בשל התחזקות השקל: סמוטריץ' מקים צוות שיגבש חבילת סיוע להייטק
הצוות, שיכלול בין היתר את הממונה על התקציבים, החשבת הכללית והכלכלן הראשי, הונחה לגבש תוכניות סיוע לחברות בקשיים ולצמצם את השלכות הייסוף על המשק. גורם באוצר שלל התערבות בשער החליפין: "אי אפשר להחזיק שער חליפין מלאכותי לנצח"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ערך הערב (ד') דיון עם בכירי משרדו והורה על הקמת צוות משימה ייעודי לטיפול בהשפעות הכלכליות של התחזקות השקל על מגזר ההייטק.
לפי הודעה שפרסם משרד האוצר, "הצוות הונחה לגבש תוכניות סיוע ייעודי לחברות המצויות בקשיים, לאתר פתרונות אופרטיביים שהועלו בשבועות האחרונים במסגרת עבודת המשרד, ולפעול לצמצום השלכות הרוחב על המשק הישראלי כולו, תוך הקפדה על הפרדה מלאה מסמכויותיו המוניטריות של בנק ישראל".
חברי הצוות שיעסוק בנושא הם: הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר, החשבת הכללית מיכל עבאדי, הכלכלן הראשי שמואל אברמזון, מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ, מנהל רשות שוק ההון עמית גל, דובר משרד האוצר יהודה עמרני ונתן נהוראי, יועץ כלכלי לשר.
מוקדם יותר היום התקיימה פגישה של בכירי האוצר עם נציגי הענף. בפגישה הציגו נציגי הענף את האתגרים המשמעותיים הניצבים בפניהם, בדגש על התחזקות המטבע המקומי ומהפכת ה-AI.
באוצר מבהירים כי קיימים קווים אדומים ברורים: הממשלה לא תתערב באופן מלאכותי בשער החליפין ולא תשתמש בחוב הממשלתי ככלי להשפעה על שוק המט"ח. "אי אפשר להחזיק שער חליפין מלאכותי לנצח", אמר לכלכליסט גורם באוצר. "השוק עמוק, היקפי המסחר עצומים, וגם לא בטוח שההתערבות תהיה אפקטיבית".
"אנחנו לא סין", אמר לכלכליסט גורם אחר. לדבריו, חלק מההצעות המועלות בשיח הציבורי מגיעות לעיתים מגורמים בעלי אינטרסים פיננסיים ישירים בשוק המט"ח. כפי שנחשף בכלכליסט לפני כמה שבועות, באוצר גם שוללים שימוש בניהול החוב הממשלתי ככלי להתמודדות עם הייסוף. "זה לא תפקידו של החוב הממשלתי, וזה עלול לסבך את ממשלת ישראל בכלל ואת משרד האוצר בפרט מול חברות הדירוג ולהשפיע לרעה על דירוג האשראי של ישראל".
הדיון הפנימי בממשלה מתבסס על הנחת היסוד שהדולר הנמוך אינו בהכרח תופעה שלילית לכל המשק. בעוד היצואנים נפגעים, מטבע חזק מוזיל יבוא, מפחית לחצים אינפלציוניים ומגדיל את כוח הקנייה של משקי הבית. השאלה המרכזית מבחינת האוצר היא מה עומד מאחורי הייסוף. אם מדובר בתנועות ספקולטיביות קצרות טווח, בנק ישראל עשוי להידרש להתערב. אולם אם מדובר בזרמי הון אמיתיים - השקעות זרות, פעילות יצוא או גידורי מט"ח של הגופים המוסדיים - הרי שהשער משקף את כוחות השוק.
באוצר סבורים כי לבנק ישראל יש את הכלים לוודא שהייסוף אינו נובע מפעילות ספקולטיבית חריגה. "אם יתברר שיש פעילות כזו, זו כבר סוגיה אחרת לחלוטין", הסבירו שם.
לכן ההנחה כעת באוצר היא שמדובר ככל הנראה בזרמי הון אמיתיים. יתרה מזו, באוצר סבורים כי זרמים אלו, יחד עם שאר ההתפתחויות הריאליות בכלכלה שדוחפות לייסוף השקל, אינם זמניים - וזה כנראה מה שדחף אותם לגיבוש חבילת סיוע. "עם צבר ההזמנות האדיר של החברות הביטחוניות למשל, לא בטוח שמדובר בתופעה זמנית", אמר גורם באוצר. "צפויים להיכנס לישראל זרמי מט"ח משמעותיים".
הצעד של סמוטריץ' מהווה שינוי גישה של שר האוצר, שעד כה העדיף להאשים את בנק ישראל בייסוף השקל. ההכרה כי נדרשים צעדים תקציביים (ממשלתיים או פיסקאליים) מצביעה על שינוי תפיסה מצידו.
