עובדי הנמל ביוון מסרבים לתת שירות - וקו הספנות שאמור היה להחזיר אלפי נוסעים תקוע
אונייה המיועדת לחלץ 1,200 איש תקועה מיום שני באחד מנמלי יוון, אולם עובדים השייכים לוועד היווני מסרבים לתת לה שירות, כדי שתוכל להפליג לישראל. שרת התחבורה רגב: "הוועד פרו-פלסטיני ומסרב לסייע לישראל". מנכ"ל משרד התחבורה: מחפשים כעת צוות חלופי; גורמים ביוון: מדובר במדיניות כללית נגד הפלגות לאזורי מלחמה
בתחילת השבוע נבחרה חברת אמסלם טורס בהליך בזק ובאישור להתקשרות ללא מכרז, להפעיל קו ספנות להשבת ישראלים שנתקעו בחו"ל. החברה הגישה הצעה שכוללת שימוש בספינה עם 1,200 מקומות, שכעת עוגנת ביוון, אולם מאז ועד עובדי הנמלים ביוון מסרב להעניק לה שירות כדי שתוכל להפליג לישראל.
כששרת התחבורה, מירי רגב, נשאלה על הנושא, היא השיבה כי האירוע התרחש כיוון שהוועד "פרו פלסטינאי ומסרב לסייע לישראל". עוד אמרה רגב כי שוחחה עם מקבילה ביוון, שטען כי לא ניתן לכפות על הצוות לעבוד וכי כיוון שהחוק הימי ביוון קובע שעל צוות הנמל להיות מהאיחוד האירופי, לא ניתן להחליף אותו בצוות עובדי נמל ישראלים, וכעת נעשה ניסיון לאתר צוות אירופי שיטפל באוניה. מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, אמר כי תחילה הצוות הסכים לעבוד על האונייה, אך לאחר מכן קיבל "רגליים קרות" וכעת הוא פועל בשיתוף אמסלם טורס על מנת למצוא צוות חליפי.
גורם המעורה במקרה טוען כי בניגוד לטענת רגב, השביתה אינה מכוונת ישירות נגד ישראל, אלא נעשית במסגרת דרישה של ועד הימאים ביוון שלא להעניק שירות לאוניות שמפליגות לאזורי מלחמה. עם זאת הפלגות מיוון לכיוון ישראל יוצאות כל הזמן ועל כן תמוהה שדווקא עכשיו הוועד החליט להביע עמדה נגד.
בעקבות סגירת המרחב האווירי עם תחילת מבצע "שאגת הארי" נתקעו כ-170 אלף ישראלים בחו"ל, עד כה עשרות אלפים שבו באמצעות טיסות לטאבה, במעברי הקרקע ובאמצעות הפלגות. ביום שבת הוציאה רשות הספנות והנמלים קול קורא להפעלת קווי ספנות להשבת ישראלים מקפריסין לישראל. במסגרת הקול הקורא, חברות ספנות וסוכנויות נסיעות יכלו להציע כלי שיט בקיבולת של לפחות 800 נוסעים, להפעלה מיידית עם ההכרזה על מצב חירום תחבורתי. משרד התחבורה צפוי להקצות לתוכנית החילוץ 4.3 מיליון שקל בתקציב תוספתי להפעלת הקו הימי באופן רציף, על מנת לאפשר לכמה שיותר ישראלים לשוב ארצה. על השאלה מדוע לא תואם המכרז מבעוד מועד ומדוע משרד התחבורה לא דאג מראש למפעיל קווי ימי והמתין לתחילת המבצע, השיב בן זקן כי המשרד לא רצה להעביר מידע פנימי על המצב הביטחוני של ישראל.
במסגרת הזכייה בקול קורא, המדינה מתחייבת להעניק ל"אמסלם טורס" רשת ביטחון כלכלית, שמטרתה לכסות את עלויות התפעול המינימליות במקרה של תפוסת נוסעים נמוכה, בכדי להבטיח את כדאיות ההפלגה גם בתנאי אי-ודאות. עוד נקבע כי התשלום ייגבה ישירות מהנוסעים אך רספ"ן יאשר מראש תעריף מקסימום שניתן לגבות עבור ההפלגה. טרם נקבע תעריף ובעקבות העיצומים ביוון גם לא ברור מתי יצא השיט הראשון, אך נקבע כי בשיט הראשון שיעזוב את ישראל תינתן עדיפות לדיפלומטים, ילדי תגלית, אזרחים זרים ותיירים שנתקעו בישראל.
