המהפך הקפיטליסטי של שבדיה: כבר לא כולם בעד כולם
שבדיה משנה את פניה ובשנים האחרונות מתרחקת ממדיניות הרווחה לטובת הפרטת בתי ספר ובתי חולים. המהלך עזר לצמצם את ההוצאות והוביל להורדות מסים, אך במקביל יש שמתלוננים על עיגולי פינות בחינוך והעדפת מקורבים. "עברנו מחברה של 'אחד עבור כולם' לחברה שבה כולם לבד", סיכם עיתונאי מקומי
במשך עשורים, שבדיה הייתה המילה הנרדפת למדינת הרווחה המושלמת: מסים גבוהים, הוצאה ממשלתית נדיבה ומודל שדואג לאזרח "מהעריסה ועד הקבר" דרך מוסדות בבעלות המדינה - מגני ילדים עד בתי חולים ומוסדות סיעודיים. אך בשנים האחרונות, כמעט ללא פרסום, המדינה המונה 11 מיליון תושבים עברה מהפך דרמטי: היא אימצה את הקפיטליזם וההפרטה בכל הכוח, והפכה מאייקון של קולקטיביזם למגרש משחקים של אינדיבידואליזם ותחרות.
כך, היום כמעט מחצית מהמרפאות של רופאי משפחה הן בבעלות פרטית, רובן של קרן פרייבט אקוויטי, ואחד מכל שלושה תיכונים ציבוריים מנוהל על ידי חברות פרטיות, שחלקן אף נסחרות בבורסה, עלייה משיעור של 20% ב-2011. הודות למהפך השקט הזה הצליחה שבדיה לצמצם את התקציבים הציבוריים שלה. ההוצאה החברתית הציבורית שלה ירדה ל-24% מהתמ"ג – שיעור דומה לזה של ארה"ב ונמוך משמעותית ממדינות כמו צרפת ואיטליה שבהן הוא עומד על יותר מ-30%. עם זאת, יש לציין שהוצאות הרווחה של שבדיה עומדות על 26%, וגם אחרי המהפך הן עדיין גבוהות משמעותית מאשר בישראל – 16.3%.
יתרה מכך, שרת האוצר השבדית, אליזבת סוונטסון, קיצצה מסים במשך שלוש שנים ברציפות. שיעור מס ההכנסה המרבי, שעמד בשנות ה-80 על כמעט 90%, צנח לסביבות ה-50%. בעקבות זאת, שבדיה הפכה לחממה ליזמות טכנולוגית, עם מספר מיליארדרים לנפש שגבוה מזה של ארה"ב, וחברות ענק כמו סקייפ וספוטיפיי, שצמחו מתוך האקו-סיסטם החדש.
בתי חולים פרטיים הממומנים על ידי המדינה, כמו "סנט גורן" בשטוקהולם, פועלים לפי מודלים עסקיים המתעדפים יעילות. הם אימצו AI לאבחון סרטן במהירות יחסית והובילו בכך לקיצור משמעותי בהמתנה לתורים. זאת בעוד שהעלויות לטיפול נמוכות בכ-15%-20% מהמערכת הציבורית. הכלכלה השבדית אף צפויה לצמוח בקצב של כ-2% בשנה עד 2030 – קצב כפול מזה של גרמניה וצרפת. היעדר מס ירושה ומס עושר משך חזרה יזמים שעזבו בעבר, והבורסה השבדית חוותה יותר הנפקות בעשור האחרון מגרמניה, צרפת וספרד גם יחד.
אולם, יש גם השלכות שליליות למהלך. בראשן, שבדיה שנחשבה לאחת המדינות השוויוניות בעולם, מתמודדת כעת עם אי-שוויון גואה. מבקרי השיטה טוענים כי ההפרטה יצרה "קפיטליזם של מקורבים" בחינוך וברפואה. בנוסף לכך, התפתח משבר מסוים בחינוך ובתי ספר למטרות רווח מואשמים ב"עיגול פינות" כמו חיסכון בספריות, בצוותים ובמגרשי משחקים במטרה להשיג רווחים לבעלי המניות. זאת בעוד שבתי הספר הפרטיים נוטים למשוך תלמידים מרקע חזק, מה שמותיר את בתי הספר הציבוריים עם אתגרים קשים יותר ואוכלוסיות מוחלשות, דבר שפוגע בדירוג החינוך הלאומי.
כמו כן, צמצום השירותים הציבוריים בפרברים של מהגרים נתפס כאחד הגורמים לעלייה באלימות כנופיות, כאשר המדינה מאבדת לעיתים את אחיזתה באזורים מסוימים לטובת רשתות פשיעה.
בהתאם, הדעות על השינוי חלוקות גם כן. עבור תומכי השוק החופשי, זהו סיפור הצלחה על דינמיות וצמיחה. עבור המבקרים, מדובר בנטישת ערכי הערבות ההדדית. או כפי שהגדיר זאת עיתונאי מקומי: "עברנו מחברה של 'אחד עבור כולם' לחברה שבה כולם לבד".
לקראת הבחירות שיתקיימו בספטמבר, חילוקי הדעות הללו הולכים ותופסים מקום מרכזי יותר בדיון הציבורי, וקרוב לוודאי שיהיו בעלי תפקיד גדול בקמפיינים של המפלגות. "המערכת עובדת היטב עבור חלק מהאנשים", סיכמה אסא פלזנר, לשעבר מנהלת בית ספר. "אבל מדובר בשינוי חד מהתפיסה השבדית המסורתית".
