רחובות צרפת בוערים, והמשבר הכלכלי מאיים לצאת משליטה
המחאה על יוקר המחיה בצרפת והידרדרות השירותים הציבוריים מתרחבת על רקע חובות לאומיים תופחים ושיתוק פוליטי. בזמן שהמפגינים דורשים שינוי, המשקיעים חוששים שהכלכלה השנייה בגודלה בגוש היורו תתקשה לצאת מהמשבר; כלכליסט עושה סדר
המחאות בצרפת, שהחלו לפני מספר שבועות בעקבות ההשקעה הנמוכה בחינוך, התפשטו בסוף השבוע לערים רבות ברחבי המדינה. גם סיבת המחאה התרחבה, וכללה את האינפלציה העולה והידרדרות השירותים הציבוריים, על רקע החוב הגבוה של המדינה.
המהומות האלימות, שבמהלכן הוצתו מבני ציבור ונבזזו מאות חנויות, הובילו למעצרם של קרוב ל־2,400 בני אדם ולפציעתם של כמעט 1,000 אנשי כוחות הביטחון. הערב (ראשון) נשא הנשיא עמנואל מקרון נאום מיוחד לאומה, שבו הבטיח למצות את הדין עם מי ש"ביקשו להפיל את הרפובליקה", והאשים גורמים מהשמאל הקיצוני בליבוי האלימות. גם הערב דווח על מעשי ביזה בפריז ובליון, אם כי בהיקפים מצומצמים בהרבה. מראות ההרס והביזה עוררו עניין רב בעולם, שמנסה להבין איך ואם בכלל תצליח הכלכלה השביעית בגודלה להיחלץ מהמשבר.
מה מידת הנזק שנגרם מהמהומות עד כה?
פדרציית הקמעונאות והמסחר הצרפתית העריכה כי ההפגנות גרמו נזק בשווי מאות מיליוני יורו. לפי בדיקת הפדרציה, כ־1,500 חנויות נפגעו, ביניהן בוטיק הרמס במרסיי וחנות אפל בליל שנפרצה ורוקנה ממוצרים.
בניין העירייה העתיק בלימוז' עולה באש
(צילום: Pascal LACHENAUD / AFP)
ראש עיריית פריז עמנואל גרגואר אמר כי העלות הסופית של הנזק לא ידועה אך היא צפויה להיות "עצומה". לדבריו, "רחובות שלמים הושחתו באופן שיטתי". ברחבי צרפת דווח גם על נזק למבנים, כולל בערים כמו גרנובל, אביניון, פאו ומונפלייה. בלימוז' נהרס בניין העירייה בשריפה ובליון הוצת משרד התיירות.
לפי הנתונים המעודכנים של הרשויות, במהלך המהומות נעצרו 2,397 בני אדם, ו־997 אנשי כוחות הביטחון נפצעו, שבעה מהם באורח קשה. במרסיי העריכו הרשויות כי לא פחות מ־30 אלף בני אדם השתתפו במעשי הביזה בעיר בשבת. בפריז נמשכו מעשי הביזה גם הערב, בעיקר באזור כיכר הרפובליקה, ובמקביל דווח על ניסיון ביזה של חנות בגדים בליון.
בנאומו הערב (א') הבטיח מקרון כי "אלה שהרסו חייבים לשלם ואלה שבזזו חייבים לפצות", והתחייב לשקיפות מלאה בבדיקת היערכות כוחות הביטחון למהומות והתנהלותם במהלכן.
מה דורשים המפגינים?
ההפגנות בצרפת החלו לפני מספר שבועות כמחאת תלמידים נגד התנאים בכיתות והיעדר מורים. אולם, בסוף השבוע המחאות התפשטו לתחומים אחרים. לתלמידי התיכון הצטרפו אנשים מכל שכבות הגיל שמחו נגד יוקר המחיה, מחירי הדלק העולים וההתנהלות הכלכלית של המדינה. למוחים הצטרפה גם תנועת "האפודים הצהובים", שהתפרסמה בהפגנות שפרצו בצרפת ב־2018 נגד עליית מחירי הסולר והטלת מסים נוספים, ומורכבת מאיגודי מסחר ועובדים. נציג התנועה אמר: "יש לנו דרישות משותפות. כולנו נלחמים עבור שירותים ציבוריים טובים יותר, משאבים נוספים, איכות חיים טובה יותר, שכר גבוה יותר".
