חוק יועצי המשכנתאות עלול להוביל להתייקרות השירות
הצעת החוק להסדרת תחום ייעוץ המשכנתאות זוכה לתמיכה רחבה, אך מאחורי הקלעים מתרבים החששות שהיא תוביל לפחות תחרות, ייעוץ יקר יותר ורגולציה שלא תגן על הציבור. כך נראה חוק שמקודם על ידי גופים שאמורים להיות מפוקחים על ידיו
ועדת הכלכלה החלה לדון אתמול באסדרת תחום "יועצי המשכנתאות". יש הסכמה כמעט גורפת כי התחום הזה ראוי לאסדרה: נטילת משכנתא היא ההחלטה הפיננסית הגדולה ביותר שמשק בית ממוצע מקבל בחייו. רוב נוטלי המשכנתאות אינם מתמצאים בעולם הזה ונעזרים ביועץ. אבל במקביל, יש הסכמה שהחוק מקודם בצורה עקומה. מי שמקדם אותו הוא התאחדות יועצי המשכנתאות — ואף אחד לא מסתיר זאת, גם לא הח"כים יעקב אשר ו־ולדימיר בליאק שיזמו אותו.
החוק קודם כהצעת חוק פרטית ולא ממשלתית, העבודה שקדמה לחוק אינה מספקת, ובחלקים רחבים הוא נראה כמעין "העתק־הדבק" של חוקים אחרים. אם הצעת החוק תעבור כעת ללא שינויים מהותיים, יש סיכון כפול: הראשון — שהצעת החוק תייצר "חסמים" למקצוע ייעוץ המשכנתאות, תקטין את היקף היועצים ותייקר את המקצוע עבור האזרח. הסיכון השני הוא שהאסדרה העקומה תמנע אסדרה נכונה, וממילא הבעיות שקיימות בשוק ייעוץ המשכנתאות לא ייפתרו.
הרגולטורים לא רוצים
הצעת החוק הנוכחית אוסרת על מי שאינו "יועץ משכנתאות" לעסוק במקצוע, ומקימה את "מועצת יועצי המשכנתאות" במשרד המשפטים. במועצה יהיו שבעה חברים, שלושה מהם יהיו מטעם "התאחדות יועצי המשכנתאות". המועצה תהיה מוסמכת לקבוע את תנאי ההסמכה למקצוע ואת תקינת המקצוע. הצעת החוק קובעת הוראות מעבר שיאפשרו ליועצי משכנתאות קיימים להמשיך ולעסוק בתפקידם, עם תנאים מקלים יותר למי שהוא יועץ משכנתאות שכבר חבר ב"התאחדות". במענה לשאלת כלכליסט האם ראוי שיועצי המשכנתאות יהיו הרגולטור של עצמם, הסבירה יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, נופר יעקב: "אנחנו לא הרוב במועצה. אנחנו באים מהשטח. הבעיה הגדולה במדינה היא הפער בין השטח לבין מי שמקבל החלטות. אנחנו השטח, אנחנו יצרנו ואנחנו מכירים את המקצוע. מי שהוא בהתאחדות יש לו יתרון כי הוא עבר קוד אתי ועבר בחינה".
לדברי יעקב, יש כ־2,500 יועצי משכנתאות פעילים בישראל, כ־1,800 מתוכם מאוגדים בהתאחדות. יעקב סבורה כי לא נכון להתמקד בבעיות בחוק, דוגמת העלאת המחיר לצרכן והתמריץ של ההתאחדות להקשיח את תנאי הכניסה למקצוע, ואומרת: "אין כוונה לייקר, גם אם זה ייקר — זה חד־משמעית ייטיב עם משקי הבית".
