ארה"ב לא לבד: גובר החשש שטראמפ גורר את מדינות המערב למשבר חובות
הכאוס שיוצר הנשיא האמריקאי בכלכלה העולמית מוסיף שמן למדורת החובות של כלכלות ה־G7 ובראשן יפן, שמתקשות לעודד צמיחה תוך שמירה על אחריות פיסקלית. גוברות האזהרות מפני פגיעה בשוק האג"ח
החובות התופחים של הכלכלות הגדולות בעולם מעוררים חששות בשווקים, ובעיקר בשוקי האג"ח – שם מזהירים המשקיעים כי המדינות לא עושות מספיק כדי לשפר את מצבן הפיננסי.
הנושא חזר לכותרות במאי השנה בעקבות ההחלטה של מודי'ס להוריד את דירוג האשראי של ארצות הברית מ־Aaa ל־Aa1 על רקע החוב המתרחב של הכלכלה הגדולה בעולם. "הורדת הדירוג משקפת את העלייה הנמשכת זה כעשור בחוב הממשלתי ובתשלומי הריבית לרמות גבוהות משמעותית ממדינות בדירוג דומה", ציינו מודי'ס בהסבר להחלטה. לעדת המזהירים הצטרף בשבוע שעבר גם ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן - הבנק הגדול בארצות הברית במונחים של נכסים - שאמר בכנס כלכלי כי צפוי משבר בשוק האג"ח. "הולך להיות סדק בשוק", הכריז. "אני אומר את זה לרגולטורים שלי, חלקם נוכחים פה, אני אומר לכם שזה הולך לקרות, ואתם תיכנסו לפאניקה".
החששות סביב מצבה הפיננסי של ארצות הברית התגברו באפריל, אז תוכנית המכסים שחשף הנשיא דונלד טראמפ הציתה ירידות חדות בשוקי ההון, כולל בשוק האג"ח. החששות התעצמו אף יותר בחודש שעבר, כשבית הנבחרים אישר את תוכנית הטבות המס וההוצאות שמקדם הנשיא. התוכנית, שלפי הערכות תוסיף 3.3 טריליון דולר לגירעון האמריקאי עד 2034, אמורה לעלות בשבועות הקרובים להצבעה גם בסנאט שבשליטת הרפובליקנים, כשהיעד הוא להעביר אותה לאישורו של טראמפ לפני חגיגות יום העצמאות האמריקאית ב־4 ביולי.
שר האוצר סקוט בסנט ניסה בשבועות האחרונות להפיג את החששות, וטען כי מעמדו של הדולר כמטבע הרזרבי המוביל בעולם מגן על ארצות הברית, וכי היא לעולם לא תגיע לחדלות פירעון. אך עדיין, נכון לנתונים העדכניים, החוב הלאומי של ארצות הברית עומד על 36.2 טריליון דולר.
ארצות הברית לא ניצבת לבד בעניין זה ובעיות דומות נרשמו בקרב שאר המדינות המתועשות ביותר, המרכיבות את קבוצת ה־G7. המדאיגה ביותר מבחינה זו היא בשלב זה יפן. החוב הציבורי במדינה יותר מכפול מגודל הכלכלה והוא מהגדולים ביותר בקרב הכלכלות המפותחת – קרוב ל־9 טריליון דולר, שהם 263% מהתמ"ג.
יתרה מכך, בחודש שעבר טיפסו התשואות על האג"ח לטווח ארוך לשיא חדש, זאת לאחר שהנפקת אג"ח לפירעון בעוד 20 שנה – הנחשבת לרוב כמדד לאמון המשקיעים ביכולת של הממשלה לשלם את החובות שלה – הניבה את התוצאות הגרועות ביותר מאז 2012 והעלתה ספק לגבי רמות הביקושים. בהתאם, התשואה על אג"ח ל־30 שנים זינקה ב־60 נקודות הבסיס בשלושת החודשים האחרונים, בקצב מהיר אף יותר מאשר בארצות הברית.
"אג"ח יפניות – נורת אזהרה"
"האג"ח הממשלתיות של יפן הפכו לנורת האזהרה של השוק העולמי", ציינו האנליסטים של גולדמן זאקס לאחר ההנפקה המאכזבת של האג"ח ל־20 שנים. בדומה, האסטרטג יאן פון גריץ' מנורדיאה אמר לרויטרס כי "הנפקות האג"ח המאכזבות ביפן הן סימפטום למשהו שמתבשל מתחת לפני השטח".
הבנק המרכזי היפני מחזיק ביותר ממחצית האג"ח המשלתיות, כך שיש סיכוי נמוך למשיכה פתאומית של כספים מהמדינה. עם זאת, החשש המתגבר הוא שהממשלה לא תוכל להמשיך בתוכנית ההוצאות הנוכחית שלה, זאת בעוד שעל ראש הממשלה שיגרו אישיבה מופעל לחץ דווקא להגדיל את ההוצאות ולהוריד מסים, לנוכח פגיעת המכסים של טראמפ בעסקים המקומיים ויוקר המחיה שמקשה על משקי הבית.
