פרשנות
הנשיא טראמפ מעניש את שותפות הסחר המובילות, וגם את הבייס
בימים האחרונים הכריז הנשיא האמריקאי על מכסים בגובה 35%-30% שיוטלו על האיחוד האירופי, מקסיקו וקנדה. לפי בדיקת אוניברסיטת ייל, ההכנסה של המעמדות הנמוכים בארה"ב תישחק בשיעור החד ביותר
מי שפקפק בכוונותיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לחולל מלחמת סחר עולמית הרסנית, הבין בימים האחרונים את גודל הטעות. האיש שחרת על דגלו את הסלוגן "אמריקה תחילה, והיתר, אם לא מסכימים, ישלמו (והרבה)", הוציא אל הפועל את אחת משלוש הרגליים של האידיאולוגיה הכלכלית שלו (שזכתה לכינוי Trumponomics).
ארצות הברית היא יבואנית המוצרים (הסחירים) הגדולה בעולם, בהיקף שנתי של כ־3.3 טריליון דולר. לפי החלטת טראמפ, החל ב־1 באוגוסט תשית ארצות הברית מכסים דרמטיים על שותפות הסחר המרכזיות שלה, בראשן האיחוד האירופי, מקסיקו, קנדה, יפן ודרום קוריאה. מדובר במכסים רוחביים של 35%-30%, ובמקרים מסוימים אף יותר. שותפת הסחר המרכזית שלה, מקסיקו, תספוג מכס של 30% על כל מוצריה, בדומה לאיחוד האירופי. קנדה תספוג מכס גבוה יותר, של 35%, בהחרגת מוצרי אנרגיה (מגזר שבו לארצות הברית תלות גדולה בקנדה). יפן ודרום קוריאה, שמכרו לארצות הברית מוצרים בהיקף מצרפי של כ־285 מיליארד דולר בשנה שעברה, יחטפו מכס של 25% "בלבד". אולם ברזיל, יצואנית הקפה, הבשר והסוכר הגדולה בעולם, עלולה לספוג מכס מפלצתי של 50%. בנוסף, טראמפ מטיל מכסים אחידים על מוצרים ותשומות מסוימים, ללא קשר למדינות המוצא. כך, הוא השית מכס של 25% על כלי רכב וחלפים, והכפיל ל־50% את המכסים על פלדה ואלומיניום, פרט לבריטניה. המסר ברור: או שתסכימו לתנאים של הבית הלבן, או שנטיל עליכם מכשול עצום בכניסה לשוק האמריקאי. תגיבו עם מכסי גומלין — נקפיץ את המכס המוגדל.
השלכות המהלכים הללו הרסניות, בראש ובראשונה עבור האמריקאים שיצטרכו לשלם הרבה יותר עבור סל הצריכה הבסיסי. כלומר, בעקבות המכסים יש ציפייה לחידוש האינפלציה. על פי הערכות הבנק המרכזי של אטלנטה, עלויות המחיה יטפסו בממוצע בכ־1,200 דולר למשק בית בשנה. הרי מי שמשלם את המכס הוא לא היצרן הקנדי או הגרמני, כי אם היבואן האמריקאי, שיגלגל את המחיר החדש לצרכן, במידת האפשר.
הבעיה הגדולה היא שרוב הנטל ייפול על החלשים ביותר באופן יחסי. לפי בדיקה של מכון המחקר Budget Lab הפועל באוניברסיטת ייל, המכסים החדשים יגרעו כ־2.7% מההכנסה נטו (כלומר, אחרי מסים וקצבאות) של העשירון התחתון, שיעור של 1.7%-1.5% בעשירון השני עד השמיני, ו־0.8% בלבד מהעשירון העליון. לא זו בלבד, עבור החמישון העליון סידר טראמפ הטבות מס מפליגות, כך שאם סוכמים את המכסים עם הטבות המס במסגרת המיני־תקציב שאישר טראמפ החודש (המכונה OBBBA), ההכנסה נטו של עשירי ארצות הברית — תגדל.
את מורכבות האירוע אפשר להמחיש עם דוגמה אחת שמספרת את הסיפור כולו — מחירי המאכל האהוב על האמריקאים, ההמבורגר. בגלל המכס המושת על ברזיל (שעשוי להגיע ל־76%), מחירי ההמבורגר עשויים לזנק בחדות. במקביל, אזורי גידול הבקר בארצות הברית ספגו בצורת בעת האחרונה, מה שמקשה מאוד על המגדלים. ואם לא די בכך, פגיעה של נגיף אלים בבקר הביאה להכפלת יבוא בשר הבקר מברזיל. כעת סבורים אנליסטים, כי עם רמות מכס כמו אלה שטראמפ מציע, יבוא הבקר מברזיל יאבד את כדאיותו, והתנועה פנימה של בקר מהמדינה הדרום־אמריקאית פשוט תיעצר כליל — מה שיביא לזינוק במחירים.
לכך מתווספת הכבדה נוספת על המעמד הנמוך: כדי לממן את הטבות המס לעשירים, טראמפ עצר במסגרת ה־OBBBA את התוכנית הממשלתית לביטחון תזונתי שסייעה לכ־12 מיליון אמריקאים. מחירי ההמבורגרים משפיעים על סעיף המזון, אך גם על סעיף המזון המהיר, על בתי מלון וסעיפים נוספים במדד המחירים לצרכן שממנו נגזרת האינפלציה. ועדיין, ההמבורגרים זו דוגמה קלת משקל. היקף הסחר של ארצות הברית עם המדינות שייפגעו כעת מהמכסים הגבוהים חוצה את 2 טריליון הדולרים בשנה — חלקו בתשומות וחומרי גלם. כלומר, שרשראות אספקה עלולות להיפגע באופן משמעותי, כאשר חברות ייאלצו לייקר מוצרים או להעתיק מפעלים, והתוצאה תהיה ירידה בצמיחה של ארצות הברית, אבל גם של הכלכלה העולמית כולה.
וזהו רק השלב הראשון של מלחמת המכסים, שכן המשא ומתן עם סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם אחרי ארצות הברית, טרם הסתיים.
ברור, עם זאת, שהמדינות השונות לא יקבלו את גזר הדין בהכנעה. יפן ומקסיקו כבר מאיימות בפנייה לארגון הסחר העולמי (WTO), ואילו באיחוד האירופי לא מסתפקים בתלונות, ומאיימים בפעולת תגמול שתפגע בלב התעשייה והחקלאות של ארצות הברית.
וכאן מדובר לא רק באירוע כלכלי, כי אם בשינויים טקטוניים בגיאו־פוליטיקה העולמית. הרי בשלב זה הנפגעות העיקריות הן שכנות, שותפות סחר ובעלות ברית המזוהות עם ערכי הדמוקרטיה והליברליות, המבינות כי על ארצות הברית עוברים תהליכי עומק מדאיגים ובוחנות מחדש את טיב יחסיהן עמה. במקביל עולה השאלה, האם מגמת ההתהפכות של ארצות הברית בהובלת טראמפ תגלוש בהמשך גם למניעת תמיכה צבאית ממדינות.
לעת עתה מתחזקת המסקנה, כי המחויבות ההיסטורית של ארצות הברית לסחר חופשי נעלמת או לכל הפחות נשחקת, ושיתופי הפעולה הגלובליים נחלשים. טראמפ נראה נחוש לשנות את כללי המשחק כדי לקרוץ לבייס, שדורש יצירת משרות בארצות הברית. אבל זהו גם אותו בייס שישלם את המחיר הגבוה ביותר כתוצאה מהמכסים, לבטח בטווח הקצר.
