"מס נקמה" על אירופה: הסעיף בהצעת התקציב של טראמפ שמאיים על וול סטריט
הצעת התקציב שמקדם ממשל טראמפ וכבר אושרה בבית הנבחרים כוללת מס של עד 20% על השקעות זרות ממדינות שממסות את ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות; הסעיף עשוי להבריח משקיעים, לזעזע את שוק האג"ח ולייקר את עלות המימון של ממשלת ארה"ב
כמעט בשקט מופתי הצליח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להחדיר אל הצעת התקציב שלו, שאותו כינה "חוק אחד גדול ויפהפה" (OBBB באנגלית), פצצה פיננסית שהפכה לשיחה החמה בוול סטריט ולאיום ממשי על יכולתו של הממשל האמריקאי לממן את עצמו.
תכירו את סעיף 899, המציע להטיל מסים נוספים על משקיעים זרים ממדינות המטילות מסים שארה"ב רואה כמפלים נגד חברות אמריקאיות.
מדובר בעיקר במסים על שירותים דיגיטליים והמס המינימלי (Two-Pillars) שיזם ה-OECD. המס הזה הוא מס שייתווסף להכנסה מדיבידנדים, ריבית, תמלוגים, דמי שכירות ותמורה ממכירת נדל"ן בארצות הברית.
המס צפוי להשפיע על טווח רחב מאוד של נכסים פיננסיים אמריקאיים המוחזקים בידי גופים זרים. ביניהם: אג"ח של ממשלת ארה"ב שמהוות נכס מרכזי בקרנות עושר SWF ובבנקים מרכזיים ברחבי העולם; מניות של חברות אמריקאיות - במיוחד אלו שמחלקות דיבידנדים באופן קבוע; נכסים מניבים כמו קרנות נדל"ן או קרנות נאמנות המשקיעות בשוק האמריקאי; וחשבונות חיסכון ותעודות פיקדון (CDs) בבנקים אמריקאיים, אם מוחזקים בידי ישויות זרות.
המס יתחיל ב-5% נוספים לשיעור המס הקיים ויעלה ב-5% נוספים בכל שנה, עד למקסימום של 20%. סעיף 899 מחליף את סעיף 892 שמעניק פטור ממס פדרלי בארה"ב על הכנסות פסיביות (כגון ריבית, דיבידנדים ותמלוגים) לממשלות זרות או גופים בבעלות מלאה של ממשלות זרות (כגון קרנות עושר ריבוניות).
הסעיף הזה, יחד עם ה-OBBB, כבר עבר בבית הנבחרים וממתין לאישור בסנאט, שם יוכרע עתידו. אם יאושר, הסעיף עשוי לפגוע בביקושים לאג"ח ממשלתיות, לייקר את עלות החוב ולדרדר את אמון הזרים בשוק ההון של ארה"ב.
תוכנית המס לא נולדה בחלל ריק. המס הזה - שזכה לכינוי "מס נקמה" (Revenge Tax) - הוא תגובה של טראמפ למשטר מס בינלאומי חדש שאותו רואה כעוין לחברות ענק אמריקאיות.
מדינות כמו צרפת, בריטניה, איטליה וספרד שינו את מודל המסים שהן גובות וכעת גובות מסים על שירותים דיגיטליים ומסים מינימליים בינלאומיים, שאינם לפי המודל המסורתי של מס חברות המבוסס על נוכחות פיזית. המסים הללו מכוונים כמעט בלעדית לענקיות האמריקאיות כמו גוגל, פייסבוק, אפל, נטפליקס ואמזון. הענקיות האמריקאיות מייצרות רווחים במדינות שונות דרך פרסום, מכירת דאטה, שירותי סטרימינג ומכירות דיגיטליות -מבלי לפתוח משרדים או לשלם מסים.
מעבר לאלון מאסק, מייסד טסלה, נכחו בטקס ההשבעה של הנשיא טארמפ טייקונים נוספים שהם הבעלים של אותן חברות אמריקאיות - ביניהם מייסד אמזון ג'ף בזוס, מייסד מטא מארק צוקרברג, מנכ"ל אפל טים קוק ומנכ"ל אלפבית סונדר פיצ'אי. החברות הללו מהוות חלק משמעותי משוק ההון האמריקאי והן בעלות השפעה עצומה על כלכלת ארה"ב.