מפגין משליך בקבוק תבערה לעבר שוטרים בפריז
(צילום: Abdul Saboor/Reuters)
אחד המפגינים, עובד בנייה בן 22, אמר: "יש פחות ופחות כסף באוצר. אני לא יודע מה בדיוק הם צריכים לעשות בארמון האליזה, או אילו חוקים עליהם להעביר, אבל אני כן יודע שכשאני הולך לבית חולים, המשאבים פשוט לא נמצאים שם".
מפגינה נוספת אמרה: "צריך לחלק את העושר כך שכולם יוכלו לגמור את החודש בלי להסתבך. צריך להבטיח שלילדים שלנו תהיה גישה לחינוך סביר. צריך להקשיב לדרישות של 80% מהאוכלוסיה ולא לדחות אותם בטענה שהם ארגונים מבודדים".
מהם הגורמים הכלכליים שהוציאו את ההמונים לרחובות?
נתונים שפורסמו בשבוע שעבר והצביעו על המצב הכלכלי הבעייתי בצרפת, הכלכלה השנייה בגודלה בגוש היורו, יכולים להסביר תסכול שחשים האזרחים. לשכת הסטטיסטיקה הארצית דיווחה כי שיעור האינפלציה עלה בחודש שעבר לרמתו הגבוהה ביותר מאז ינואר 2024, ועומד על 3.4% לעומת 2.6% באוגוסט. במקביל, צרפת ממשיכה לכרוע תחת נטל החובות הגבוהים, שמקשה עליה לממן שירותים ציבוריים, בהם תחזוק מערכת החינוך. לפי הצעת התקציב שהעבירה הממשלה, רמות החוב יעלו בשנה הבאה ל־121.7% מהתמ"ג, לעומת 119% בסוף יוני.
יו"ר קרן המטבע קריסטלינה גאורגייבה הזהירה כי "ייקח זמן" לפני שרמות החוב ירדו לשיעור "שמעניק ביטחון מלא לציבור ולקהילת המשקיעים". בתחזית מעודכנת שפרסמה קרן המטבע, צרפת משתרכת מאחור בקרב הכלכלות הגדולות, וההערכה היא כי הכלכלה תצמח השנה ב־0.4% בלבד לעומת 0.9% ב־2025. אלו יהיו הביצועים הגרועים ביותר עבור כלכלה בגוש היורו. בריאיון שהעניקה גיאורגייבה ל־CNBC בתחילת החודש הסבירה כי ההאטה בצמיחה אינה הבעיה היחידה של צרפת. "זה שילוב של שני גורמים", אמרה. "מצד אחד, ההשלכות של הלוואה אחרי הלוואה אחרי הלוואה, ומצד שני, זירה פוליטית דינמית שמקשה על משרד האוצר להתוות מסלול ברור לצמצום הגירעון".
מהם הכוחות הפוליטיים מאחורי ההפגנות?
המחאות הנרחבות התפרצו שישה חודשים לפני הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות. עמנואל מקרון מסיים שתי קדנציות כששיעור התמיכה בו נמוך במיוחד, והממשלה שלו איבדה את הרוב בפרלמנט ולכן מתקשה להעביר תקציב, מה שגרם לכך שכבר הוחלפו שישה ראשי ממשלה בתוך פחות משנתיים.
המפגינים זוכים לתמיכת גוש השמאל, ובראשו ז'אן־לוק מלנשון, שמקווה שההד הציבורי יעזור לו להעפיל לראשונה לסיבוב השני בבחירות. מלנשון (75), שפונה בעיקר לצעירים התחייב כי יבטל מאות מיליארדי יורו מהחוב הלאומי, יעמיד לדין את נגיד הבנק המרכזי, ילאים נכסים רבים ואף יוריד בחזרה את גיל הפרישה ל־60. אולם, מעשי הוונדליזם וההצתות מצד חלק מהמפגינים עלולים לפגוע בסיכוייו. בממשלה מיהרו להאשים בכאוס את מפלגתו. ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו אמר כי "אין ספק כי מאחורי כל זה עומד קרב פוליטי", והוסיף כי מפלגות השמאל רוצות "להשתמש במעשי האלימות הללו כחימום לפני הבחירות לנשיאות".
מלנשון הותקף גם על ידי מי שככל הנראה תתמודד מולו אם יעלה לסיבוב השני, מארי לה פן, שעומדת בראש מפלגת הימין הקיצוני האיחוד הלאומי. היא טענה כי הדרישות הלגיטימיות של המפגינים הפכו ל"בנות ערובה בידי השמאל הקיצוני שעל ידי מתן לגיטימציה לאלימות מנסה להכניס את המדינה לכאוס". בשבוע שעבר היא הציגה את תוכניתה הכלכלית הכוללת חיסכון של 140 מיליארד יורו בהוצאות בחמש שנים, והורדות מסים לצרכנים.