כלכלה מפותחת נוספת שנחשבת לפגיעה לתנודות בשוקי האג"ח העולמיים היא בריטניה, מכיוון שיחס חוב־תוצר שלה עומד על קרוב ל־100%, והחוב הלאומי שלה מוערך ב־2.8 טריליון ליש"ט. למרות זאת, נראה כי הממשלה בראשותו של קיר סטארמר נחושה להגדיל את הוצאותיה, בין השאר על ביטחון ובריאות, בעוד ששרת האוצר רייצ'ל ריבס התחייבה לא להעלות מסים.
בחודש שעבר חשפה הממשלה כי החוב נטו של המגזר הציבורי עמד באפריל על 20 מיליארד ליש"ט (27 מיליארד דולר). המאמצים להגדיל הוצאות בלי להרחיב את הגירעון נעשים בעוד ששוק האג"ח הבריטיות חווה תנודתיות מוגברת בשנים האחרונות, אשר משקפת את חוסר הסיפוק של המשקיעים למול הצמיחה האיטית, עלויות הריבית הגבוהות על החוב והאינפלציה שנותרה גבוהה.
תשואות שיא בבריטניה
באפריל, על רקע חשיפת מכסי הגומלין של טראמפ, טיפסו תשואות אג"ח ממשלתיות בריטיות ל־30 שנה לרמתן הגבוהה ביותר מאז מאי 1998. גם עכשיו לאחר הקפאת המכסים ל־90 יום ומתווה הסכם הסחר שהושג בין המדינות, התשואה על אג"ח בריטיות ל־30 שנה היא הגבוהה ביותר מקרב מדינות ה־G7, והיחידה שמעל 5%.
לעומת זאת צרפת ואיטליה, החברות גם כן בקבוצת מדינות ה־G7 ונחשבות לבעלות גירעונות תקציביים גבוהים במיוחד, הצליחו להפגין שיפור בכל הנוגע לחובות הממשלתיים. כך הלחץ שהופעל על שוק האג"ח הצרפתי בשנה שעברה בשל החשש שאי היציבות הפוליטית תפגע במאמצים להדק את החגורה, נרגע במידה מסויימת. הסימן הבולט לכך הוא הירידה בפרמיית הסיכון שדורשים משקיעים עבור החזקת חוב צרפתי לעומת האג"ח הגרמניות, שירדה לסביבות 66 נקודות הבסיס מרמה של 90 נקודות הבסיס בנובמבר. ועדיין, מצפה לממשלה עוד עבודה רבה, במיוחד בכל הקשור למאמצים להוריד את הגירעון מתחת למגבלת ה־3% מהתמ"ג, הנדרשת מחברות האיחוד האירופי. "לא הייתה לצרפת שום התקדמות בחוב מאז משבר הקורונה", טען מנהל הקרנות אליעזר בן זימרה מ־Carmignac.
בתחילת החודש הבא מתכוון ראש הממשלה פרנסואה ביירו לחשוף את פרטי התוכנית שלו לייצוב פיננסי של המדינה. "כולם יצטרכו לתרום למאמץ", הכריז. מטרתה העיקרית של התוכנית היא לגלח 5 מיליארד יורו מהתקציב על מנת להוריד את הגירעון הפיסקאלי לשיעור של 4.6% מהתוצר בשנה הבאה. המאמצים הללו מגיעים לאחר שב־2024 ההוצאות טיפסו גבוה מהמתוכנן בעוד שההכנסה ממסים היתה נמוכה מכפי שחישבו. כך, לפי לשכת הסטטיסטיקה הצרפתית, החוב עלה בשנה שעברה ב־202.7 מיליארד יורו נוספים ל־3.3 טריליון יורו (3.55 טריליון דולר), המייצגים 113% מהתמ"ג.
בדומה לצרפת, גם איטליה הצליחה להרגיע חלק מהחששות בשווקים הודות להתייצבות פוליטית וכלכלית. הגירעון התקציבי של המדינה ירד בשנה שעברה ל־3.4% מהתמ"ג משיעור גבוה של 7.2% ב־2023, ולפי ההערכות הוא ימשיך במגמה וב־2026 כבר יירד ל־2.9%. "אלו תוצאות שכלל אי אפשר היה להעלות על הדעת לפני מספר שנים", אמר לרויטרס קנת' ברו מסוסייטה ז'נרל.
בהתאם, הפער בין המרווחים של האג"ח האיטלקיות והגרמניות הוא קרוב לרמתו הנמוכה ביותר מאז 2021 ועומד על פחות ממאה נקודות הבסיס. עם זאת, החוב הציבורי של איטליה נותר גבוה ובנובמבר טיפס לשיא חדש של 3.1 טריליון דולר. לפי תחזיות הממשלה, החוב הציבורי יעמוד בשנה הבאה על שיעור של 138% מהתוצר, זאת לעומת שיעור של 135% ב־2023.
