דיווח: דיסקבר-טק הישראלית סייעה לקנדירו לרגל אחר משתמשים באמצעות פרסומות מקוונות
לפי רויטרס, תחקיר של שני מכוני מחקר מצא, כי סוכנות הפרסום הדיגיטלי השתמשה בפרסומות למוצרים יומיומיים, כדי לעקוב אחר גולשים ברחבי העולם ולסייע בהפצת רוגלות של חברת הסייבר ההתקפי קנדירו; בין היעדים שנחשפו לפרסומות: הפנטגון, בית הדין הפלילי הבינלאומי, אל-ג'זירה ואנבידיה
סוכנות הפרסום הדיגיטלי הישראלית, דיסקבר-טק (Discover-Tech), ריגלה אחר משתמשים באינטרנט ברחבי העולם באמצעות רשת נרחבת של פרסומות מקוונות, ששימשו אותה כדי לנטר יעדים ולפרוץ למכשירים, כך לטענת שני מכוני מחקר. לפי דיווח ברויטרס, שני דו"חות נפרדים שפורסמו על ידי ארגון סיטיזן לאב הקנדי וחברת האבטחה הניו יורקית קונפיאנט (Confiant), מצאו כי השירותים של החברה סיפקו לחברת הסייבר ההתקפי הישראלית קנדירו, שמוחרמת על ידי הממשל האמריקאי, וכן לחברות ריגול ישראליות נוספות, גישה לפלטפורמות פרסום המנוהלות על ידי גוגל, קומקאסט, יאנדקס ואחרות. דיסקבר-טק וקנדירו לא הגיבו לפניית רויטרס בנושא.
לפי סיטיזן לאב, גרסה חזקה של תוכנת הריגול של קנדירו, שהופצה באמצעות הפרסומות של דיסקבר-טק, שימשה בין היתר לפריצה ל-45 מחשבים מבוססי ווינדוס ברשת השידור הקטארית, אל ג'זירה בשנים 2024-2025. בארגון ציינו כי הצליחו לאמת את המידע לאחר שקבוצת התקשורת שיתפה עמם את יומני הפעילות ברשת שלה. גם אל־ג'זירה לא השיבה לפניות לקבלת תגובה.
דיסקבר-טק עובדת עם מגוון פלטפורמות פרסום על מנת להציג פרסומות לגולשים. חלק ניכר מפרסומות אלו כוללות קוד שמעביר לחברה מזהים (כמו קוקיז) כאשר מוצגת פרסומת למשתמש. ברוב המקרים, הפרסומת תוצגת למשתמש שאינו יעד המתקפה, והפרסומת לא תעשה כל פעולה נוספת פרט לאיסוף מידע מהדפדפן שלו. שתי הבדיקות מצאו גם כי חלק מהפרסומות שימשו כדי לעזור לשתול רוגלות של קנדירו על המכשירים של המשתמשים. עם זאת, בקונפיאנט מצאו כי הפרסומות הקשורות לקנדירו היוו רק חלק קטן מכלל נפח הפעילות של דיסקבר-טק.
אף שאינה מוכרת לציבור כמו NSO, קנדירו היא אחת השחקניות המרכזיות בתחום הרוגלות המסחריות. לצד NSO, היא היתה אחת משתי חברות ישראליות שהוכנסו לרשימה השחורה של מחלקת הסחר של ארה"ב ב-2021. מהלך זה הוביל את החברה למשבר מסחרי וכלכלי קשה. אך נראה שקנדירו צלחה את המשבר, וממשיכה לפעול ואף "לחדש" בתחום פעילותה.
"הדרך שבה הפרסום המקוון עובד היום מהווה איום אבטחה מערכתי", אמר וולפי קריסטל, חוקר בכיר בסיטיזן לאב. "עבור ממשלות, חברות פרטיות, החברה האזרחית וכל השאר". לפי הבדיקה שערכו בארגון, הפרסומות המקוונות של דיסקבר-טק, שלרוב היו עבור מוצרים יומיומיים כמו טלפונים או אוזניות, עלו ביותר מ-120 אלף אתרים ו-75 אלף אפליקציות באמצעות השותפויות השונות שלה. המשתמשים שביקרו באתרים הללו או השתמשו באפליקציות שבהן עלו הפרסומות הזדוניות, זוהו ונוטרו על ידי דיסקובר-טק, שלעתים ניסתה גם להוציא מספרי טלפון מחלק מהמשתמשים בעלי הסמארטפונים, כך לפי הדו"חות. עוד הדגישו כי מספיק שהפרסומות הועלו לאתר כדי שהריגול יתחיל.
לדבריו של מייסד קונפיאנט, ג'רום דנגו, דיסקבר-טק העלתה לפחות 10 מיליון פרסומות ביום בכל רחבי העולם, וכי הסכמי שיתוף נתונים (cookie matching) אפשרו לחברה לנטר אנשים מעבר להישג היד של הפרסומות. "קרוב לוודאי שמאות מיליוני אנשים הושפעו מדיסקבר-טק", הכריז דנגו.
דנגו הוסיף כי הפרסומות הזדוניות הוצגו למשתמשים ב״מאות רשתות בקטגוריות רגישות״, ובהן הפנטגון, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ובית הדין הפלילי הבינלאומי. לדבריו, באזורים מסוימים, ובהם השטחים הפלסטיניים, נרשמה חשיפה נרחבת במיוחד לפרסומות של החברה הישראלית.
"מאפיין יסודי של האקוסיסטם הפרסומי הוא היכולת של רוכשי פרסומות לדחוף תוכן שרירותי ומותאם אישית למשתמשים ספציפיים", אמר לכלכליסט ד"ר ביל מרזק מסיטיזן לאב. "בעבור תעשיית הרוגלות להשכרה, מדובר ב'שידוך משמיים'. עד שתעשיית הפרסום המקוון תתעשת, או שהרגולטורים יתערבו, נמשיך לראות מתקפות מפחידות מסוג זה".
מסיטיזן לאב נמסר כי יש להם ראיות דומות לכך שהפרסומות הזדוניות הוצגו לאנשים בארה"ב, במדינות החברות בנאט"ו ובאיחוד האירופי. רשתות נוספות שהפרסומות הופיעו בהן כוללות את אנבידיה, סנדיסק, ברודקום ומיקרון, וכן רשתות תקשורת במקסיקו, בישראל ובאירופה, שלא זוהו בשמן.
מגוגל נמסר בתגובה כי עבדו בשיתוף פעולה עם החקירות של סיטיזן לאב וקונפיאנט, והסירו את הפרסומות של דיסקבר-טק מהפלטפורמות שלה "בשל הפרות חוזרות של המדיניות שלנו". גם פלטפורמת הפרסום Beeswax, חברה בת של קומקסט, חסמה את דיסקבר-טק. ארגון IAB Europe, שמאגד משווקים ומפרסמים דיגיטליים, אמר שהשהה את החברה מרשימת הספקים המורשים שלו.
