פוטין רצה לתת דירה בת"א למורתו הקשישה, חברה בבעלות רומן אברמוביץ' העבירה את הכסף
פוטין רצה לתת דירה בת"א למורתו הקשישה, חברה בבעלות רומן אברמוביץ' העבירה את הכסף
האוליגרך בעל האזרחות הישראלית מכחיש כבר שנים קשר פיננסי כלשהו עם הקרמלין ועד הפלישה לאוקראינה הצליח להימנע מסנקציות והגבלות. עתה מתברר כי חברה שבבעלותו העבירה כרבע מיליון דולר למטרה שהייתה חשובה אישית לנשיא רוסיה. גורמים שונים: חשיבות הסיפור אינה בסכום הכסף אלא בחשיפת קשר - ישיר או עקיף - בין השניים. אברמוביץ' בתגובה: לא הייתה הוראה של פוטין לרכוש את הדירה אלא בקשה של הקהילה היהודית. תחקיר שומרים
בעת ביקור בישראל, לפני כמעט 20 שנה, פגש נשיא רוסיה ולדימיר פוטין את מי שהיתה בילדותו מורה שלו לגרמנית. זמן קצר לאחר מכן החלה המורה לקבל מתנות: תחילה שעון מהקרמלין, אחר כך את ספרו של הנשיא עם הקדשה אישית, ולבסוף דירה בתל אביב. "אני מאוד מודה לו על זה. כשקיבלתי את הדירה בכיתי. פוטין הוא אדם מאוד אסיר תודה והגון", היא סיפרה בהמשך.
אלא שמסמכים שהגיעו לידי שומרים חושפים עתה כי את התשלום עבור הדירה - כרבע מיליון דולר - העבירה חברת אוף שור של המיליארדר רומן אברמוביץ'. חשיבותו של הסיפור, מסבירים גורמים שונים, אינה בסכום שהועבר אלא בחשיפה נדירה של קשר, ישיר או דרך גורם שלישי, עם מהות פיננסית בין הקרמלין לאברמוביץ', סוגיה שאותה האוליגרך בעל האזרחות הישראלית מכחיש בנחרצות מזה שנים.
דוברו של פוטין, דימטרי פסקוב, לא התייחס לשאלות שהועברו אליו ביחס לתפקידו של הנשיא בהעברת הכספים. במקום זאת הוא הפנה את השאלות לפדרציית הקהילות היהודיות ברוסיה ומסר כי "כל פעולות הצדקה שהתבצעו בישראל, נעשו על ידם".
דובר מטעם אברמוביץ' אישר כי הכספים אכן הועברו אך טען כי הדבר לא נעשה בהוראת פוטין אלא בעקבות בקשה של הקהילה היהודית. "זה יהיה לא נכון לרמוז שלמישהו יש שליטה על ענייניו הפיננסים של מר אברמוביץ' בשל תרומה של 240 אלף דולר, בוודאי לאור העובדה שהוא תרם יותר מ-500 מיליון דולר למטרות יהודיות". המשך תגובתו מובאת בסוף הכתבה.
העברה עם חשיבות אישית לפוטין
בשנים האחרונות, בעוד הדאגות במערב גוברות מקשרי האוליגרכים עם הקרמלין, הצליח אברמוביץ' בן ה-56, שהונו מוערך כיום ב-9.2 מיליארד דולר, להימנע מסנקציות והגבלות כלכליות. בניגוד לאוליגרכים אחרים הוא נהנה מחופש תנועה בעולם, המשיך לרכוש נכסים שונים ולא סבל מהגבלות על הונו. הפלישה הרוסית לאוקראינה והכנסתם של אוליגרכים רבים לרשימות השחורות פגעה בו, אך פחות מאשר באחרים. ממשלת בריטניה והאיחוד האירופי הכניסו אותו לרשימת הסנקציות שלהן והקפיאו את נכסיו (עניין שבין היתר אילץ אותו למכור את מועדון הכדורגל צ'לסי), אך ארצות הברית נמנעה מכך בנימוק שאוקראינה רואה בו דמות היכולה לתווך מול רוסיה.
