פרשנות
אירופה מנסה לגדוע מימון לחמאס, אבל נאבקת בתשתית פיננסית ענפה
לפי דיווח בסעודיה אתמול, ארגון הטרור נקלע למשבר כלכלי, ביטחוני ומנהיגותי חסר תקדים. החשש: חמאס יפעל עתה ביתר שאת כדי למנף את תשתית גיוס התרומות הענפה שהקים לאורך השנים במערב. דו"ח ממשלתי בבריטניה: למרות שלושה סבבי סנקציות, ארגונים מסונפי חמאס עדיין מגייסים כספים בממלכה
העיתון הסעודי "א־שרק אלאווסט" דיווח אתמול, כי חמאס נמצא במשבר חסר תקדים, לא רק ברצועת עזה אלא גם במקומות אחרים שבהם הוא פועל. לפי הדיווח, מדובר במשבר כלכלי, ביטחוני ומנהיגותי, לאחר שמרבית בכיריו בזרוע המדינית והצבאית חוסלו בידי ישראל מאז 7 באוקטובר 2023. חלק משמעותי במשבר נובע, ככל הנראה, גם מהגברת המאבק של מדינות המערב ברשתות המימון של חמאס ומהקשיים שנוצרו במנגנוני העברת הכספים לרצועת עזה ולחזיתות פעולה נוספות. בה בעת, מערכת גיוס הכספים ביבשת היא מסועפת ומרובת זרועות, מה שמעורר את הדאגה כי החלקים שנחשפו הם רק קצה הקרחון.
תחת מעטה של פעילות צדקה, אנשי קש ושאר ערוצים, המשיך חמאס לגייס עשרות מיליוני דולרים בדרכים שונות ומתוחכמות, גם לאחר שהחלה המלחמה בעזה. לפי הערכות בארצות הברית, במהלך 2024 הצליח חמאס לגייס כ־10 מיליון דולר בחודש מאגודות צדקה באירופה. תחקיר של "די וולט" הגרמני גילה כי היקף התרומות שקיבל חמאס מגורמים פרטיים באירופה נאמד בכ־100 מיליון יורו, רובן במסווה של תרומות למטרות הומניטריות. החשש הוא שפעילות גיוס הכספים של חמאס נמשכת גם בימים אלה, זאת למרות הצעדים המחמירים שנוקטות ממשלות המערב. חמאס מחפש כל העת שיטות חדשות לגיוס הכספים, ולכן המאבק נגדו בחזית הזו חייב להיות עקבי ומתמשך.
עוד לפני מתקפת הטרור הרצחנית, חמאס התקיים באמצעות רשת מימון עולמית ששילבה תמיכה מדינתית וערוצי מימון הנשענים על מערכות פיננסיות של מדינות, במערב ובאזורים נוספים. התמיכה ברמת המדינה, בעיקר מאיראן וקטאר, היוותה חלק גדול מתקציב חמאס, כשלפי הערכות, היקף התרומות האיראניות הגיע ל־100 מיליון דולר בשנה. בתוך עזה, חמאס התעשר מהכנסות ממסים ושליטה במסחר. חמאס חו"ל התקיים מתיק השקעות בשווי מוערך של כ־500 מיליון דולר, שהתמקד בעיקר בחברות ובפרויקטים במזרח התיכון. מעבר למקורות הללו, חמאס נשען על רשת תרומות פרטיות ורשתות גיוס כספים במדינות מערביות. מלבד פעילות ענפה בבריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה, מערך גיוס הכספים של חמאס פעל לאורך השנים גם בבלגיה ואוסטריה. בהולנד התגלתה בשנים האחרונות פעילות ערה של גורמי ארגון הטרור.
החשיפות של רשתות מימון החמאס שבוצעו באירופה מאז 7 באוקטובר הן התפתחות חיובית, מצד אחד, אבל מצד שני, מעוררות דאגה כי רב הנסתר על הגלוי. באירופה קיימת כיום הבנה שחמאס לא רק שנהנה במהלך השנים ממימון חוץ כמו כסף איראני וקטארי, אלא גם הפעיל תשתית מקומית ענפה לגיוס משאבים - החל מתרומות של מהגרים ותומכים, דרך ניצול אגודות תמימות לכאורה, וכלה בהקמת חברות קש פיקטיביות. החשיפות והצעדים שבוצעו כנגד רשתות המימון של חמאס באירופה פגעו ביכולות הפיננסיות שלו, אבל מידת הפגיעה לא ברורה. הנחת העבודה צריכה להיות שסוכני חמאס ביבשת האירופית מחפשים כל העת דרכים, וביתר שאת כיום כשהארגון נמצא במצוקה, כדי להערים על השלטונות וארגוני הביון. שאלה מטרידה נוספת היא, האם באווירה הציבורית שקיימת היום באירופה, נחישות השלטונות נותרה עדיין גבוהה כדי להמשיך בעבודת המעקב היומיומית כנגד הארגונים המסועפים הפועלים לטובתו של חמאס, חלקם במסווה של אגודות צדקה.