העימות הפוליטי החריף בעקבות המהומות בסוף השבוע. בנאום מיוחד לאומה שנשא הערב (ראשון), האשים מקרון "גורמים מרדניים מארגוני שמאל קיצוני רדיקליים" בליבוי האלימות, וקרא למפלגות לנהל את מאבקיהן לקראת הבחירות במסגרת המערכת הפוליטית ולא ברחובות. מלנשון מצדו תקף את הנשיא על תגובתו המאוחרת למשבר, והזהיר כי ללא צעדים ממשיים שיענו לדרישות המפגינים, המצב עלול לצאת משליטה.
במקביל, גובר הלחץ על הממשלה בעקבות הכישלון במניעת המהומות. לה פן טענה כי שלטונו של מקרון איבד את יכולתו למשול, ואילו ז'ורדן ברדלה, נשיא מפלגתה האיחוד הלאומי, הכריז כי "צרפת הושפלה". משמאל ומימין נשמעו קריאות להתפטרותו של שר הפנים לורן נונז, ובפרלמנט מקודמות יוזמות להקמת ועדת חקירה שתבדוק את מעשי האלימות ואת היערכות המשטרה.
איך יושפע מעמדה של צרפת בשוקי ההון העולמיים?
המחאות מצטרפות לבעיות נוספות שהעלו את התשואה על אג"ח צרפתיות לעשור לרמה של קרוב ל־5%, הגבוהה יותר זה 24 שנים. בשל המצב הפוליטי, צרפת מסתכנת בכישלון בהעברת תקציב, שעלול להוביל לזינוק בעלות שירות החוב שלה. "צרפת עלולה למצוא עצמה במצב שבו תיאלץ לבקש סיוע מקרן המטבע הבינלאומית ולייחל לסיוע מצד הבנק האירופי המרכזי, מה שיהווה השפלה עבור הכלכלה השביעית בגודלה בעולם", אמר למגזין פורצ'ן מוג'תאבא רחמן, מנהל המחלקה האירופית במכון המחקר יורואסיה. "צרפת נמצאת על קצה התהום". עוד הוסיף כי חוסר האמון של השוק בצרפת נובע בעיקר ממניעים פוליטים ולא בהכרח כלכליים. זאת, לנוכח העלייה בתמיכה במפלגות ימין ושמאל קיצוני, שראשיהם כבר הציגו תוכניות כלכליות שלא יתנו מענה לבעיות הבסיסיות. "החשש בשווקים הוא שהמדינה הופכת להיות פגיעה מבחינת חברתית ומשותקת מבחינה מוסדית".
היכן עוד יש הפגנות?
בסוף השבוע פרצו מחאות גם באיטליה ובפורטוגל על רקע מחירי הדיור ויוקר המחיה. במילנו אורגנה צעדת מחאה ביום שבת נגד יוקר המחיה. קומץ מהמפגינים זרקו אבנים על השוטרים והציתו מחסומים. בליסבון וקם מאהל בדומה למאהל מחאה שהוקם במדריד לפני שלושה שבועות בהפגנות שהובילו בסופו של דבר להתפטרות ראש הממשלה. גם בפורטוגל דורשים המפגינים מהממשלה לנקוט צעדים לפתרון משבר הדיור ויוקר המחיה.
נשיא צרפת עמנואל מקרון. "הפורעים ייענשו"
(צילום: AFP)
כיצד הגיבה הבורסה בצרפת להפגנות?
למרות אי היציבות הכללי במדינה, מדד המניות של צרפת, CAC 40 נסחר בשבועות האחרונים בעליות קלות. מספר גורמים אחראיים לכך: ראשית, התאוששות כללית בשוקי ההון האירופיים. כמו כן, המתיחות הגיאופוליטית הנמשכת באוקראינה וכן במזרח התיכון, עזרה להמשיך ראלי במניות חברות הביטחון והדיפנס־טק, בהן יצרנית המטוסים איירבוס וחברת תאלס. סקטור נוסף שנהנה מעליות הוא סקטור האנרגיה והסחורות, זאת על רקע העליות במחירי הנפט. עם זאת, מדובר בהתאוששות במניות ספציפיות ולא בהכרח בראלי של מניות צרפתיות.