במשך השנים הכחיש אברמוביץ' בתוקף טענות בדבר קשרים פיננסיים סמויים עם פוטין והקרמלין ודרש מכלי תקשורת לתקן פרסומים בנושא. "למר אברמוביץ' אין קשר פיננסי מכל סוג שהוא עם ראש הממשלה (דאז) פוטין", אמר דוברו לגרדיאן הבריטי כבר ב-2012. "הטענה אבסורדית לחלוטין". רק בשנה שעברה הסתיים הליך משפטי בלונדון לאחר שאברמוביץ' תבע עיתונאית שכתבה בספרה כי האוליגרך הוא "הקופאי של פוטין". הוצאת הספרים נאלצה לרכך את הטענה שעלתה בספר ולפיה אברמוביץ' רכש את צ'לסי בהנחיית פוטין, שביקש לשפר את מעמד רוסיה בבריטניה.
אלא שכאמור מסמכים פיננסים הנחשפים כאן, ומתפרסמים במקביל בוושינגטון פוסט ובאתר התחקירנים הבינלאומי ICIJ, מציבים חברה של אברמוביץ' במרכזה של העברה כספית שהייתה בעלת חשיבות אישית לפוטין. המסמכים, חשוב לציין, אינם כוללים הוראה ישירה של פוטין אלא רק עדויות להעברת הכספים.
המורה לגרמנית
מינה יודיצקיה-ברלינר נולדה באוקראינה ב-1921 ובשלב מסויים עברה ללנינגרד, שם עבדה כמורה לגרמנית. את פוטין הכירה כתלמיד צעיר בבית הספר 281, בשנים 1967-8.
"אני לא ממש זוכרת איזה ציונים היו לו בתיכון, אבל הוא לא נכשל. זה בטוח", סיפרה בראיון שנתנה בשנת 2014 למיכל מרגלית ופולינה גרייב ב-ynet. "הוא היה ממושמע ולא פטפטן. בבית הספר רוב התלמידים התעניינו בכימיה, אבל הוא הלך ללמוד משפטים".
2 צפייה בגלריה
מינה יודיצקיה-ברלינר. "תוך כמה חודשים הגיעו מובילים, ארזו לי את הדירה בפלורנטין והעבירו אותי"
(צילום: עידו ארז)
ב-1973 היא עלתה לארץ ולאחר התפרקות בריה״מ עקבה אחרי נסיקתו הפוליטית של התלמיד לשעבר. לשניים לא היה קשר במשך עשרות שנים עד לביקורו בישראל כנשיא רוסיה. "כששמעתי שהוא מגיע ניגשתי לקונסוליה הרוסית. אמרתי שאני רק רוצה להסתכל עליו והשארתי פרטים. כשהוא הגיע שלחו מונית שלקחה אותי לשגרירות ומשם עליתי על אוטובוס עם ותיקי מלחמת העולם השנייה שנסעו להיפגש איתו.
״כשהגענו ירדתי אחרונה. נכנסתי ללובי ופתאום כל האורות היו עליי. כל העיתונאים עטו עליי וכל ותיקי המלחמה מחאו לי כפיים", סיפרה יודיצקיה-ברלינר בראיון. "לאחר מכן הוא הזמין אותי לשתות תה, וחשבתי שזה קצת מוזר, כי הרי כבר ישבנו לשולחן עם המון אוכל ושתייה".
בעקבות הפגישה, סיפרה יודיצקיה-ברלינר, היא החלה לקבל מתנות. "מיד אחרי הפגישה בירושלים ניגש אליי מישהו ונתן לי שקית שכתוב עליה 'הקרמלין׳. בפנים הייתה קופסה ובה שעון שעל גבו היה כתוב 'מהנשיא'". בהמשך קיבלה גם את ספרו האוטוביוגרפי של פוטין, בחתימתו. אבל המתנה הגדולה באמת הגיעה זמן קצר אחר כך.
יודיצקיה-ברלינר סיפרה שבפגישה לקח פוטין את כתובתה. זמן מה לאחר מכן צלצל אליה אדם שהציג עצמו כנציגו וביקש להיפגש. "לא האמנתי לו עד שהוא הראה לי את הפנקס עם הכתובת שכתבתי לפוטין בעצמי", שיחזרה. "הוא אמר לי שהנשיא רוצה לרכוש לי דירה. הוא אמר 'בואי איתי, יש לי דירות להראות לך. תבחרי'. עניתי לו שכל מה שאני צריכה זו דירה שתהיה קרובה לתחנת אוטובוס, לקופת חולים ולשוק. מכאן הכל קרה מהר. תוך כמה חודשים הגיעו מובילים, ארזו לי את הדירה בפלורנטין והעבירו אותי".
