובר במידע שלטענת החוקרים נמצא גם בידי מטא עצמה, ומעורר שאלות לגבי מנגנוני הבקרה שלה.
לא היה ניתן להשיג את תגובת מטא. יהודה בן יעקב, מנהל מדיניות במטא, דחה בעבר את טענות רשות ניירות ערך שלפיהן לחברה אינטרס כלכלי בהמשך פרסום ההונאות. "זה לגמרי חותר תחת המודל העסקי של מטא שיש מודעות כאלה", אמר. לדבריו, החברה השקיעה משאבים ניכרים במאבק בהונאות, ובמהלך 2025 הסירה יותר מ־130 מיליון חשבונות הונאה ברחבי העולם.
בן יעקב גם הודיע כי מטא כבר החלה בניסוי לאימות זהות מפרסמים בישראל, במטרה להשיק פתרון במהלך המחצית הראשונה של 2026. אלא שהבדיקה הנוכחית, שנערכה חודשים לאחר המועד שהציג, מעידה כי הונאות פיננסיות עדיין מתפרסמות בהיקפים נרחבים.
מ-IBI נמסר: "מחמיא לנו שגם המתחזים בוחרים ב־IBI אבל במקרה הזה היינו שמחים לוותר על ההובלה. כחלק מהמאבק בתופעה, אנו פועלים מול פייסבוק ואינסטגרם לזיהוי ולהסרה של תכנים מתחזים. העובדה שעל פי המחקר, כ־99% מהמודעות שהתחזו ל־IBI שויכו לרשת הונאה אחת, ממחישה את הצורך בטיפול מערכתי ובאכיפה יעילה יותר מצד מטא. אנו מצפים ממנה לנצל את המידע והכלים הטכנולוגיים שברשותה כדי לזהות ולחסום רשתות הונאה באופן יזום, למנוע את חזרתן לפלטפורמות ולא להסתפק בהסרת מודעות בודדות לאחר פרסומן.
"במקביל אנו מפרסמים באופן שוטף אזהרות ועידכונים ללקוחות במטרה להעלות את המודעות לניסיונות ההונאה ולדרכים לזהות אותם. אנו קוראים לציבור המשקיעים לבדוק את מקור המידע, לוודא שכל פנייה מגיעה מערוץ רשמי של החברה, להימנע ממסירת פרטים אישיים או פיננסיים לגורמים חשודים ולדווח לנו על כל חשד להתחזות".
תמיר מנדובסקי מסר: "אוזלת היד של הרשויות ושל מטא פשוט בלתי נתפסת. דמיינו שמסתובב גנב בחצר שלכם, ממש מסתכל דרך החלון של חדר הילדים - ובמשטרה לא עונים. זה בדיוק המצב. כבר שלוש שנים שחשבונות מהונג קונג פותחים חשבון בעברית בשמי ובתמונתי, באופן שקל מאוד לזהות ולנטרל - ומטא לא עושה שום רושם שהיא רוצה בכלל להפסיק את התופעה. ישראלים כבר איבדו מיליוני שקלים בעוקץ הזה, ואין אפילו רשות ממשלתית אחת שלקחה אחריות - לא המשטרה, לא רשות ניירות ערך ולא רשות שוק ההון. בהונג-קונג סופרים את הדולרים כי ישראל היא גן עדן לגנבים".
