קרן העושר הסעודית: הרווח זינק ל־17 מיליארד דולר בעיקר בזכות כספי מדינה
ההכנסות והרווח הנקי של PIF זינקו, אבל המקור לצמיחה הוא בעיקר הזרמת הון ממשלתי ולא תשואות על השקעות
קרן העושר הציבורית של סעודיה (PIF), הכוח המניע מאחורי חזון 2030 השאפתני של הממלכה, הציגה השבוע מספרים מרשימים. הרווח הנקי ב־2025 זינק לכ־17 מיליארד דולר לעומת כ־7 מיליארד דולר שנה קודם לכן. ההכנסות טיפסו לכ־120 מיליארד דולר מ־110 מיליארד דולר ב־2024, וסך נכסי הקרן הגיע ל־1.21 טריליון דולר. לכאורה, הוכחה נוספת לכוחה של זרוע ההשקעות המרכזית של ענקית הנפט.
אבל מאחורי התוצאות מסתתרת בעיה. הצמיחה של PIF נשענת במידה רבה על קופת המדינה. במסמכי גיוס החוב של הקרן נכתב כי תרומות הממשלה לקרן הגיעו ל־172 מיליארד דולר ב־2024, לאחר 83 מיליארד דולר ב־2023. באותו מסמך נכתב, כי בסוף יוני 2025 עמדו החוב וההלוואות של הקרן על כ־54 מיליארד דולר. ניתוח הנתונים מעלה, כי מעל 60% מתוספת הנכסים מאז 2021 הגיעו מהזרמות הון ממשלתיות, ועוד כ־20% מהלוואות ואג"ח.
המשמעות: חלק קטן בלבד מהעלייה בהכנסות וברווחים מקורו בתשואה אמיתית על ההשקעות שביצעה הקרן בשנים האחרונות. נתונים אלה מעוררים תהיות, נוכח היעד השאפתני שהציב יורש העצר מוחמד בן סלמאן לקרן לשנת 2030 — שווי של 2 טריליון דולר בנכסים מנוהלים. התהיות לגבי החלטות ההשקעה גוברות נוכח השקעות יקרות בפרופיל תקשורתי גבוה שלא יצרו תשואה תואמת, כמו, למשל, במגזר הטכנולוגיה או בפרויקט הדגל של עיר העתיד ניאום. עיר זו תוכננה כסמל ליכולתה של סעודיה לבנות כלכלה עתידנית שתמשוך הון זר, תיירות, טכנולוגיה ותעשיות חדשות. בפועל, החלק האיקוני ביותר בה — העיר הליניארית The Line — הפך לבעיה תקציבית ותפעולית, והקרן משכה ידיה ממנו.
לפיכך, הקרן נמצאת כיום בנקודה קריטית. סעודיה עדיין זקוקה לה כדי לממש את שאיפותיה לגיוון הכלכלה, אבל בעידן של גירעונות תקציביים ולחץ ביטחוני אזורי, צ'ק פתוח מהמדינה הוא כבר לא הדרך לצמוח. הקרן תצטרך להוכיח תשואה, אם באמצעות מכירת נכסים ואם באמצעות השקעות מניבות או הנפקות.