יודיצקיה-ברלינר עברה לדירה מספר 6 ברחוב פינסקר 17 בתל אביב, והסיפור צוטט בכלי תקשורת בכל העולם.
חברה קפריסאית
המסמכים האמורים דלפו מפירמה בשם Meritservus בקפריסין, העוסקת בין השאר ברישום חברות, נאמנויות, רישומי יאכטות ועוד, והגיעו לארגון אמריקאי ללא כוונות רווח בשם Distributed Denial of Secrets, המקבל ומפיץ הדלפות גדולות. הם שימשו כבסיס לתחקיר של הגרדיאן הבריטי בו נחשף כי נכסים של אברמוביץ', בשווי מיליארדי דולרים, הועברו לילדיו ערב הפלישה הרוסית לאוקראינה, וכי האוליגרך הקים באותה עת בזריזות כעשר קרנות במקלטי מס.
החברה הקפריסאית סיפקה לאברמוביץ' שירותי ניהול שונים במשך כשני עשורים. חיפוש מעמיק במסמכים מציף את סיפור הדירה ומעלה כי ב-29 ליוני 2005, כחודשיים לאחר ביקורו של פוטין בישראל, חתמה יודיצקיה-ברלינר על הסכם שבמסגרתו קיבלה 245 אלף דולר מחברה בשם N.P. Gemini Holdings Limited הרשומה גם היא בקפריסין. רישומי הטאבו ורשות המסים מגלים שבאותה תקופה נרכשה הדירה בפינסקר 17. על פי הנתונים, הדירה, 45 מ״ר בקומה השנייה, נרכשה בכ-208 אלף דולר סכום נמוך במעט מזה שקיבלה המורה הקשישה.
2 צפייה בגלריה
הדירה של מינה יודיצקיה-ברלינר בת"א. רשומה תחת בעלות רוסית גם כיום
(צילום: ביאה בר קלוש)
חברת Gemini עסקה בעיקר בתחום האנרגיה. אברמוביץ' אמנם אינו מוזכר במסמכים כבעלים - פרקטיקה מקובלת בחברות אוף שור - אולם היא זוהתה כחברה בשליטתו בדרכים אחרות. כך למשל, בהחלטה שפרסם שופט בבריטניה בתביעה שהוגשה נגד אברמוביץ' הוא פירט רבים מנכסיו ובכלל זאת את Gemini.
מקור נוסף הוא איזכור במסמכים עצמם לחברה מאיי הבתולה בשם Farleigh International שהחזיקה במניות של Gemini. בתחקיר FinCen Files, שפורסם בשומרים וב-BBC ב-2020, והתבסס על מסמכים ממשרד האוצר האמריקאי, נחשף אברמוביץ' כבעלים של Farleigh.
חזרה לרחוב פינסקר בתל אביב: ההתכתבויות הנוגעות ליודיצקיה-ברלינר - שנשלחו תחת הכותרת "דחוף" - יוצאות דופן ביחס לשאר מסמכי החברה, שעיקר עניינם בעסקים. ההתכתבויות עוסקות בחוזה שנעשה בין החברה למורה הקשישה. החוזה עצמו לא הגביל את השימוש של יודיצקיה-ברלינר בכסף והקביעה המרכזית בו היא שהכספים יועברו לחשבון הבנק שלה בתל אביב.
״כשוולדימיר מצלצל״
הערבוב בין עסקים לפילנתרופיה איננו זר לאברמוביץ': בתחקיר FinCen שהתפרסם בשומרים התגלה כי קבוצת חברות בשליטת אברמוביץ', כולל Farleigh, תרמו במשך השנים למעלה מ-100 מיליון דולר לעמותת המתנחלים אלע"ד הפועלת במזרח ירושלים. בהדלפה הנוכחית מופיע חוזה תרומה לאוניברסיטת תל אביב מ-2020, תרומה שהועברה מחברה מאיי הבתולה בשם Norma Investments Limited.
חבר הכנסת לשעבר רומן ברונפמן שהתבקש להתייחס לדברים אומר כי באופן כללי אוליגרכים נוהגים לפעול בשני מישורים - הראשון הוא האינטרס הפרטי שלהם, שיכול להיות למשל ציונות והשפעה על דעת הציבור בישראל. במקביל, הוא הוסיף, "הם תמיד מסתכלים אחורה למוסקבה של פוטין, והאם מה שהם עושים נוח לו ומועיל לו. אוליגרכים הם בסך הכל מנהלים בכירים שעובדים אצל פוטין".