כשחושבים על זה, מבינים שמדובר במקרה המסובך ביותר של רגולציה. מצד אחד, יש מקרים של הונאה על ידי יועצי משכנתאות, ויש אינטואיציה שצריך לעשות משהו. מצד שני, אין ודאות האם הפתרון המוצע יפתור את הבעיה או דווקא ייצור בעיות חדשות. אלא שעבור הבעיה הזו הוקם גוף ממשלתי בשם "רשות האסדרה". לגוף הזה יש ידע מקצועי רב, ועל כל הצעת חוק ממשלתית הוא מציע חלופות, בוחן את החסרונות והיתרונות של כל אחת. אבל כאמור, הצעת חוק זו היא פרטית, וחוסר הבשלות שלה ניכר. זה ניכר במיוחד בכך שהתשתית של הצעת החוק נכתבה על ידי "הגופים שאמורים להיות מפוקחים". ככלל, אומר לכלכליסט גורם בכיר בממשלה: "כשגוף יוזם להיות מפוקח, זה מעלה את החשש — למה הם רוצים להיות מפוקחים? הרי אף אחד לא אוהב פיקוח. התשובה היא שהם רוצים לקבל כמה שיותר תמורת כמה שפחות". וזו הסיבה שהאסדרה מגיעה אל האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים, שהוא בכלל לא גורם מפקח — הוא איננו רגולטור.
כלומר, ההתאחדות רוצה להגדיל את כוחה. כיום רק 72% מיועצי המשכנתאות חברים בה, ולא כולם חייבים לעבור את הבחינות שלה. אחרי החקיקה הם כבר יחליטו את גבולות המקצוע, והם כנראה יפעילו בידם השנייה את ההכשרות המקצועיות לקבלת יועצי משכנתאות וכו'. אבל מנגד, הם רוצים "לשלם כמה שפחות". מה הכוונה? כעת "מועצת יועצי המשכנתאות" אמורה לקום במשרד המשפטים, לצד מועצת השמאים ומועצת רואי החשבון. המועצות הללו עסוקות בעיקר ב"רישוי", בקביעת סטנדרט מקצועי. הן כמעט אינן עוסקות בפיקוח ואכיפה. מי שרוצה מוזמן להשוות את חוק רואי החשבון לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות. האחרון הוא חוק מגביל בהרבה, מגדיר בצורה רחבה בהרבה מהו ניגוד עניינים, וקובע באילו תנאים הרישיון יילקח. לרשות ני"ע ולרשות שוק ההון יש יחידות של אכיפה ובקרה על פעילות היועצים והסוכנים. האם יועצי המשכנתאות צריכים רק רישוי או גם אכיפה? בשביל לענות על השאלה הזו צריך לעשות בדיקה עמוקה, שעדיין לא נעשתה.
בעולם מתוקן, אחד הרגולטורים הפיננסיים היה לוקח את הטיפול בנושא בעצמו ומקדם הצעת חוק, אבל הם לא רצו. "מכיוון שהכפיפות המקצועית היא לבנק ישראל, אז שבנק ישראל יפקח. אבל לבנק ישראל אין הכלים והיכולת לפקח", אומרת יעקב וצודקת, מכיוון שבנק ישראל מפקח על "המוצר הפיננסי", שהוא המשכנתא. אפשר להבין שבבנק ישראל לא מתלהבים מהאירוע; הם לא הורגלו לעבוד עם אנשים פרטיים מעולם, אלא רק עם מוסדות פיננסיים. אבל הפקרת הזירה לאסדרה לא מתאימה איננה אפשרות. בבנק ישראל סירבו להגיב באופן רשמי, וסירבו לנמק את הסירוב.
"פתוחים לשינויים"
ח"כ ולדימיר בליאק, מיוזמי החוק, אמר לכלכליסט כי "אנחנו בקשר עם ההתאחדות כבר כמה שנים. זו הצעה שהוכנה ביחד איתם, ואולי מכאן גם החסרונות שלה. קיבלנו הערות, וננסה להגיע להסכמה. אני קשוב להערות הכלכלן הראשי, אני פתוח לשינויים. אני רוצה חוק שהוא צרכני".
במשרד האוצר מחויבים לתמוך בחוק, שכן הוא אושר בוועדת השרים לענייני חקיקה, אבל כפי שאומר ח"כ בליאק, גם שם לא מרוצים מנוסח החקיקה. בסיפור החקיקה הזה אין רעים — יש חברי כנסת נמרצים, מגזר עסקי שרוצה להעמיק את כוחו, ורגולטורים פיננסיים שעסוקים ביום-יום שלהם. אבל אם החוק לא יעבור מקצה שיפורים — אנו עלולים להתחרט עליו.
