פרשנות
אנבידיה נחלשה, סיאול קרסה: מה הצית את בהלת השבבים
הנפקת CXMT הסינית והחשש מהתחייבויות הענק של אנבידיה הובילו לירידות חדות בשווקים, אף שהחברה הסינית עדיין אינה מסוגלת לייצר את שבבי הזיכרון המתקדמים הנדרשים ל-AI. ברקע: השקעות של מאות מיליארדי דולרים בדאטה-סנטרים ועסקאות סיבוביות שמגבירות את התלות בין ענקיות הטק לחברות ה-AI
אם יש משהו שמשקיעים במניות AI ושבבים אוהבים לעשות בשנתיים האחרונות, זה להיכנס לפאניקה ולגרום לקריסה של מניות החברות האלו. בדיוק כמו שקורה היום (ג'), כשחשש סביב מניות שבבים ו-AI הוביל לירידות בבורסות אסיה, בהובלת בורסת סיאול שהתרסקה ב-11%. בוול סטריט, החשש הוביל לחילופים בצמרת החברות בעלות שווי השוק הגדול בעולם, כאשר היחלשות במניית אנבידיה הורידה אותה למקום השני לטובת אפל שמנייתה מתחזקת.
לפאניקה הנוכחית יש כמה טריגרים בולטים, אף שלא קרה שום אירוע שיכול להיחשב לשינוי ססמי בענף. אחד מהם נוגע לאנבידיה עצמה: עלות הביטוח מפני חדלות פירעון של החברה רשמה את הזינוק היומי החד ביותר מאז החלו החוזים להיסחר באופן פעיל, על רקע דיווחים שהיא מנהלת שיחות על עסקאות תשתית AI בהיקף של יותר מ־750 מיליארד דולר. החשש הוא שהחברה נוטלת על עצמה התחייבויות גדולות מדי; מנייתה ירדה אתמול ב־5%.
טריגר נוסף הוא ההנפקה של יצרנית שבבי הזיכרון הסינית CXMT, שביום הראשון למסחר שלה בבורסת שאנגחאי רשמה זינוק של 466% והגיע לשווי שוק של 484 מיליארד דולר. בקרב משקיעים, האירוע נתפס כמבשר של החרפת התחרות בתעשיית שבבי הזיכרון העולמי, ששתיים משלוש השחקניות המובילות בה הן סמסונג ו-SK Hynix מקוריאה הדרומית (השלישית היא מיקרון האמריקאית). הביקוש העצום לשבבי זיכרון מתקדמים, שנחוצים בדאטה-סנטרים ל-AI, הזניק את מניות החברות במאות אחוזים (במידה מסוימת, תמונת המראה של הפאניקה הנוכחית). עתה, החשש הוא שהחברה הסינית תציב תחרות שתאיין חלק מהשווי העצום שצברו חברות אלו. בהתאם, מניות סמסונג רשמו היום ירידה של 13.4% ושל SK Hynix ירדו ב-14.7%.
אבל בהקשר הזה, הפאניקה לא מצדיקה את עצמה. הביקוש לשבבי זיכרון גבוה יותר מיכולת הייצור של חברות אלו, ואף שהן משקיעות סכומי עתק בהקמת מתקני ייצור חדשים (השבוע הכריזה קוריאה הדרומית על השקעות ועסקאות של שתי החברות הקוריאניות בהיקף של 950 מיליארד דולר), אלו לא צפויים להתחיל לפעול לפני 2027.
בנוסף, ל-CXMT אין יכולת לייצר שבבים מתקדמים מהסוג שמבוקש בדאטה-סנטרים ל-AI כמו שלוש החברות הגדולות. לכן, היא לא צפויה להתחרות בהן בחזית זו בטווח הזמן הקרוב. החברה כן יכולה להביא לשוק שבבים פשוטים יותר, מהסוג שנחוץ למכשירים אישיים כמו מחשבים, טאבלטים וסמארטפונים (רק השבוע דווח שאפל פועלת מול הבית הלבן כדי לקבל אישור להשתמש בשבבי החברה במכשירים שלא מיועדים לשוק האמריקאי).
