המחאה בצרפת יוצאת משליטה: מאות אלפים הפגינו, יותר מ-1,200 נעצרו
גל המחאה שהחל לפני כמה שבועות במחאה על ההשקעה הנמוכה בחינוך התרחב גם למאבק ביוקר המחיה ושטף ערים רבות ברחבי המדינה; המשטרה השתמשה בגז מדמיע ובזרנוקי מים לפיזור המפגינים, חנויות נבזזו ומכוניות הוצתו, בהן גם בפריז, במרסיי ובליל; המתיחות גוברת לקראת הבחירות לנשיאות באפריל, שבהן ייבחר מחליפו של עמנואל מקרון
המחאות בצרפת, שהחלו לפני מספר שבועות בעקבות ההשקעה הנמוכה בחינוך, התפשטו אמש לערים רבות ברחבי המדינה, ונחשבות לגדולות ביותר אי פעם. גם סיבת המחאה התרחבה וכללה גם את האינפלציה העולה. באפריל ייערכו בצרפת בחירות לנשיאות להחלפתו של עמנואל מקרון.
לפי מארגני ההפגנות, מעל חצי מיליון אנשים יצאו אתמול לרחובות, אף שבחלק מהערכות אף טענו ל-800 אלף מפגינים. מדובר במספר הגדול ביותר של מפגינים מאז החל גל המחאות. המשטרה ריססה גז מדמיע והשתמשה בזרנוקי מים בניסיון לפזר את המפגינים, ויותר מ-1,200 אנשים נעצרו. עשרות חנויות נבזזו ומכוניות הועלו באש, בהן בוטיק של הרמס במרסיי וחנות אפל בליל. בפריז, המשטרה הצליחה לעצור צעדת מחאה בשאנז אליזה.
ראש עיריית פריז עמנואל גרגואר, הביע תמיכה במפגינים וטען כי מרביתם רוצים "לצעוד בצורה לא אלימה", אך הוסיף כי מעשי הוונדליזם פוגעים במטרה. לעומת זאת, ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו אמר כי "רמה כזו של אלימות אינה מקובלת עלינו". לקורנו האשים את מפלגות השמאל הקיצוני באי היציבות, וטען כי "הם בהחלט רוצים להשתמש במעשי האלימות הללו כחימום לפני הבחירות לנשיאות". עם זאת, שר הפנים הדגיש כי אין בכוונתו להכריז על מצב חירום.
ההפגנות, שהחלו כמחאה תלמידים על מצבה הירוד של מערכת החינוך, המאופיין במחסור במורים ומבנים מתפוריים, הפכו בשלב זה למחאה נגד הממשלה עם קריאות כמו "מקרון תתפטר" ונגד מצבה הכלכלי של צרפת, הכולל חובות ציבוריים גבוהים ויוקר מחיה. איגוד העובדים CGT, מהגדולים בצרפת, תמך בהפגנות וקרא ל"שכר ופנסיות גבוהים יותר, מחירים נמוכים יותר וההגנה על השירותים הציבוריים שעונים על הצרכים של אנשים". לפי סקר שנערך החודש, 45% מהצרפתים דואגים לגבי יוקר המחיה והאינפלציה.
"אנחנו נלחמים כי יוקר המחיה קשה מדי, כי המחיר של הדלק גבוה מי, כיתלמידי התיכון הותקפו באלימות ונפגעו בכל רחבי המדינה רק כי ניסו להפגין וביקשו עוד מורים ותנאי לימוד סבירים", אמרה לגרדיאן מפגינה בת 19 בפריז.
הכלכלה הצרפתית מתמודדת עם מספר אתגרים, בראשם נטל החובות הגבוה. לפי הצעת התקציב שהעבירה הממשלה, רמות החוב יעלו בשנה הבאה לשיעור של 121.7% מהתמ"ג, משיעור של 119% נכון לסוף יוני. יו"ר קרן המטבע קריסטלינה גאורגייבה כבר הזהירה כי "ייקח זמן" לפני שרמות החוב ירדו לשיעור "שמעניק ביטחון – ביטחון מלא – לציבור ולקהילת המשקיעים".
בתחזית מעודכנת שפרסמה קרן המטבע בשבוע שעבר, צרפת משתרכת מאחורי הכלכלות הגדולות, וההערכה היא כי הכלכלה תצמח השנה ב-0.4% בלבד לעומת 0.9% ב-2025. מדובר באחד הביצועים הגרועים ביותר עבור כלכלה בגוש היורו. בריאיון שהעניקה גאורגייבה ל-CNBC מוקדם יותר החודש הסבירה כי ההאטה בצמיחה אינה הבעיה היחידה של צרפת. ״זהו שילוב של שני גורמים: מצד אחד, ההשלכות של הלוואה אחרי הלוואה אחרי הלוואה, בטיפוס במדרגות שאינן מובילות לגן עדן, ומצד שני, זירה פוליטית דינמית בצרפת, שמקשה על משרד האוצר להתוות מסלול ברור לצמצום הגירעון".
נגיד הבנק הצרפתי המרכזי התייחס למצב בסוף השבוע בכנס קרן המטבע בבנקוק, ואמר כי המנהיגים מכל המפלגות צריכים למלא את האחריות שלהם ולהבטיח שתקציב יאושר. זאת לנוכח העדר הרוב של הממשלה בפרלמנט. בשבוע שעבר אמרה מארי לה פן, מועמדת מפלגת הימין הקיצוני ואחת המועמדות המובילות בבחירות כי תפעל לקיצוץ ההוצאות הציבוריות.
במקביל, דיווחה לשכת הסטטיסטיקה הארצית כי שיעור האינפלציה עלה בספטמבר ל-3.4% מ-2.6% באוגוסט. זו הרמה הגבוהה ביותר מאז ינואר 2024.
