סגור

פרשנות
יחסי הסחר בין ישראל לטורקיה מעולם לא היו טובים יותר

האיבה המדינית לא פגעה בשגשוג המסחרי. בשנה שעברה טיפס הסחר בין שתי המדינות ב-30% לעומת 2020, לשיא של 7.7 מיליארד דולר. נרמול היחסים צפוי להחזיר לסדר היום את האפשרות להקמת צינור גז ישראלי-טורקי לאירופה - אך מומלץ להנמיך ציפיות בשל מורכבות הפרויקט

ההודעה על הנורמליזציה ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל לטורקיה לאחר ארבע שנים ושיחת הטלפון בין שני המנהיגים, ראש הממשלה יאיר לפיד והנשיא טאיפ ארדואן היום בערב, מגיעות אחרי חודשים של מגעים ואיתותים חיוביים מאנקרה.
במידה רבה הבשלת התהליך הזה היא תוצאת "התהפכותו" של הסולטאן ביחס לישראל. המנהיג הטורקי, שנהג להשתלח בכל הזדמנות בישראל, ופתח את ארצו בפני הנהגת ארגון הטרור חמאס, נאלץ בלחץ המצוקה הכלכלית והאינפלציה המשתוללת להתפייס עם מדינות האזור, ובכלל זה עם ישראל, כשברקע בחירות מכריעות מבחינתו בעוד פחות משנה.
בישראל מבינים שההתפייסות הנוכחית יכולה להיות קצרת מועד נוכח גחמותיו של המנהיג הטורקי. עם זאת, נדמה שארדואן של קיץ 2022 אינו אותו ארדואן - מבחינת הפופולריות הפנימית – כמו בשנים 2018 ו-2011, אז הורה על ניתוק היחסים עם ישראל.
למרות כל המשברים ביחסים הדיפלומטיים עם טורקיה, מאז עלה ארדואן לשלטון הוא לא פעל לפגוע ביחסי הסחר האזרחי בין שתי המדינות. הקהילה העסקית בטורקיה, שרואה חשיבות ביחסים עם ישראל, טרחה להבהיר לארדואן את הדברים, מה שמסביר את הפער בין האיבה המדינית לשגשוג המסחרי. ואכן, לפי נתוני משרד הכלכלה שפורסמו בתחילת יולי, בשנת 2021 הגיע הסחר הדו-צדדי בין שתי המדינות לשיא של 7.7 מיליארד דולר, עלייה של כ-30% בהשוואה לשנת 2020. לפי הערכות, יש כיום כ-3,000 חברות ישראליות וטורקיות המעורבות בסחר בין שתי המדינות, כשהמאזן המסחרי נוטה לטובת הצד הטורקי (יצוא של כ-5.7 מיליארד דולר לישראל בשנת 2021).
גם תנועת התיירות הישראלית לטורקיה לא נפגעה מהנתק הדיפלומטי. אמנם היו תקופות שבהן המתיחות בין שתי המדינות הביאה לכך שהתיירים הישראלים הדירו את רגליהם מטורקיה - כמו ב-2010 לאחר תקרית המרמרה - אולם בשנת 2019, טרם התפשטות נגיף הקורונה שסגר את השמיים, מספר התיירים הישראלים בטורקיה הגיע לשיא של קרוב ל-600 אלף. עם פתיחת השמיים מחדש השנה, מורגשת תנועה ערה של התיירים הישראלים לטורקיה למרות חששות ביטחוניים מסוימים.
נרמול היחסים צפוי להעלות מחדש לסדר היום את האפשרות להקמת צינור גז ישראלי-טורקי להובלת גז לאירופה, בייחוד בתקופה הזו שבה היבשת סובלת ממשבר אנרגיה חמור עקב המלחמה באוקראינה. הרעיון לפרויקט זה הועלה כבר לפני שנים, אך מימושו מצריך בראש ובראשונה יחסים תקינים ובריאים בין ירושלים לבין אנקרה. עם זאת, גם עכשיו, עם הניסיון המחודש לבנות אמון והתחושה שהיחסים עולים לפחות כרגע על מסלול נכון יותר, כדאי להנמיך ציפיות ולומר שהסיכוי שצינור כזה יוקם נמוך בשל שיקולים מדיניים, טכניים, כלכליים וסביבתיים.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com