בריטניה
למרות הסנקציות הכסף זורם
בריטניה הוציאה את הזרוע הצבאית והמדינית של חמאס מחוץ לחוק עוד לפני 2023, ומיד לאחר מתקפת 7 באוקטובר הודיעה הממשלה כי לא תהיה סובלנית לכל ביטוי תמיכה או גיוס כספים לטובת הארגון. שלושה סבבי סנקציות בריטיים הוכרזו מאז אוקטובר 2023, שכוונו נגד הנהגת חמאס ובכירי מערך הכספים שלו. במסגרת הסנקציות הוקפאו נכסים והוכרז על איסור כניסתם לבריטניה של מי שנחשדו כפועלים למימון חמאס. למרות כל זאת, דו"חות עדכניים שביצעו גופים ממשלתיים מצביעים על כך, שגם כיום מוסיפות לפעול במדינה מסגרות המזוהות עם חמאס באופן עקיף. שתי דוגמאות בולטות לכך הן ארגון "רשת השיבה הפלסטינית" ו"פורום פלסטין בבריטניה" שהוזכרו בדו"ח עדכני כגופים הפועלים בלונדון בחסות גורמי חמאס.
השם הבולט המופיע בדו"חות כמי שעוסק בגיוס כספים עבור חמאס הוא זאהר ביראווי (64), יליד שכם, שעבר לאנגליה במהלך שנות ה־90 והשתקע בלונדון. ביראווי מציג עצמו כעיתונאי, אך בפועל הוא ידוע כאיש חמאס שיזם מאז 7 באוקטובר הפגנות וכנסים נגד ישראל ונוקט ביוזמות הסברה לגיוס תמיכה פוליטית וכספית בחמאס. בעבר הופיע ברשימה של מאגר הנתונים הגלובלי "וורלד צ'ק" שקישר אותו למימון טרור, אך שמו הוסר ב־2021, ובהליך משפטי הוא אף זכה לפיצוי כספי על הנזקים שנגרמו לו כביכול.
גרמניה
פעילי חמאס יושבים בברלין
בגרמניה קיימת קהילה פלסטינית ותיקה וגדולה, ובכלל זה גורמים המקושרים לחמאס. מיד לאחר מתקפת אוקטובר נקטה ממשלת גרמניה שורה של צעדים, כולל איסור מוחלט של כל פעילות חמאס במדינה. במקביל, הממשלה הורתה על פירוק ארגונים פרו־חמאסיים, כאשר בכלל זה הוחלט בסוף אוקטובר 2023 להוציא אל מחוץ לחוק את רשת סאמידון - ארגון בינלאומי התומך במחבלי חמאס - לאחר שאנשיו נצפו חוגגים בפומבי את הטבח. בנובמבר 2023 נערכו פשיטות מתואמות על 15 אתרים בארבע מדינות בגרמניה, במטרה לאכוף את איסור חמאס ולאתר גופים פיננסיים בלתי־חוקיים של הארגון. לפי נתוני משרד הפנים הגרמני, במדינה היו נכון לאוקטובר 2023 כ־450 פעילי חמאס, שפעילותם כללה תעמולה, סיוע ארגוני וגיוס תרומות. חלק מפעילים אלו פעלו תחת מסגרות ציבוריות שונות. דמות בולטת שעסקה בגיוס כספים לחמאס באירופה היא מאג'ד אל־זיר, שמתגורר בגרמניה ופועל משטחה. אל־זיר, יליד בית לחם ובעל אזרחות ירדנית, הוגדר בעבר על ידי גורמי מודיעין אמריקאיים כ"נציג הבכיר של חמאס בגרמניה" וכמי שממלא תפקיד מרכזי באיסוף כספים עבור חמאס באירופה. הוא הופיע בפומבי באירופה לצד מנהיגי חמאס אחרים כדי לעודד גיוס תרומות ותמיכה בארגון. גורם נוסף שהמשיך לפעול בגרמניה לטובת חמאס אחרי באוקטובר הוא הוועדה הפלסטינית הלאומית המאוחדת (VPNK) - גוף שנוסד על ידי פעילי חמאס בברלין.
