פרשנות
המוסלמים והמהומות בצרפת: בין אבטלה, אפליה וזעם
אף שאין נתונים על שיעור המוסלמים בקרב המתפרעים, האירועים מחזירים למרכז הדיון את שאלת השתלבותם של מיליוני צרפתים ממשפחות מהגרים ואת הפערים הכלכליים והחברתיים בין שכונותיהם לבין צרפת המבוססת
במהומות החמורות שמתחוללות בצרפת משתתפים גם צעירים מהשכונות שבהן מתגוררות אוכלוסיות גדולות ממוצא צפון אפריקאי ומרקע מוסלמי. אף שאין נתונים על שיעור המוסלמים בקרב המתפרעים, האירועים מחזירים למרכז הדיון את שאלת השתלבותם של מיליוני צרפתים ממשפחות מהגרים ואת הפערים הכלכליים והחברתיים בין שכונותיהם לבין צרפת המבוססת. אחת התמונות הבולטות מהמהומות היתה של צעירים שהגיעו מהפרברים אל מרכזי המסחר העשירים של פריז. לפי דיווח של העיתון הצרפתי "לה מונד", לצד תלמידים, סטודנטים ופעילי שמאל קיצוני, השתתפו באירועים גם צעירים מהשכונות העממיות וחלקם הצטרפו לביזת העסקים. אחד מהם התייחס לעושר המוצג בחנויות היוקרה וטען שהוא נוצר על חשבון הפרברים. ההתבטאות הזו ממחישה את תחושת הפער בין מרכזי הערים המשגשגים לבין השכונות העניות שבשוליהן.
נכון לעכשיו, קשה לקבוע עד כמה מדובר במעורבות של צעירים מוסלמים דווקא. הרשויות בצרפת אינן מפרסמות פילוח של העצורים לפי דת ואין ראיות לכך שארגונים מוסלמיים הובילו את המחאה. עם זאת, לפי נתונים רשמיים שפורסמו ביוני 2026, שיעור האבטלה בשכונות העדיפות הממשלתיות הגיע ב־2024 ל־16.6% לעומת 7.5% באזורים עירוניים אחרים. בקרב בני מהגרים המתגוררים בשכונות הללו הגיעה האבטלה ל־21.3% לעומת 10.9% בקרב בני מהגרים מחוץ להן. גם שיעור התעסוקה נמוך משמעותית - 49.8% בלבד לעומת 70% באזורים האחרים.
הבעיה קשה במיוחד בקרב הצעירים. 21.8% מבני 29-15 בשכונות אלו אינם עובדים, לומדים או משתתפים בהכשרה מקצועית, כמעט כפול מהשיעור באזורים האחרים. המשמעות היא שלצעירים רבים קשה להשתלב בשוק העבודה ולבנות עתיד כלכלי עצמאי.
הפערים ניכרים גם בגיאוגרפיה. לפי נתוני הלשכה הסטטיסטית הצרפתית, שיעור העוני במחוז סן־סן־דני, ממחוזות הפרברים הגדולים של פריז ובעל אוכלוסיית מהגרים משמעותית, הגיע ב־2023 ל־29.5% לעומת 15.4% בכל צרפת.
נתוני 2025 מצביעים על קושי מתמשך גם בקרב הדור השני. שיעור האבטלה של מהגרים שנולדו באלג'יריה, מרוקו ותוניסיה עמד על 12.9%, ואילו בקרב ילדיהם שנולדו בצרפת הגיע ל־15.1%. שיעור האבטלה בקרב צרפתים ללא רקע הגירה ישיר עמד על 6.5%.
התקדים הבולט בהקשר זה הוא מהומות קיץ 2023 שפרצו בעקבות הריגתו של נאהל מרזוק, נער צרפתי ממוצא אלג'יראי ומרוקאי, בידי שוטר. המחאה הנוכחית שונה. היא החלה סביב יוקר המחיה והשירותים הציבוריים ומשכה קבוצות חברתיות מגוונות. שר הפנים לורן נונייס ייחס את האלימות המאורגנת בעיקר לפעילי שמאל קיצוני, בעוד בשטח פעלו גם קבוצות בוזזים.
מעבר לאבטלה ולעוני, דו"ח שפרסם בדצמבר 2025 נציב זכויות האדם בצרפת מצא כי 32% מהמוסלמים וממי שנתפסים כמוסלמים בצרפת דיווחו על התבטאויות או התנהגות פוגענית הקשורות לדתם במקום העבודה בחמש השנים שקדמו לסקר, לעומת 3% מהנוצרים. מחקר נוסף של הלמ"ס הצרפתית מצא כי יותר מ־29% מבני הדור השני למהגרים ממדינות מחוץ לאירופה חשים שהחברה אינה רואה בהם צרפתים, אף שנולדו וגדלו במדינה.
כרגע לא נראה שהמהומות היו במסגרת התקוממות מוסלמית מאורגנת, מה גם שהאוכלוסייה המוסלמית בצרפת רחוקה מלהיות מיקשה אחת. עם זאת, השתתפות צעירים מהשכונות המוחלשות באירועים מחזירה לדיון את הפערים הכלכליים ואת קשיי ההשתלבות של חלק מבני המהגרים. עבור הממשלה הצרפתית, זהו אתגר המשלב תעסוקה, חינוך וביטחון אישי והוא צפוי להעסיק את המערכת הפוליטית לקראת הבחירות לנשיאות ב־2027.