טראמפ, שמקדם קמפיין אגרסיבי להגדלת כוחה של הכלכלה האמריקאית, שולח מסר: תמסו את החברות שלנו - ונמסה את הכסף שלכם.
לפי התהליך שמעוניין טראמפ לקדם, משרד האוצר האמריקאי יפרסם רשימה של מדינות "עוינות מס", והמס החדש יחול על כל השקעה בארה"ב של תושבים, חברות או גופים ממשלתיים מאותן מדינות.
החברות האמריקאיות (למשל בנקים, גופי נדל"ן וחברות ציבוריות) יחויבו לנכות את המס במקור כשהן מעבירות תשלומים כלשהם (ריבית, דיבידנדים, תמלוגים וכו') למשקיעים מאותן מדינות.
המס החדש מזעזע את אמות הסיפים של שוק ההון האמריקאי. ד"ר גיל בפמן, לשעבר הכלכלן הראשי של לאומי, אמר לכלכליסט כי "החשש המרכזי הוא שמהלך כזה יגרום למשקיעים זרים להקטין את חשיפתם לשוק האמריקאי, דבר שעלול להשפיע על תשואות האג"ח וערך הדולר ולייקר את המימון לממשלת ארה"ב.
"כמו כן, המס יכול לפגוע במניות של חברות שמסתמכות על הון זר או מחלקות דיבידנדים גבוהים".
כדי להבין את גודל האירוע כדאי להכיר כמה מספרים: החוב הממשלתי של ארה"ב כבר חצה את רף ה-36 טריליון דולר ועם הצעת התקציב תעבור - יגדל בעוד 5 טריליון דולר.
משרד האוצר האמריקאי מתכנן להנפיק עד סוף השנה אג"ח בהיקף 4.4 טריליון דולר. כרבע מהחוב האמריקאי (9 טריליון דולר) מוחזק על ידי זרים כאשר המחזיקים הגדולים כוללים את יפן, סין ובריטניה.
כלומר, המס שעלול לפגוע בביקושי האג"ח הממשלתיות האמריקאיות מגיע דווקא בזמן שהחוב הממשלתי הוא הבעיה מספר אחת של הכלכלה האמריקאית והממשלה זקוקה לכל דולר.
ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת: מזינוק בריביות ועד ליצירת תשתית להרחבת המלחמה הכלכלית שטראמפ החל עם המכסים: "אנו רואים בחקיקה זו יצירת מרחב עבור הממשל האמריקאי כדי להפוך מלחמת סחר למלחמת הון" הסביר ג'ורג' סרוולוס, ראש מחקר מט"ח בדויטשה בנק.
המס החדש עשוי לפגוע במידה רבה באמון של המשקיעים הלא-אמריקאיים בכלכלה הגדולה בעולם, כך שיוביל לפגיעה בצמיחה הכלכלית שלה.
עם זאת, החששות לגבי עתידו של שוק האג"ח האמריקאי הם רחבים יותר מאשר סעיף 899 וקשורים גם ל-OBBB כולו.
שני קולות בכירים כבר התריעו מפני החוק. ג’יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, הזהיר מקריסה אפשרית בשוק האג"ח. בכנס כלכלי בשבוע שעבר אמר דיימון כי "אתם בדרך לצפות בקריסה של שוק האג"ח. זה הולך לקרות. אמרתי את זה גם לרגולטורים שלי. אני אומר לכם שזה יקרה ואתם תיכנסו לפאניקה. לא אני. אתם".
גם אלון מאסק, שעד לפני כמה ימים נחשב לקרוב במיוחד לטראמפ והתפטר מתפקידו הממשלתי בשבוע שעבר, צייץ: "אני פשוט לא יכול לסבול את זה יותר. הצעת החוק הענקית, השערורייתית והחזירית של הקונגרס היא תועבה מגעילה. תתביישו לכם מי שהצביעו בעד: אתם יודעים שטעיתם".
התגובות החריפות הללו מחזקות את ההערכות כי מדובר בבלון ניסוי נוסף של טראמפ - או מה שמכונה TACO: ראשי תיבות של Trump Always Chickens Out. כלומר, איומים גדולים של הנשיא שמסתיימים בכך שהוא מתקפל ברגע שהוא מבין שלמהלך שהוא מנסה לקדם אין היגיון, היתכנות פוליטית או תמיכה ציבורית.