צרפת
מימון בחסות "הוועד לצדקה"
צרפת מצאה את עצמה לאחר הטבח בעוטף מול פרשייה גדולה של מימון טרור הקשורה לחמאס. בסוף 2023 חשפו גורמי מודיעין זרימת כספים משמעותית דרך ארגון צדקה צרפתי לחמאס. בעקבות זאת פתח התובע הלאומי לענייני טרור בחקירה מקיפה. ב־3 בנובמבר 2023 נפתחה חקירה פלילית בחשד למימון טרור והלבנת הון, שהתמקדה באגודה בשם Humani’Terre. אגודה זו, שפעלה מאזור פריז, הצהירה על מטרות הומניטריות - סיוע לאוכלוסיות במצוקה בשטחים הפלסטיניים ובמחנות פליטים בלבנון, ירדן וטורקיה. אלא שעל פי החשד, Humani’Terre שימשה צינור להעברת תרומות אל חמאס בעזה. במהלך פשיטות שנערכו בינואר 2024 במשרדי הארגון, הוקפאו חשבונות בנק ונתפס סכום מצטבר אדיר - מעל 36 מיליון יורו - נתון היכול להעיד על הסכומים שהוזרמו לחמאס מצרפת באמצעות מגזר הצדקה, כביכול. בחקירה נבדק כיצד גויסו סכומים אלה בצרפת ולאן בדיוק נותבו, כאשר החשד המרכזי הוא שהכספים נאספו על ידי Humani’Terre והועברו, במישרין או בעקיפין, לחמאס. רק ביוני 2024, כשמונה חודשים לתוך המלחמה, הוציאו משרד הפנים ומשרד האוצר של צרפת צו משותף המורה על הקפאה לשישה חודשים של כל הנכסים והמשאבים הכלכליים של Humani’Terre ושל ארגונים מסונפים לה. באופן בולט, ברשימת הגופים שהוקפאו נכסיהם נכללו שתי אגודות ותיקות המזוהות היסטורית עם מימון חמאס באירופה: הוועד לצדקה ותמיכה לפלסטינים (CBSP) וועד הצדקה לסולידריות עם פלסטין. ה־CBSP, הפועל מצרפת מאז שנות ה־90, גייס כספים למטרות "הומניטריות" בעזה, אך בפועל, החשד הוא שהארגון נמנה עם רשת גלובלית של אגודות אסלאמיות שתיאמה העברת תרומות לחמאס. אחד מבכירי הרשת, מאזן כאהל, פעיל פלסטיני־צרפתי הקשור ל־CBSP, נמצא גם עתה תחת בחינה מצד הרשויות בחשד למעורבות בהעברת כספים לגורמי חמאס בעזה.
איטליה
מרוץ אחרי איש קש
באיטליה נחשפה אחת הפרשות הבולטות באירופה של מימון חמאס. הדמות המרכזית הוא מוחמד חאנון, כביכול איש עסקים פלסטיני־איטלקי מגנואה. בדצמבר 2024 הוטלו עליו סנקציות על ידי משרד האוצר האמריקאי לאחר שהוגדר כפעיל חמאס ומגייס כספים ותיק לארגון. חאנון הקים וניהל את ABSPP, האגודה לצדקה וסולידריות עם העם הפלסטיני, שהציגה עצמה כגוף הומניטרי, אך למעשה שימשה, לפי החשד, מוסד קש למימון הזרוע הצבאית של חמאס. לפי נתוני משרד האוצר האמריקאי, במסגרת ABSPP הוזרמו 4 מיליון דולר לפחות לחמאס לאורך כעשור לפני המלחמה. אחרי 7 באוקטובר ננקטו צעדים נוספים נגד האגודה. דואר איטליה סגר את חשבונו של חאנון, וספקי שירותים פיננסיים בינלאומיים כגון ויזה, מסטרקארד ופייפאל חסמו העברות הקשורות אליו. חאנון ניסה לעקוף את החסימות הללו - בתחילה קרא לתורמים להביא תרומות במזומן למשרדיו ולאחר מכן הקים יוזמה חדשה בשם "שיירת שלום הומניטרית לעזה", שבמסגרתה השתמש בחשבון הבנק האישי של אזרח איטלקי מקורב אליו לשם ריכוז התרומות. בד בבד, חאנון הקים ארגון חדש בשם "כיפת הזהב" - שאמור היה להוות אפיק חלופי לגיוס כספים לעזה. פרשת חאנון ממחישה, כיצד חמאס השתמש באגודות ואנשי קש כדי להלבין תרומות במסווה של צדקה שהועברו בסופו של דבר למימון הזרוע הצבאית.