קארן גרינוויי, סוכנת FBI לשעבר שהתמחתה ברוסיה, מנסחת את הדברים בצורה בוטה יותר. "ממצאי התחקיר מראים את מה שאנחנו יודעים כבר הרבה זמן: אם אברמוביץ' רוצה לשמר את אורח החיים המפואר שלו ולהחזיק את היאכטות שלו, אז כשוולדימיר מתקשר הוא עושה את מה שהתבקש".
אנדרו וייס, בכיר לשעבר במועצה לביטחון לאומי בארצות הברית, שהיה אחראי בין השאר על רוסיה, אמר כי סיפור הדירה בישראל מדגים את השיטה שמאפיינת את תקופת פוטין, שבמרכזה "הבנות לא כתובות וקריצות עין". לדבריו, לא צריך לכופף את היד של טייקונים מסוגו של אברמוביץ' כדי שיטפלו בעניינים קטנים לטובת פוטין. "הם יודעים במדויק מה מצופה מהם ושמחים לשתף פעולה".
יודיצקיה-ברלינר נפטרה בדצבמר 2017, בגיל 96. היא לא הותירה אחריה שארים, והורישה את הדירה ברחוב פינסקר לממשלת רוסיה. המורה לגרמנית, סיפר גורם המכיר את הנושא, שמרה על קשר עם הקרמלין ממש עד פטירתה, ורוסיה שילמה על הסדרי קבורתה. הדירה בפינסקר 17 רשומה תחת בעלות רוסיה גם כיום. בביקור שנערך במקום לאחרונה לא ענה איש לצלצול בדלת.
תגובות
נציג מטעמו של רומן אברמוביץ' העביר את בקשת התגובה לטיפולה של חברה בשם GRANO GROUP המתוארת באתר האינטרנט שלה כחברה הפועלת בתחומים שונים באוקראינה. דוברה של החברה מסר בתגובה כי את המתנה למורה הקשישה אירגן הרב אלכסנדר ברדה, מפדרציית הקהילות היהודיות ברוסיה.
למייל התגובה צירפה Grano Group סריקה של העמוד הראשון בחוזה עם יודיצקיה-ברלינר ועליו הערה בכתב יד ולפיו החוזה נשלח לאישורו של הרב ברדה. יצויין כי ההערה אינה מופיעה על החוזה שדלף מקפריסין.
הרב ברדה עצמו, הנחשב לבעל קשרים קרובים עם פוטין, התבקש להגיב לדברים וטען כי היה בקשר אישי עם יודיצקיה-ברלינר ב-2005. הוא סיפר כי בזמנו היא התגוררה בדירה עם גג דולף, בקומה הרביעית וללא מעלית ולכן החליטה הפדרציה לסייע לה לרכוש דירה. לדבריו, לפי "הנוהל המקובל פנינו לתורמים המרכזיים שלנו בבקשה כי יממנו את הפרוייקט". אברמוביץ', יש להזכיר, כיהן בזמנו (ועדיין מכהן), כיו"ר חבר הנאמנים של הפדרציה.
לברדה הועברו שאלות נוספות, וביניהן מדוע הכסף הועבר למורה מחברת אוף שור של אברמוביץ' ולא ישירות מהפדרציה ומדוע המורה הקשישה מעולם לא הזכירה את הפדרציה בראיונות שנתנה בנושא, אולם הוא לא השיב עליהן. ברדה גם נשאל מדוע בחרה המורה הקשישה להוריש את הדירה לרוסיה ולא לפדרציה עצמה. "צריך לזכור כי מדובר באישה מבוגרת ובנוסף מתברר כי היא עשתה במשך השנים כמה צוואות", מסר הרב. לדבריו, בנקודה מסוימת לאורך השנים היא ייעדה את הדירה "לי ולקהילה היהודית". ברדה נשאל אם יוכל להציג מסמכים או הוכחה אחרת בנושא אולם אמר שלא יוכל לעשות זאת בשל השנים שחלפו.
בהכנת הכתבה השתתפו אורי בלאו (שומרים), גרג מילר (וושינגטון פוסט) וספנסר וודמן (ICIJ)