"אזרחי המדינה אינם בני ערובה בארצם"
המטה האזרחי "שמיים פותחים" נערך להגיש עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה למנוע מישראלים לעלות על טיסות חזרה ארצה מחו"ל, או לעזוב את הארץ מתחילת מבצע "שאגת הארי", כפי שעשה במהלך "עם כלביא". על פי המכתב, שהוגש על ידי עו"ד טל שחר למשרד התחבורה, נטען כי אין למשרד זכות חוקית למנוע מישראלים לעלות על טיסות החילוץ בדרכן החוצה מישראל: "כל מתווה שלא ייקח בחשבון את זכותם של אזרחים לצאת את הארץ לצרכי בריאות, עבודה וכל צורך אחר יהא בלתי חוקתי בעליל. משכלות יסוד היא כי זכותו הבסיסית של כל אדם היא החופש לצאת מישראל". נטען כי לכל אדם יש את הזכות להגן על עצמו ולעזוב מדינה שנמצאת במלחמה: "אזרחי המדינה אינם בני ערובה בארצם, בעל כורחם רק מכוח היותם אזרחים... טענות כלליות כגון שיקולי 'ביטחון' לבדם אינם מהווים כרטיס פתוח להשמדת זכויות יסוד ומניעת חופש התנועה לאזרחים", לשון המכתב.
בהכרזה על פתיחת מבצע החילוץ בשם "כנפי הארי", השיבה שרת התחבורה מירי רגב לכלכליסט, כי ההחלטה שלא להעלות נוסעים על טיסות החילוץ שיצאו מנתב"ג התקבלה באישור יועמ"שית המשרד, כיוון שהליך של נוסע שעולה על מטוס הוא ארוך יותר מהליך של נוסע שיורד ממטוס והם מבקשים לזרז את ההליך. עוד ציינה רגב כי טרם אישור טיסות יוצאות, רשות שדות התעופה מבקשת לוודא כי המבצע מתנהל כשורה ובאופן בטיחותי, עם זאת רגב אישרה כי כבר בטיסת החילוץ הראשונה שתעזוב את ישראל, ישקול משרד התחבורה לאפשר למקרים הומניטריים ודחופים לעלות על הטיסה.
גם בלשכת התיירות הביעו זעם על ההחלטה: "החלטת משרד התחבורה, להפוך תיירים לשבויים בעל כורחם, מהווה הפרה בוטה בלתי צודקת ובלתי סבירה של הדין הבינלאומי המחייב. החלטת משרד התחבורה מהווה הפרה של שורה של אמנות וחוקים בינלאומיים וביניהם: האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות (ICCR), הכרזה על זכויות האדם (UDHR), מגילת זכויות התייר של ארגון התיירות הבינלאומי. המשפט הבינלאומי הכיר זה מכבר בכך שמדינות חייבות לאפשר ליחידים לצאת משטחן ואין הן יכולות להפוך אדם שנכנס כחופשי לשבוי בתוכה".
במהלך מבצע "עם כלביא" יצאו עשרות טיסות חילוץ ריקות מישראל, בטענה כי העלאת נוסעים תעכב את הטיסות ותסכן את הצוות. רק לאחר ביקורת ציבורית נרחבת הודיע משרד התחבורה כי יאפשר לנוסעים לעלות על הטיסות שיוצאות מנתב"ג בכפוף לאישור ועדת חריגים. גם ההחלטה הזאת עוררה את זעם הציבור והייתה צפויה לעמוד במבחן משפטי לאחר שגופים חברתיים איימו להגיש בג"ץ נגד הפגיעה בחופש התנועה של הישראלים. חמישה ימים לאחר תחילת מבצע חילוץ ישראלים מחו"ל, אישר משרד התחבורה להעלות נוסעים לטיסות שעוזבות את הארץ, וויתר על הניסיון לכפות על הציבור ועדת חריגים. עם זאת, מי שביקש לעלות על הטיסות שעזבו את ישראל נדרש להציג כרטיס טיסה חזרה לעוד חודש לפחות. בתדריך שערך משרד התחבורה, רשות התעופה האזרחית ורספ"ן, הוסבר כי המטרה היא למנוע מהם לתפוס מקומות של ישראלים שנתקעו בחו"ל לפני המבצע.