הביקוש העולמי לשבבי זיכרון ל-AI יצר גם מחסור בשבבים הפשוטים יותר, והביא לעליית מחירים בשוק הצרכני. הרחבת היקף הייצור של CXMT תביא הקלה משמעותית לשוק הצרכני, תמנע עליות מחירים נוספות, ואולי אפילו תאפשר לחברות לגלגל לאחור חלק מהעליות שביצעו. אלו הן חדשות טובות לכל האקוסיסטם.
אבל החששות הנוכחיים רוכבים לא רק על CXMT אלא על שורה של מצבי עומק בשוק ה-AI. מן הצד האחד, השקעות ענק בתשתיות AI שרק הולכות ומתרחבות. ענקיות טק כמו גוגל, מטא, אמזון ומיקרוסופט ישקיעו השנה קרוב ל-700 מיליארד דולר בדאטה-סנטרים. חברות כמו OpenAI, אנתרופיק ו-SpaceXAI משקיעות עשרות מיליארדים דולרים גם הן, עם התחייבויות עתידיות במאות מיליארדים.
ההשקעה העצומה מתחילה לתת סימנים גם בדוחות הכספיים של החברות החזקות ביותר. ברבעון השני של השנה עברה גוגל לתזרים מזומנים שלילי לאחר שההוצאות ההוניות שלה הגיעו ל-44.9 מיליארד דולר, בשעה שהרווח של החברה עמד על 39.1 מיליארד. סמנכ"לית הכספים של החברה, ענת אשכנזי, אמרה שהמגמה צפויה להימשך וההשקעות ב-AI יגיעו השנה ל-205-195 מיליארד דולר. "תזרים המזומנים החופשי יוסיף להיות תחת לחץ כתוצאה מההשקעות שלנו בתשתית טכנולוגית, שמאפשרות לנו למנף את ההזדמנויות שה-AI יוצרת", אמרה.
לצד העובדה שחברות AI טרם הדגימו מודל עסקי מתמשך שמצדיק את ההשקעות האלו, החששות של המשקיעים מהמשך הגידול בהן מתדלקים את אי היציבות של השווקים.
לכך מצטרפת העובדה שכל האקוסיסטם מסובך בעסקאות גיוס והשקעה סיבוביות, שהופכות את הרכיבים השונים במערכת לתלויים זה בזה באופן שמעודד אי-יציבות. בעסקאות אלו, ענקית טק כמו אנבידיה, מיקרוסופט או אמזון תשקיע בחברת AI כמו OpenAI או אנתרופיק לפי שווי של כמה מאות מיליארדי דולרים. חברת ה-AI תשתמש בכסף שקיבלה בהשקעה על מנת לרכוש שבבים או כוח מחשוב מענקית הטק.
כל עוד הביקוש לתשתיות AI גדל, הכל תקין. אבל אם הביקוש יגיע לתקרה כלשהי, או יצנח, עלולה להיווצר ספירלה הרסנית במסגרתה ענקיות הטק נדפקות פעמיים: חברות ה-AI מפסיקות לרכוש מהן שבבים ומחשוב, ובמקביל ההשקעות שלהן בחברות אלו מאבדות משוויין. במקרה של אנבידיה, החשש נוגע גם לערבויות ולהתחייבויות שהיא עשויה ליטול במסגרת עסקאות התשתית.
חרף חששות אלו, העסקאות הסיבוביות נמשכות, ואנבידיה בפרט קושרת עצמה עמוק יותר לתוך חברות אחרות. רק השבוע פורסם שהחברה תיתן ל-OpenAI ערבות של רבע טריליון דולר לצורך בניית מגה דאטה-סנטר שיעשה שימוש בשבבים של אנבידיה. אתמול דווח שהחברה משקיעה 5 מיליארד דולר ב-SSI של איליה סוצקבר, בעסקה שכוללת גישה של חברת ה-AI לפלטפורמת ורה רובין של אנבידיה.
במצב זה של נפיצות וחששות, כל אירוע לכאן או לכאן מטלטל את השווקים למעלה או למטה. החדשות הטובות הן שאם הדוחות שיפרסמו ענקיות הטק בשבועות הקרובים, ובמיוחד הדוח של אנבידיה ב-26 באוגוסט, יעמדו בציפיות השוק, המטוטלת תנוע לכיוון השני. החדשות הרעות הן שהשווקים עתידים להמשיך להיטלטל עוד תקופת מה - לפחות עד שהבועה שגורמים בשוק חוששים ממנה כל כך תפקע סופית.
