כל הדרכים מובילות להורמוז: כיצד יוכל טראמפ לפתוח מחדש את המצר הימי?
מצר הורמוז מסתמן כשדה הקרב המכריע של המלחמה וטראמפ הציב לאיראנים אולטימטום של 48 שעות לפתיחתו מחדש, אך אם האיום לא יספיק עומדות בפניו מספר אפשרויות צבאיות ודיפלומטיות להחזרת המסחר הימי, מניקוי מוקשים ועד לפלישה לאי חארג'. כל אפשרות טומנת סיכונים משל עצמה שעלולים להשפיע על המשך הכהונה של טראמפ
שלושה שבועות מתחילת המלחמה ומצר הורמוז מבסס את מעמדו כשדה הקרב המכריע של המערכה. בסוף השבוע המשיך דונלד טראמפ באיומיו כלפי איראן, והציב למשטר אולטימטום של 48 שעות לפתוח אותו מחדש, אחרת יורה לצבא להפציץ מתקני גז. בימים כתיקונם 20% ממשלוחי הנפט הימיים עברו דרך המצר הצר, אך מאז החלו התקיפות האמריקאיות והישראליות סגרה איראן למעשה את המעבר כמעט לגמרי, מה שגרם לזינוק במחירי הנפט ובהתאם לעלייה חדה במחירי הדלק.
הפתיחה מחדש של הורמוז היא חיונית לסיום המלחמה ולפתירת הלחצים הכלכליים והפוליטיים בבית הלבן לקראת בחירות אמצע הקדנציה. אולם, על מנת להשיג זאת, עומדות בפני טראמפ מספר אפשרויות צבאיות ודיפלומטיות, שכל אחת טומנת בחובה סיכונים. ב"ניו יורק טיימס" פירטו את האפשרויות, הסיכונים ומה יידרש כדי להוציא אותן לפועל.
חיסול איומי הטילים על הספינות: טראמפ אמנם הציע כבר כי ספינות חיל הים האמריקאי ילוו ספינות מסחריות כדי לשמור על ביטחונן, ואף קרא למדינות נוספות לשלוח ספינות קרב לאזור. אולם, הבכירים בצבא האמריקאי מעוניינים קודם כל להשמיד כמה שיותר טילים ורחפנים איראניים. בהתאם, בימים האחרונים הגבירו האמריקאים את התקיפות האוויריות נגד טילים ומשגרים לאורך הצד הדרומי של איראן, שהיוו איום על מיכליות נפט וספינות מטען ענקיות. מפקד הכוחות המשולבים דן קיין אמר כי היכולת של איראן לשגר טילים הופחתה ב-90% מאז תחילת המלחמה, אך הודה כי לכוחות נותרה עוד תחמושת.
לנקות את המצר ממוקשים: ישנם חילוקי דעות בצמרת הביטחונית האמריקאית בשאלה אם איראן כבר החלה לשתול מוקשים לאורך המצר, כשגורמי מודיעין טוענים שכן, ואילו בפנטגון אומרים שאין הוכחות ברורות לכך. בכל מקרה, פינוי המוקשים שייתכן ונמצאים במצר ייארך מספר שבועות, והוא עלול לסכן את חיי החיילים. לפי ההערכות לאיראן יש מגוון של מוקשים ימיים, ביניהם מוקשים קטנים במשקל של כמה קילוגרמים בלבד שמוצמדים לספינה עצמה, וכן מוקשים גדולים יותר שצפים מעט מתחת לפני המים וכוללים כמות גדולה של חומר נפץ. כמו כן, לאיראן יש קרוב לוודאי מוקשים שניתן לשתול על קרקעית הים ומשתמשים במספר חיישנים כדי לקבוע מתי ספינה מתקרבת ולהתפוצץ. "מספיק שיפספסו מוקש אחד כדי לעצור שוב את כל התנועה", אמר ג'ון קירבי, לשעבר קצין בכיר בחיל הים האמריקאי. "הפחד לבדו עלול לשתק את תעשיית הספנות, כפי שכבר חווינו".
תקיפת חיל הים האיראני וצי הסירות המהירות: חיל הים האיראני עמד במרכז התקיפות כבר בימים הראשונים של המלחמה, ולמעלה מ-120 כלי שיט חוסלו או נפגעו כשהמטרה הייתה לבלום את היכולת של איראן לסגור את המצר ולאיים על המדינות השכנות. אך למשמרות המהפכה יש גם מאות סירות מהירות, ומשגר שיוצב על אחת הספינות הללו יכול לעקוף את ההגנות האמריקאיות ולחסל מיכלית או ספינת קרב. הצבא האמריקאי אמנם תוקף את הסירות הללו, אך רבות מהן מתחבאות בנמלים אזרחיים.
פלישה לאי חארג': כיבוש "אי הנפט" בידי כוחות אמריקאיים יחנוק את כלכלת הנפט האיראנית - אפשרות שהפנטגון תרגל בתרחישי מלחמה במשך שנים. אך על אף התקיפות האמריקאיות מהאוויר בשבוע שעבר, עדיין נותרו באי חיילים איראניים, והמפקדים האמריקאים מזהירים כי מדובר במשימה מסוכנת ביותר. הכיבוש יכול להתרחש באמצעות יותר מ-2,000 חיילי מארינס שכבר נשלחו לאזור או על ידי יחידות של מבצעים מיוחדים וצנחנים מיחידות מובחרות. עם זאת, ברגע שישיגו שליטה, החיילים יהיו בסכנה לתקיפות תגובה מצד הכוחות האיראניים.
ליווי של ספינות קרב את מיכליות הנפט: לפי טראמפ מדובר ב"תמרון צבאי פשוט", אך מומחים דוחים את הטענה הזו. למעשה, זו האפשרות המסובכת ביותר שעומדת בפניו של טראמפ. זאת מכיוון שהמבצע ידרוש משחתות וספינות קרב חופים של חיל הים וכן מטוסי תקיפה. המבצע ידרוש גם שיעור גבוה של משחתות על כל ספינה מסחרית, ויהווה נטל כבד על נכסי חיל הים. לפי חלק מההערכות, יהיה צורך ביותר מעשר משחתות עם מסוקים חמושים ומטוסים אחרים כדי ללוות 5 או 6 מיכליות או ספינות מטען, והמעבר לוקח כמעט 12 שעות.
